סנהדרין ק"י (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
סנהדרין ק"י (ע"א)
כל המחזיק במחלוקת… רב אשי אמר ראוי ליצטרע כתיב הכא ביד משה לו וכתיב התם ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך.
עי' רש"י על התורה במדבר (י"ז, ה') על הפסוק:
ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר ה' ביד משה לו.
ופרש"י:
ומדרשו על קרח ומהו ביד משה ולא כתב אל משה רמז לחולקים על הכהונה שלוקין בצרעת כמו שלקה משה בידו שנא' (שמות ד) ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג.
נראה שביאור הפסוק הוא שלא יהיה כקרח וכעדתו שכן החולקים על מנהיגותו של משה יקויים בהם כאשר דיבר ה' על ידו של משה שנאמר שם ויאמר "לו" ה' הבא נא "ידך".
לאור זה יש להבין את האות שניתן למשה שידו נעשתה מצורעת שהיה בזה אמירה לבני ישראל שייקבלו מנהיגותו של משה ולא יערערו על מנהיגותו, שאם יערערו יהיו ראויים להצטרע.
זו תשובת ה' למשה על מה שאמר הן לא יאמינו לי כי יאמרו לא נראה אליך ה'.
הגזירה השוה "ביד ה' לו" "ויאמר לו ה' הבא ידך", באה להשוות ולאחד האומה תחת מנהיגותו של משה ותחת כל מנהיג אחר, ולא להחזיק במחלוקת.
ועוד יש לומר שהחולקים על הכהונה וכדומה מנתקים עצמם מהמקור האלוקי וזה גופא גורם לצרעת אשר מביאה אותו אל הכהן כתיקון לניתוקו מהמקור האלוקי. הגזירה השוה שהיא במידת תפארת היא חיבור בין הנפרדים והיא תיקון למחלוקת. על כן את הצורך להתרחק ממחלוקת לומדים במידת גזירה שוה.