מצוה כ"ב – השומרים הם הכהנים והלויים
המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל השוואת מנייני המצוות השונים.
מצוה כ"ב היא שצונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד לכבדו ולרוממו ולגדלו, והוא אמרו לאהרן "ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות". רוצה לומר אתם תהיו לי לפני תמיד. וכבר נכפל זה הצווי בלשון אחר והוא אמרו "ושמרו את משמרת אהל מועד". וכתוב בספרי "ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות", הכהנים מבפנים והלוים מבחוץ. רוצה לומר לשמרו וללכת סביבו. ובמכילתא אמרו "ושמרו את משמרת אהל מועד", אין לי אלא בעשה, בלא תעשה מנין, תלמוד לומר "ושמרתם את משמרת הקדש", הנה נתבאר לך ששמירת המקדש מצות עשה. ושם נאמר, גדולה למקדש שיש עליו שומרים, ואינו דומה פלטרין שיש עליו שומרים לפלטרין שאין עליו שומרים, וידוע כי פלטרין הוא שם ההיכל, אמרו כי גדולת ההיכל ורוממותו הם השומרים המסודרים עליו. וכבר התבארו משפטי מצוה זו כולם במסכת תמיד ומדות.
פירוש המצוה
מצוה כ"ב היא שצונו כל בית ישראל לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד – במהדורת הרב קאפח ובמהדורת פרנקל הוסיפו: "בכל לילה כל הלילה", על מנת לכבדו ולרוממו ולגדלו, והמקור בתורה: והוא אמרו לאהרן (במדבר י"ח, ב'): "ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות". רוצה לומר – משמעות ציווי זה, שרצונו יתברך שאתם תהיו לי לפני תמיד, דהיינו שתשמרו במקדש גם כשאינה שעת עבודה. וכבר נכפל זה הצווי במקום אחר בלשון אחר, והוא אמרו (במדבר י"ח, ד'): "ושמרו את משמרת אהל מועד", הרי מפורש שצריך לשמור את אהל מועד. וכתוב בספרי (קרח, א') "ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות", צורת השמירה היא שהכהנים מבפנים והלוים מבחוץ, רוצה לומר – מה פירוש לויים מבחוץ, לשמרו וללכת סביבו. ובמכילתא אמרו – אינו במכילתא שלפנינו אלא בספרי זוטא על הפסוק: "ושמרו את משמרת אהל מועד", אין לי אלא בעשה, לכאורה אין זו אלא מצות עשה לשמור את המקדש, בלא תעשה מנין, שיש גם לא תעשה נוסף על העשה, תלמוד לומר "ושמרתם את משמרת הקדש", ולשון שמירה אזהרה היא (לשון הרמב"ם בהל' בית הבחירה פ"ח ה"ג), שכן אמרו (עירובין צ"ו ע"א ועוד): השמר, פן ואל אינו אלא בלא תעשה. הנה נתבאר לך מכלל דברי ספרי זוטא ששמירת המקדש מצות עשה, שכך אמרו בפשטות "אין לי אלא בעשה", ועל זה אין חולק ואין מקשה.
ושם נאמר בספרי זוטא, גדולה למקדש שיש עליו שומרים, שבדבר זה אנו מגדלים ומכבדים את המקדש, ואינו דומה פלטרין – יתבאר בהמשך – שיש עליו שומרים – שהוא מכובד, לפלטרין שאין עליו שומרים – שהוא מזולזל ומבוזה. וידוע כי פלטרין הוא שם ההיכל – שהוא כינוי לארמון, הרי בפירוש אמרו כי גדולת ההיכל ורוממותו הם השומרים המסודרים עליו, שזה ביטוי לכבוד הארמון. וכבר התבארו משפטי מצוה זו כולם במסכת תמיד ומדות.
שינויים בלשונות הרמב"ם
בספרים מדויקים1 לשון הרמב"ם בספר המצוות היא:
מצוה כ"ב היא שציונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד בכל לילה כל הלילה, לגדלו ולכבדו ולרוממו.
ותימה על הרב קפאח שהשמיט "ללכת סביבו"2 ובהערה 23 כתב:
ובר"ש "ללכת סביבו תמיד" ואין חובה כזו, כי מקומות השמירה היו קבועים כמבואר במידות פ"א מ"א. ואיש הר הבית היה מחזר לא לשם שמירה אלא לביקורת על השומרים שלא יישנו.
