הוריות י"א (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
הוריות י"א (ע"א):
ואיזהו נשיא זה מלך כו': תנו רבנן "נשיא" יכול נשיא שבט כנחשון בן עמינדב ת"ל "מכל מצות ה' אלהיו" ולהלן הוא אומר "למען ילמד ליראה את ה' אלהיו" מה להלן שאין על גביו אלא ה' אלהיו אף נשיא שאין על גביו אלא ה' אלהיו.
עי' תוס' הרא"ש שבדווקא למדו מגזירה שוה ולא אמרו בסתם שמשמעות ה' אלוקיו היא שאין לו על גביו אלא ה' אלוקיו. אלא למדו זאת ממלך בגזירה שוה.
נראה שהלימוד בגזירה שוה בא להדגיש את השווי לנשיא – המלך המורם והמתנשא מן העם – עם כל העם. אין לו זכויות המתירות לו לעבור על דברי תורה. אמנם אין לו על גביו אלא את ה' אלוקים אבל יש לזכור שככל העם יש לו על גביו את ה' אלוקיו.
בזה הוא שוה.
על כן בא הלימוד דווקא בגזירה שוה המדגישה את השווי.
גם מדתה של גזירה שוה – מידת התפארת – באה לבטא את "תפארת ישראל" ואת החשיבות של היות הנשיא חלק מן העם ולא נפרד ממנו. אמנם הוא ראש אבל אין לשכוח שגם הראש חלק מן הגוף הוא וחוקי הגוף חלים גם עליו.