חולין ל"ח (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
חולין ל"ח (ע"ב) ובמשניות פ"ב מ"ז:
משנה השוחט לעובד כוכבי' שחיטתו כשרה ור"א פוסל אמר ר"א אפילו שחטה לאכול לעובד כוכבים מחצר כבד שלה פסולה שסתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים א"ר יוסי ק"ו הדברים ומה במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין אין הכל הולך אלא אחר העובד מקום שאין מחשבה פוסלת בחולין אינו דין שלא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט.
ובגמ' בארו הק"ו שבמוקדשין מחשבת העובד פוסלת בארבע עבודות ואילו בחולין רק בשתי עבודות שחיטה וזריקה, וקבלה והולכה אין בהם. ואם בקודשים אין מחשבת בעלים פוסלת ק"ו לחולין שאין מחשבת הנכרי פועלת.
ויש להוסיף ולומר שבקדשים המחשבה פועלת יותר מבחולין שכן הקדש הוא בספירת החכמה שהיא בחי' חכמה בחי' מחשבה. לכן המחשבה פועלת בקדשים ואעפ"כ אין מחשבת הבעלים פועלת אלא רק מחשבת העובד, ק"ו לחולין, שאין המחשבה כ"כ פועלת, שאין מחשבת הבעלים תפעול.
המחשבה הפועלת בקדשים היא בבחינת חומרא שהיא פוסלת ומפגלת הקרבן. והמחשבה בחולין היא בבחי' קולא שאינה פוסלת כ"כ כמו בקדשים.
בקדשים יש יותר הנהגת הדין לענין פסילת הקרבן במחשבת פיגול ובחולין פועלת הנהגת הרחמים במחשבת ע"ז באופן יחסי לקדשים. לכן ראויה מידת קל וחומר להיות המידה בה נלמד דין זה של מחשבת פסול בשחיטה.