פרשת שבוע >> שמות >> ויקהל

לחיות עם פרשת השבוע – אין יותר גרוע ממחלוקת

פרשת ויקהל פותחת בכמה לשונות של אחדות בעם ישראל (שמות ל"ה, א'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂת אֹתָם. "ויקהל", "כל עדת", "בני ישראל". השל"ה על הפסוקים שבהמשך מביא ענין חשוב: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", רומז לאש המחלוקת ואש הכעס, שצריך האדם ליזהר שלא לבער אותו עולמית, ומכל שכן ביום השבת קודש שאין בוער בו אש של גיהנם, והכועס בשבת או עושה מחלוקות חס ושלום, גורם להיות חמת […]

פרשת שבוע >> שמות >> ויקהל

לחיות עם פרשת השבוע – לתקן את אלה

פרשת ויקהל פותחת בפסוק מיוחד (שמות ל"ה, א'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. בהמשך לכך מופיע ציווי על השבת ועל בניית המשכן.בפסוק עצמו לא ברור כלפי מה מוסב הביטוי "אלה הדברים", האם על המשכן שמהווה את רוב הפרשה, או על השבת שבאה מיד בסמוך. חכמים רואים במילים "אלה הדברים" מקור לל"ט מלאכות שבת (ירושלמי שבת פ"ז ה"ב): אמר ר' יוסי בן חנינא: 'זה הדבר' אין כתיב כאן, אלא: "אלה […]

פרשת שבוע >> שמות >> ויקהל

לחיות עם פרשת השבוע – גדול וקטן שווים

לחיות עם פרשת השבוע – ויקהל – גדול וקטן שווים פרשת ויקהל חוזרת לכאורה על דברים שנאמרו בפרשות קודמות. יחד עם זאת, חז"ל דרשו כמה דברים בפרשה, ולמדו מהם תובנות מעניינות וחשובות על נפש האדם, על החברה. נראה שיש בכך בחינת "לחיות עם פרשת השבוע" – אלו ערכים אנו יכולים לקחת לחיינו מפרשת השבוע, בעקבות חז"ל. א. אמרו בירושלמי (שקלים פ"א ה"א): רבי יהודה בר פזי בשם רבי: הן נקרא ולא נבעת (איך נקרא ולא ניבהל)? לטובה – "כל נדיב […]

פרשת שבוע >> שמות >> ויקהל

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת ויקהל

לחיות עם פרשת השבוע – ויקהל וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה: וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה: וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת: וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת: וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן: מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת: (שמות ל"ה, ל'-ל"ה) בפסוקים […]

פרשת שבוע >> שמות >> ויקהל

פרשת השבת

פרשת השבת הקהלפרשתנו נאמרת בהקהל, והדבר אומר דרשני מאחר ולא בכל מקום נאמר לנו שמשה מקהיל את העם להשמיע להם את ציווי ה'.משה פותח את דבריו בציווי על השבת, אולם הוא כבר עשה זאת בפרשה הקודמת (ל"א, י"ב – י"ז). ההסבר לכך פשוט, כל הפרשה הקודמת נאמרה למשה על מנת שיאמרה לבני ישראל, ובפרשתנו משה מבצע זאת. אולם לא נאמר למשה בציווי ב"כי תשא" שיאמר זאת בהקהל.ישנם מספר הבדלים בין פרשיית השבת ב"כי תשא" לבין הפרשייה אצלנו, ונעמוד על שלושה […]

פרשת שבוע >> שמות >> ויקהל

הלב והציווי – על חוכמת הלב וקביעת גבולות

הלב והציווי – על חוכמת הלב וקביעת גבולות חלוקה שרירותית, או עניינית?שתי הפרשות החותמות את חומש שמות, עוסקות בקיום הציווי על עשיית המשכן. פרשת ויקהל פותחת במצוות השבת, בתיאור הבאת הנדבה למשכן, מינויים של בצלאל, אהליאב ועושי המלאכה, ומכאן עוברת התורה לתיאור של עשיית המשכן, הכלים והחצר.פרשת פקודי פותחת בפקודי הזהב, הכסף והנחושת, ממשיכה בתיאור העשייה של בגדי הכהונה, הבאת המשכן וכליו אל משה, והקמת המשכן והשראת השכינה בו. לפנינו רצף הגיוני של תיאור עשיית המשכן, ולכאורה החלוקה לשתי פרשות […]

פרשת שבוע >> שמות >> ויקהל

מכה ורפואה

מכה ורפואה המדרש בפרשתנו דורש את הקשר בין הפסוק "ויעש בצלאל את הארון עצי שטים", לבין הפסוק "וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות את בנות מואב". כך דרשו1: דבר אחר 'ויעש בצלאל' הדא הוא דכתיב 'כי אעלה ארוכה לך' אין מדותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם. מדת בשר ודם מכה באיזמל ומרפא ברטייה, אבל הקב"ה במה שהוא מכה הוא מרפא שנאמר 'ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה' למה? 'כי מרים הם'. אמר ר' לוי הדור היה מר במעשיו, 'ויצעק […]


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים

דילוג לתוכן