פסחים י"ח (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
פסחים י"ח (ע"ב) – י"ט (ע"א):
דתניא אמר רבי יוסי מניין לרביעי בקודש שהוא פסול ודין הוא ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה פסול בקודש שלישי שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקודש ולמדנו שלישי בקודש מן התורה ורביעי מקל וחומר שלישי מן התורה דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל מי לא עסקינן דנגע בשני רביעי מקל וחומר כדאמרינן.
ופרש"י:
ולמדנו שלישי בקודש מן התורה – ודלא תימא דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה תרומה עושה שלישי ותו לא אף זה קודש יעשה שלישי ותו לא, דמשום שלישי לא איצטריך לן קל וחומר, דמן התורה למדנו שלישי, וכי אתא קל וחומר לרביעי הוא דאתא, דקיימא לן בבבא קמא פרק שני (כה, א) דהיכא דמיפרך קל וחומר לא אמרינן דיו.
ועי' בחידושי רבינו דוד שהקשה על רש"י.
והנה מקור ברייתא זו היא בתוספתא חגיגה פ"ג הלכה ז':
אמר רבי יוסי מנין לרביעי בקדש שהוא פסול ודין הוא ומה מחוסר כפורים שאין פסול בתרומה פוסל רביעי שהוא פסול בתרומה אינו דין שיפסול בקדש למדנו לשלישי מן הכתוב ולרביעי מקל וחומר.
ועי' בגרסא כת"י במקום רביעי גרסינן שלישי, כדברי הגמרא.
הלשון מדוקדקת:
ומה מחוסר כפורים שאין פסול בתרומה פוסל.
ולא כלשון הגמ' פסול.
ולפי"ז מובן הק"ו ואין צריך לומר שלא אמרינן דיו אלא לומדים על שלישי שהוא פוסל את הרביעי בקדש. וכן כתב כחידושי רבינו דוד.
ולעצם הקל וחומר. מצינו שלשה שלבים בטהרת הקדש, על פי הפסוקים (ויקרא כ"ב, ו'-ז'):
נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים.
ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא.
רחץ בשרו במים – אוכל במעשר
ובא השמש וטהר – אוכל בתרומה
מביא כפרתו – ואחר יאכל מן הקדשים
ככל שהקדושה חמורה יותר כך נדרשת שלב נוסף בטהרה.
מעשר קדושתו קלה ועל כן די בטבילה
תרומה קדושתה חמורה יותר ועל כן צריך הערב שמש, שכל זמן שלא עבר היום בו היה טמא עדיין ניכר רישומה של הטומאה (עי' הקדמת אגלי טל).
הקדשים קדושתם חמורה ועל כן צריך להביא קרבן כפרה על מנת לאכול קדשים.
מדרגות אלו של קדושה קלה וקדושה חמורה מביאות את חז"ל לדרוש קל וחומר ממחוסר כפורים שטהור הוא לתרומה, ועדיין פוסל הוא את הקדש, שלישי לטומאה שפסול הוא לתרומה, אינו דין שיפסול את הקדש ויעשהו רביעי.
הטומאה היא בהנהגת הדין והטהרה היא הנהגת הרחמים.
מחוסר כפורים שטהור לתרומה והרי היא בחי' רחמים, ומכל מקום פוסל הוא את הקדש שלישי לטומאה שפסול הוא לתרומה והרי היא בחי' דין, אינו דין שיפסול את הקדש ויעשהו רביעי?