כתובות מ"ט (ע"א) – לימוד מקל וחומר
כתובות מ"ט (ע"א):
מצוה לזון את הבנות קל וחומר לבנים דעסקי בתורה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מצוה לזון את הבנים וקל וחומר לבנות משום זילותא.
רבי מאיר דן במצוה לזון מצד מה שהמזונות פועלים בעולם.
אם מצוה לזון לצורך חיי שעה שהם הם חיי הבנות, קל וחומר שמצוה לזון בנים העוסקים בחיי עולם1.
המצוה לזון שייכת להנהגת החסד והרחמים. הבנות הן בחי' של דין, ואם בהן מצוה לזון לצורך חיי שעה, קל וחומר שאת הבנים שהם במידת החסד, שמשפיעים תורה בעולם, שמצוה לזון אותם.
רבי יהודה דן במצוה לזון מצד הדרך להשגת מזונות. המצוה לזון מתחשבת ביכולתם לזון את עצמם מבלי שיזונו אותם. הבנים מתאימים לעסוק בפרנסתם ולבקש אכלם ואין בזה זילותא מצד אופי הבנים.
הבנות, אם לא נזון אותן, יצטרכו לעסוק בדברים שהם זילותא להן. כל כבודה בת מלך פנימה, ואין ראוי לצאת החוצה ולבקש אכלם.
על כן דרש רבי יהודה שאם מצוה לזון את הבנים ולנהוג בהם במידת הרחמים, ולא לדרוש מהם לצאת ולפרנס עצמם, אף שהם יכולים ומתאימים לעשות כן, קל וחומר שמצוה לזון את הבנות ולנהוג בהן במידת הרחמים ולא לדרוש מהן לעשות כנגד אופיין ולנהוג זילותא ביציאה החוצה לדאוג למזונותיהן.