ראש השנה (י"א ע"א) – לימוד מגזירה שוה
ראש השנה י"א (ע"א):
בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה מנלן אמר רבי אלעזר אתיא פקידה פקידה אתיא זכירה זכירה כתיב ברחל "ויזכור אלהים את רחל" וכתיב בחנה "ויזכרה ה'" ואתיא זכירה זכירה מראש השנה דכתיב "שבתון זכרון תרועה" פקידה פקידה כתיב בחנה "כי פקד ה' את חנה" וכתיב בשרה "וה' פקד את שרה".
מיוחד הוא ראש השנה בכוחו להפוך את מידת הדין לרחמים1.
הזכרון לטובה שזכרנו הקב"ה והשופר על ידו אנו נזכרים לטובה בכוחם להפוך הדין לרחמים.
ראש השנה מציין את ראשית הבריאה. אז ירד העולם מאלוקיות לעולמיות2 ואז קיבל האדם את אחריותו לתיקון עולם. "תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי"3 יום זה הוא המתאים להפוך את הדין לרחמים. "אין הדין נמתק אלא בשרשו"4 יום ראש השנה מתאים לחיבור אל השרש.
ספירת התפארת העומדת באמצע בין חסד לדין, על ידה נעשה ההיפוך.
האות וא"ו היא האות המבטאת את התפארת. יש באות וא"ו את תכונת ההיפוך. "וא"ו ההיפוך"5.
ספירת התפארת היא המבטאת את הנהגת גזירה שוה שיש בה גם מבחינת מיתוק מידת הדין המיוחד לראש השנה.
בראש השנה נפקדה שרה, רחל וחנה. ביום זה נתהפכה מידת הדין העקרה, למידת הרחמים הפוריה.
מנלן? ילפינן זכירה מזכירה6. בראש השנה נאמר "שבתון זכרון תרועה" וכן ברחל ובחנה נאמרה זכירה "ויזכור אלוקים את רחל" ובחנה "ויזכרה ה'".
פקידת שרה נלמדת בגזירה שוה מחנה. בשתיהן נאמרה לשון פקידה. אף ביטוי זה בדומה לזכירה את החיבור אל השרש ההופך דין לרחמים.
לשון פקידה נאמרה גם לציין את מידת הדין (תהילים נ"ט, ו'):
ואתה ה' אלקים צבאות אלקי ישראל הקיצה לפקד כל הגוים אל תחן כל בגדי און סלה.
ובפרק פ"ט (ל"ג):
ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם.
ושם (ק"ט, ו'):
הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו.
וגם לציין את התהפכותה של מידת הדין לרחמים (שם פ', ט"ו):
אלקים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת.
על כן גם לשון פקידה מתאימה להיות נלמדת בגזירה שוה המהפכת דין לרחמים.
1 עי' מדרש ויק"ר פרשה כ"ט כמה מדרשים המסיימים בעניין המיוחד של ראש השנה שהקב"ה קם מכסא הדין ויושב על כסא רחמים והכל מכח מעשיהם של ישראל בראש השנה.
2 ע' אורות התשובה פרק י"א, ד': "מהלך כל היש הוא בנוי על יסוד התשובה. ההויות המתגלות בתור ירידה מאלוהיות לעולמיות שהיא כמו השפלה ו"מיתה" נוראה וכו' עיי"ש.
3 עי' קהלת רבה פרשה ז' פיס' י"ט.
4 עי' עץ חיים שער י"ג פרק י"א וליקוטי תורה וישב ועוד.
5 כך לשון ספר שפע טל – חלק טל שער חמישי פרק שלישי:
"והנה תדע כי אלו ו' קצוות שבתפארת יש להם שני מיני פעולות שהם מתהפכחם מדין לרחמים ומרחמים לדין… כי בכל קצה יש דין ורחמים שהרי כולם באחדות".
התפארת קושרת דין ורחמים וממזגת ביניהם ומאחדת אותם. התפארת ספירה אמצעית אשר דרכה מהתפך הדין לרחמים בהיותה מקשרת אותם.
נראה שאות ו' שהיא אות התפארת שבשם הוי' ב"ה, מבטאת את תכונת הספירה.
ו' היא אות החיבור המחברת בין דברים והיא גם אות ההיפוך – וא"ו ההיפוך –
כך כתב בספר פירוש הרמ"ז על זהר ויקרא (עמ' 303): "ידוע שו' של שם הוי' הוא בתפארת וסגולת הוי' לקשר כי סתמו ו' החיבור ואפילן ו' ההיפוך לא יוצא מכלל חיבור כי תמיד הוא מחבר מילה במילה".
בספר מגלה עמוקות פרשת תזריע: ""מלפני אלו-ה יעקב" שהוא מידת תפארת "ההפכי" מן דרך נחש עלי צור ועושין אגם מים".
ועוד בשל"ה הקדוש מסכת ראש השנה – תורה אור: "כי מהבינה יוצא קול שהוא התפארת הכלול מאש וממים ומרוח והכוונה להפוך דין לרחמים".
ובספר קדושת לוי פרשת עקב: "… ונראה להבין דברי רמב"ן קדוש, כי ידוע שהבורא ברוך הא רצונו לעשות חסד עח עמו ישראל תמיד ובזה מנהיג כל מדותיו, כביכול ברוך הוא, על ידי תפארת ישראל, ובזה משפיע תמיד חסד על ישראל ולבטל מהם כל הגזרות הרעות, כיון שהוא מנהיג מדותיו על ידי תפארת ישראל בידם להפוך כל דבר רע לטוב".
6 בספר שושן סודות אות תקל"ט כתב: "כבר התבאר שמידת יעקב גם כן נקראת זכרון". וידוע שיעקב מידתו תפארת כמידת גזירה שוה שהיא בתפארת.