פסחים (ז' ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י
פסחים ז' (ע"ב):
לאור הנר וכו': מנא הני מילי אמר רב חסדא למדנו מציאה ממציאה ומציאה מחיפוש וחיפוש מחיפוש וחיפוש מנרות ונרות מנר
מציאה ממציאה כתיב הכא (שמות יב) "שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם" וכתיב התם (בראשית מד) "ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא"
ומציאה מחיפוש דידיה
וחיפוש מנרות דכתיב (צפניה א) "בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות"
ונרות מנר דכתיב (משלי כ) "נר ה' נשמת אדם חפש כל חדרי בטן"
פשר הלימוד הוא שאנו מחפשים את הבנת הביטוי "לא ימצא" בפסוק "שאור לא ימצא בבתיכם". ואומרת הגמרא שלמדנו מגביע בנימין שמציאה היא דבר הבא על ידי חיפוש ואם כן "לא ימצא" היינו אחר חיפוש.
ומהו חיפוש? זאת למדנו מחיפוש ירושלים בנרות ומ"נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן". ואם כן חיפוש הוא על ידי נר.
בדברי הצל"ח על אתר מצאנו שלימוד זה הוא בגזירה שוה. אם כן יש להבין מה משמעות לימוד זה של בדיקה לאור הנר דווקא בג"ש.
הבדיקה לאור הנר יש בה שילוב האור והחושך. החושך מיוחד הוא לדיוק בפרטים. מקום חשוך מפגיש אותנו עם הפרטים, ואין אנו מסונוורים מהכלל ומהמבט הכללי המסתיר את הפרטים. הנר אינו מאיר את הכל אלא הוא ממוקד ומדויק במקום פרטי. הוא מהווה שילוב בין החושך לבין האור, מה שמיוחד בלימוד גזירה שוה המאחדת את החסד והדין, האור והחושך.
המגיד מישרים פרשת וישב (מובא בקהילת יעקב ערך נר) כתב:
ושרגא רמיז לתפארת דאיהו שרגא ונהורא דספירן.
אפשר שכוונתו למה שכתבנו שהתפארת "אור הספירות", שהספירות אורן ממוקד בתכונתן ובאור המיוחד להם. לתפארת ו"ק, כל אחד מאיר בתכונתו המיוחדת לו.
נר הוא תפארת ועל כן בדיקה לאר הנר נלמד בג"ש שאף היא בתפארת.
יש בתכונת התפארת שילוב האור והחושך, הממקד ומדייק את החיפוש על מנת שלא ימצא חמץ בבית.