סוכה ז' (ע"א) – לימוד מקל וחומר
סוכה ז' (ע"א):
השתא מקילתא לחמירתא אמרינן מחמירתא לקילתא לא כל שכן.
וברש"י:
דהשתא מקילתא לחמירתא אמר מיגו – מיגו דהוי דופן לסוכה דקילא, הוי דופן לשבת דחמירא.
מחמירתא לקילתא מיבעיא – דמבוי שיש לו לחי זקוף, דכשר לסוכה בשבת.
סוכה נקראת מצוה קלה כדאמרינן בע"ז ג' (ע"א):
אף על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה… ואמאי קרי ליה מצוה קלה משום דלית ביה חסרון כיס.
בודאי ביחס לשבת נחשבת הסוכה למצוה קלה, שכן היא מצות עשה שאין עליה ענש בי"ד.
שבת נחשבת למצוה חמורה שכן ענשה הוא החמור מכל הענשים שהוא בסקילה. אף חז"ל קראו לשבת מצוה חמורה בכמה מקומות.
במכילתא פרשת בא פרשה ט':
כל מלאכה לא יעשה בהם. לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא יעשה גוי מלאכתך. אתה אומר כן או אינו לא תעשה אתה ולא חברך ויעשה גוי מלאכתך ת"ל (ויקרא כ"ג) ו' ימים תעשה מלאכה וגו' הא למדת וכל מלאכה לא יעשה בהם לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא יעשה הגוי מלאכתך דברי ר' יאשיה. רבי יונתן אומר אינו צריך והלא כבר נאמר (שמות כ') זכור את יום השבת לקדשו והלא דברים קל וחומר ומה אם שבת חמורה אינו מוזהר על מלאכת גוי במלאכתך יום טוב הקל דין הוא שלא יהא מוזהר על מלאכת גוי במלאכתך ת"ל כל מלאכה לא יעשה בהם אין לי אלא יום טוב הקל אם יום טוב הקל שאתה מוזהר על מלאכת חברך במלאכתך.
ובגמ' שבת קל"ב (ע"ב):
אבל מילה דוחה את הצרעת מאי טעמא דאתיא מקל וחומר ומה שבת חמורה מילה דוחה אותה צרעת לא כל שכן.
אם כן פשוט הוא לדרוש קל וחומר שאם מקילתא לחומרתא אמרינן מיגו ק"ו מחמירתא לקילתא שנאמר מיגו דהוי דופן לשבת הוי דופן לסוכה.