ודבריו תמוהים, שכן הרמב"ם עצמו ברמזי ההלכות שבריש הלכות בית הבחירה הגדיר המצוה:
לשמור את המקדש סביב.
ובמנין הקצר לא תעשה ס"ז הגדיר את הלאו:
שלא להשבית שמירה סביב למקדש, שנאמר "ושמרתם את משמרתי"3.
אם נרצה לקיים הערת הרב קפאח יש לתרגם "…שצונו לשמור המקדש סביבו תמיד", ולהשמיט המילה "ללכת" כיון שהמקומות הם קבועים.
במנין הקצר על סדר המצוות כתב במצוה כ"ב:
לשמור בית זה תמיד, שנאמר "ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות".
וברמזי המצוות שעל סדר ההלכות כתב (כנזכר לעיל):
לשמור את המקדש סביב.
יש לעיין מה טיבם של השינויים בין ההגדרות.
השומרים הם הכהנים והלויים – ביאור לשונות הרמב"ם
בהלכות כלי המקדש והעובדים בו פ"ג ה"א, ב' כתב הרמב"ם:
זרע לוי כולו מובדל לעבודת המקדש שנאמר "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי", ומצות עשה להיות הלויים פנויין ומוכנין לעבודת המקדש בין רצו בין שלא רצו, שנאמר "ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד"…
עבודה שלהן היא שיהיו שומרין את המקדש ויהיו מהן שוערין לפתוח שערי המקדש ולהגיף דלתותיו ויהיו מהן משוררין לשורר על הקרבן בכל יום.
מדברים אלו עולה שמצות השמירה של הלויים כלולה במצות "ועבד הלוי" והיא מהווה חלק מעבודתו. יש לעיין, אפוא, מדוע מנה הרמב"ם את מצות השמירה כמצוה בפני עצמה ולא כללה עם מצות עבודת הלויים4.
נראה לומר שחידושה של מצות השמירה היא בשמירת הכהנים, שהם אינם כלולים במצות "ועבד הלוי הוא".
הפסוק בו נאמרה מצות השמירה לכהנים בלבד הוא (במדבר י"ח, ב'):
וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת.
פסוק זה פרשו הרמב"ם בספר המצוות:
"ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות" – כלומר אתם תהיו לפני תמיד5.
על כן הביא הרמב"ם בכל מקום את הפסוק הזה כמקור עיקרי למצות שמירת המקדש, שכן בעבורו נמנית המצוה בכלל תרי"ג המצוות ואינה כלולה במצות עבודת הלויים.
מן הפסוק ומפרושו נגזרת גם ההגדרה שהגדיר הרמב"ם במנין הקצר, בו יתבאר מדוע המצוה נמנית בפני עצמה:
לשמור בית זה תמיד שנאמר "ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות".
כפי שבארנו לעיל, עיקר מצות הכהנים היא שלא יהיה היסח הדעת מן המקדש, ועל כן ה"תמיד" הוא ענין עיקרי במצות הכהנים.
ברמזי המצוות שעל סדר ההלכות, בריש הלכות בית הבחירה יש להגדיר את השמירה בבחינה העוסקת בצורתו של המקדש – "אינו דומה פלטרין שיש לו שומרין לפלטרין שאין לו שומרין". על כן כתב שם הרמב"ם:
לשמור את המקדש סביב.
צורתו של המקדש היא שהוא מוקף בשומרים.
בספר המצוות כולל הרמב"ם את כל חלקי המצוה ועל כן ההגדרה המתאימה לשם היא:
שצונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד.
לאור דברים אלו יש לבאר לשון הרמב"ם בלא תעשה ס"ז במנין הקצר:
שלא להשבית שמירה סביב למקדש, שנאמר "ושמרתם את משמרתי"6.
כפי שהתבאר לעיל, מצות הלויים לשמור את המקדש כלולה במצות "ועבד הלוי", ועל כן בעשה הדגיש הרמב"ם את חלקם של הכהנים. לעומת זאת הלאו שלא להשבית שמירת המקדש אינו כלול במצות "ועבד הלוי", והוא מצוה החלה על הלויים.
ראיה לדבר מן הספרי זוטא שהובא ברמב"ם בספר המצוות7:
"ושמרו את משמרת אהל מועד" אין לי אלא בעשה, בלא תעשה מנין תלמוד לומר "ושמרתם את משמרת הקדש".
הדרשה מתייחסת לפסוקים (במדבר י"ח, א'-ה'):
וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם. וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת… וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֵת מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
הפסוק "ושמרו את משמרת אהל מועד" נאמר לכהנים ביחס ללויים. גם הפסוק "ושמרתם את משמרת הקדש" נאמר לכהנים כהמשך לפסוק הקודם, והרי הוא אומר להם "ושמרתם" – אתם והלויים הנלוים עליכם לשמור. מכאן שהלאו, הכלול בפסוק "ושמרתם את משמרת הקודש" שייך גם ללויים.
על כן מתאימה ההגדרה שלא להשבית השמירה סביב למקדש שהוא כולל את הכהנים והלויים יחד. ולא כתב כאן "תמיד" שהוא הבחינה המיוחדת לכהנים.
"שמירת המקדש – מצות עשה"
חיובם של הלויים במצות השמירה מכח מצות עבודת הלויים מבאר את הלשון המיוחדת בה פתח הרמב"ם את המצוה (הל' בית הבחירה פ"ח ה"א):
שמירת המקדש מצות עשה.
בכללי הרמב"ם למדנו שיש לדקדק בלשונו אימתי כתב "מצות עשה לעשות כך וכך", ואימתי כתב "הדבר הזה והזה מצות עשה"8.
השאלה מתעצמת בהשוואה למה שפתח הרמב"ם את מצות מורא מקדש בפרק הקודם לזה:
מצות עשה ליראה מן המקדש.
משמעות הביטוי "שמירת המקדש מצות עשה" היא שהשמירה קודמת למצוה, דהיינו שיש מקור אחר קודם שבו מתחייבת השמירה, והחידוש הוא שאותה שמירה הידועה לנו ממקום אחר – היא מצות עשה9.
אכן, מקור חיוב קודם יש לשמירה, והוא מצות עבודת הלויים ממנה כבר מתחייבת השמירה, ובא החידוש במצוה זו שאותה שמירה הידועה היא מצוה בפני עצמה, מפני שנוספו הכהנים המחוייבים בשמירה זו10.
1 עיין בספר המצוות מהדורת פרנקל ומהדורת הרב חיים העליר.
2 השינוי נובע מהבנת המילה הערבית "אלטוף", אם ביאורה "סביב" או "לבקרו" ביקור חוזר.
3 נראה שט"ס יש כאן שכן אין פסוק כזה בענין שמירת המקדש, אלא בפרשת עריות (ויקרא י"ח, ל'), והפסוק כפי שמופיע בספרי זוטא הוא "ושמרתם את משמרת הקדש" (במדבר י"ח, ה') וכן יש לגרוס כאן.
4 יש לציין שהרמב"ם הביא את מצות השמירה הן בהלכות בית הבחירה (פ"ח), שם באר הלכותיה, והן בהלכות כלי המקדש והעובדים בו (פ"ג ה"ב) שם כללה בעבודת הלויים.
5 כך בתרגום הרב קאפח, ובתרגום שלפנינו "רוצה לומר אתם תהיו לי לפני תמיד". המשמעות שוה, והלשון יותר מתאימה לפי התרגום המובא למעלה.
6 עיין לעיל הערה 3.
7 ולפנינו בספרי זוטא בנוסח שונה.
8 עיין שדי חמד ח"ו עמ' 55, כללי הפוסקים סימן ה' (הוא הסימן העוסק בכללי הרמב"ם) ס"ק ג'.
9 בכללי הרמב"ם הנ"ל, כתבו שכל מצוה שהיתה קודם מתן תורה כתב הרמב"ם 'הדבר הזה והזה מצות עשה', כיון שהמעשה קדם למצוה, וכאן דומים הדברים בעקרון – כשהמעשה בא ממקור נוסף, הרי שהוא קודם ל"מצות עשה". ודו"ק.
10 במצות מורא מקדש נצטוו כולם ואין לה מקור נוסף והרי היא ככל המצוות בהן פתח הרמב"ם "מצות עשה לעשות כך וכך".