יבמות ע"ט (ע"א) – לימוד מקל וחומר
יבמות ע"ט (ע"א):
והא כתיב לא תלין נבלתו על העץ אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא שהיו עוברים ושבים אומרים מה טיבן של אלו הללו בני מלכים הם ומה עשו פשטו ידיהם בגרים גרורים אמרו אין לך אומה שראויה להדבק בה כזו ומה בני מלכים כך בני הדיוטות על אחת כמה וכמה ומה גרים גרורים כך ישראל על אחת כמה וכמה.
הקל וחומר נעשה על ידי עוברים ושבים מבין אומות העולם הרואים עד כמה ישראל מקפידים לעשות הטוב ןהישר והצודק ואפילו בני מלכים נותנים את הדין כשפושטים ידיהם בגרים גרורים.
על כן אומרים עוברים ושבים אם כך נוהגים בבני מלכים, אם היו הדיוטות פושטין ידיהם בגרים קל וחומר שהיו עושים בהם דין, ואם כך נוהגים על שפשטו ידהם בגרים גרורים קל וחומר אם היו פושטים ידיהם בסתם אנשים הראויים להתגייר ולהיות מישראל (עי' מהרש"א1).
וחזינן מהכא, שקידוש שם ישראל הוא קידוש ה' כמו שכתב מהרש"ל על חילול ה' בביאורו לספר המצוות לסמ"ג, שחילול ה' הוא חילול שם ישראל2, ומשום כבוד האומה עוקרים דבר מן התורה להוראת שעה (ע' מאירי3).
יש הבדל בין ישראל לבין אומות העולם. אומות העולם רואות במלכים ובבני מלכים כאלה שראויים לענג ולהנאות העולם4 וראוי לוותר להם על חטאיהם ועל כן יידרשו עוברים ושבים מבין האומות קל וחומר, אם בני מלכים כך, הדיוטות על אחת כמה וכמה.
אבל בישראל אין זה קל וחומר שכן מלכים ובני מלכים מחוייבים יותר וצריכים להיות זהירים יותר ולהתרחק מהנאות העולם וצריכים להיזהר יותר בחילול ה' מכלל העם שהרי הם דוגמא לכלל העם.
1 לשון מהרש"א: "ומה גרים גרורים כך ישראל עאכ"ו כו'. ישראל ממש לא הוי רבותא לגבי עוברים ושבים שיהיו ראוים לידבק אבל ה"ק ומה גרים גרורים היינו הנתינים שגזרו בהן איסור חתנות ועוד גזרו שיעבוד עליהן לעולם כך שאר גרים דהוו כישראל לגבי חיתון לידבק בהן עאכ"ו ודו"ק".
2 לשון המהרש"ל (על ספר מצוות גדול לא תעשה ב'): "יש מקשים, למה תלה עיקר עוון החילול במילת השם יותר משאר עבירות, ולמה לא אמר "לא תחללו אותי"? ונראה לי שהוא יתעלה לא קפיד אלא אמעלת (= על מעלת) ישראל שלא יצא עליהם שום דופי וקלון, כי הם תלויים בשמו יתברך וזה מה שתיקנו בתפילת ראש השנה "ושמנו קראת בשמך", ויש להם סעד מן המקרא "ומה תעשה לשמך הגדול", כדאיתא בירושלמי".
3 לשון המאירי: "אף על פי שלא ניתנה רשות לעקור דבר מן התורה אפילו באצבע קטנה מכל מקום להוראת שעה מותר הרי שדוד בשעת המגפה התיר שבעה בני שאול לגבעונים להסיר המגפה אף על פי שכתוב לא יומתו אבות על בנים אמר מוטב שתעקר אות אחת ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא להיות האומות אומרות כמה פחותה אומה זו שנוטלים מזונות מבני אדם ואינם מענישים בכך וכן העמידום על העץ מתחלת הקציר עד נתך מים עליהם אף על פי שכתוב לא תלין נבלתו על העץ מפני שאמר מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא להיות האומות אומרות כמה ראוי לידבק באומה זו".
4ע' גמ' ברכות (ד' ע"א) בהשוואה שהשווה דוד המלך בין הנהגת מלכי האומות להנהגתו: "כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות ואני חצות לילה אקום להודות לך ואידך כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה".