הסדר שבהגדה
הסדר שבהגדה מדי שנה אנו קוראים שוב את ההגדה כדי לקיים את מצות סיפור יציאת מצרים וקשה לנו מאוד למצוא סדר ומבנה בשלל הדרשות והפסוקים. במאמר זה נעשה ניסיון לברר את החלקים השונים בהגדה וההגיון בסדר הצבתם. אני מקווה שהבנת הסדר והמבנה תעזור לכך שהמצווה החשובה הזו תוכל להיעשות ביתר העמקה, הזדהות והפנמה. ומתוך התקשרותנו לתוכן המופלא של גאולה ראשונה נזכה בקרוב לגאולה אחרונה.נסביר את הסדר שבהגדה בתחילה בראשי פרקים ולאחר מכן נבאר קצת יותר כל פרק (יש להעיר שבמאמר […]
משנה ו – אני, אתה והרב
אני, אתה והרב משנה ו' יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם.יהושע בן פרחיה אומר:עשה לך רבוקנה לך חברוהווי דן את כל האדם לכף זכות שיטה או ליקוט? המשנה פותחת בהדרכה הנוגעת לחייו הדתיים של האדם: 'עשה לך רב'.בצורה פשוטה הכוונה לקביעת רב אחד שיורה לאדם בענייני הלכה והדרכות חיים.אולם מה משמעותו של הביטוי המיוחד 'עשה לך', במקום לכתוב 'בחר לך' או 'קבע לך'?לשם כך יש לברר מדוע מחוייב האדם ללכת בעקבות דרכו של רב אחד.תפיסת עולם אותה בונה אדם […]
משנה ה – על אורחים ומארחים
על אורחים ומארחים משנה ה' יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר: יהי ביתך פתוח לרווחהויהיו עניים בני ביתךואל תרבה שיחה עם האישהבאשתו אמרו, קל וחומר באשת חברומכאן אמרו חכמים: כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האישה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גהנום. מכניס או מקבל? המשנה פותחת בהדרכה הנוגעת לביתו של האדם: "יהי ביתך פתוח לרווחה".מה עניינו של ביטוי זה?במובן הפשוט הכוונה שהבית צריך להיות פתוח ללא סלקטורים בכניסה המבדילים בין הבאים. לעומת זאת, באבות דרבי נתן […]
משנה ד – ביתו של האדם הוא מבצרו
ביתו של האדם הוא מבצרו! משנה ד: יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קיבלו מהם1.יוסי בן יועזר אומר: יהי ביתך בית ועד לחכמים, והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם. הבית והכינוס אנו עוברים לזוגות, כאשר הנשיא תפקידו היה מנהיגותי מול הציבור, כלפי חוץ, ואב בית דין היה אחראי על הצד הרוחני בתוך הסנהדרין. כפי שנראה במשנה הבאה, שני החכמים עוסקים בביתו של האדם.יוסי בן יועזר מביא שלושה דברים, וצריך להבין כל הדרכה באופן […]
משנה ג – בין שכר לפרס
בין "שכר" ל"פרס" משנה ג: אנטיגונוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר: אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס,אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם. פצצה בבית המדרש הרמב"ם ב'הלכות תשובה' (פרק י'), מנסח את רעיון השכר והעונש בצורה שונה: אל יאמר אדם: הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל כל הברכות הכתובות בה… ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן כדי שאנצל מן הקללות. ובהלכה ב' […]
"הא לחמא עניא" או מהיכן לוקחים כח עמידה?
"הא לחמא עניא" או מהיכן לוקחים כח עמידה? לפני "מה נשתנה" ישנה פסקה בשפה לא מובנת, בארמית. הפסקה מתחילה במשפט המפורסם: הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים.תרגום: זה (המצה) לחם עוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים. תופעה מוזרה ולא מובנת – כל ההגדה בעברית ורק ארבע שורות בשפה אחרת, למה? אני מעלה בדמיוני משפחה החיה בימי הביניים בספרד. חג הפסח מתקרב ועמו הפחד הגדול מעלילת דם ומשנאת הגויים. בהגיע ליל הסדר מתכנסים כולם במרתף חשוך לקיים פסח כהלכתו. האוזניים […]
משנה ב – שתי נקודות מבט
שתי נקודות מבט משנה ב: שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר:על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. שינוי המבט כבר בקריאה ראשונה מערערת משנה זו את כל מבטנו על החיים.במבט ראשוני על העולם, אנו חשים שהעולם עומד על דברים אחרים לגמרי: כסף, כבוד, אינטרסים. רוב האנשים ורוב הזמן בעולם מכוונים לעבודה סביב שיווק, ייצור ומכירה של פריטים ומסגרות לחיים החומריים שלנו. בעצם, מרכז ההתעניינות בעולם הוא סביב קיום האדם – המשרדים, העבודות, […]
משנה א – כנסת הגדולה: בין שכל ורגש
כנסת הגדולה: בין שכל ורגש (שיעור זה הוא המשך השיעור הקודם – "פרקי אבות: פתגמים או תורת חיים?" על פרק א', משנה א') משנה א: משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאיםונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.הם אמרו שלושה דברים:הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה. חכם עדיף מנביא הרב קוק במאמרו 'חכם עדיף מנביא'1 מתאר שני חלקים בנפש האדם: כח הדמיון וכח השכל.כח הדמיון כולל את הרגש הלוהט, השירה, הספרות ושאר הרגשות הבאים לידי ביטוי […]
משנה א – פתגמים או תורת חיים
פרקי אבות: פתגמים או תורת חיים? משנה א: משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאיםונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.הם אמרו שלושה דברים:הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה. פתיחת מסכת אבות מסכת אבות חריגה בין שאר המשניות. לעומת ששת הסדרים שעוסקים בהלכה, עוסקת מסכת זו במוסר, באגדה – אך לא בהלכות.המסכת פותחת בשושלת הקבלה. פתיחה זו מעוררת שאלה: מדוע מיקם רבי משנה זו דווקא בתחילת מסכת אבות, שהיא אי שם באמצע הש"ס? לכאורה, מיקומה של […]