קידושין כ' (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
קידושין כ' (ע"ב):
בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת המוכר בית בבתי ערי חומה נגאל לחצאין או אינו נגאל לחצאין גאולתו גאולתו משדה אחוזה גמר מה שדה אחוזה אינה נגאלת לחצאין אף האי נמי אינו נגאל לחצאין או דילמא היכא דגלי גלי היכא דלא גלי לא גלי א"ל ממדרשו של ר"ש נשמע שלוה וגואל וגואל לחצאין דתניא אם גאל יגאל מלמד שלוה וגואל וגואל לחצאין אמר ר"ש מה טעם לפי שמצינו במוכר שדה אחוזה שיפה כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה חוזרת לבעליה ביובל הורע כחו שאינו לוה וגואל וגואל לחצאין מקדיש שהורע כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה יוצאה לכהנים ביובל יפה כחו שלוה וגואל וגואל לחצאין האי מוכר בית בבתי ערי חומה נמי הואיל והורע כחו שאם מלאה לו שנה תמימה ולא נגאלה נחלט יפה כחו שלוה וגואל וגואל לחצאין איתיביה אם גאל יגאל מלמד שלוה וגואל וגואל לחצאין שיכול והלא דין הוא ומה מוכר שדה אחוזה שיפה כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה חוזרת לבעליה ביובל הורע כחו שאין לוה וגואל וגואל לחצאין מקדיש שהורע כחו שאם הגיע יובל ולא נגאלה יוצאה לכהנים ביובל אינו דין שהורע כחו שאין לוה וגואל וגואל לחצאין מה למוכר שדה אחוזה שכן הורע כחו ליגאל מיד תאמר במקדיש שיפה כחו ליגאל מיד מוכר בית בבתי ערי חומה יוכיח שיפה כחו ליגאל מיד ואין לוה וגואל וגואל לחצאין לא קשיא הא רבנן הא ר"ש.
סוגיא זו יסודית היא בענין קל וחומר. לרבנן קל וחומר מידה היא בתורה, שכל מקום שמצאנו חומרא בחדא מילתא באיזה מצוה, דנין אנו את המצוה הזו במידת הדין, ואם מצאנו לה קולא באיזה ענין, בודאי שתהיה קולא זו במצוה שאין בה את החומרא שמצאנו. חומרא היא בחי' דין, והיא מלמדת שהנהגת אותה מצוה היא במידת הדין ואם מצאנו אחרת או ענין אחר שבו אין אותה חומרא, הרי זה מלמדנו שענין זה הנהגתו היא במידת הרחמים. מכאן בא הקל וחומר שאם מצאנו איזו קולא בענין שהנהגתו דין, בודאי שתהא קולא זו בענין שמונהג במידת הרחמים.
על כן אמרנו שלרבנן קל וחומר ומידה היא בתורה.
לר"ש שדורש טעמא דקרא, גם קל וחומר בכלל טעמא דקרא, ואדרבה אם מצאנו חומרא במקום אחד בענין מסוים, יש מקום להקל עליו במקום אחר.
משל למה הדבר דומה? לשני חיילים שביקשו רשות לצאת לשמחה משפחתית. על פי דרכי הצבא יכול היה רק אחד לקבל אישור ולצאת. ראובן יצא ושמעון נשאר. כעבור זמן שוב ביקשו שני חיילים אלו, ראובן ושמעון, לצאת לשבת. המפקד שחרר את שמעון. האם ראובן ידון קל וחומר בעצמו שאם בפעם הראשונה ראובן יצא ושמעון לא, קל וחומר לראובן שיצא?
זו סברת רבי שמעון דדריש טעמא דקרא, ודווקא מטעם שראובן יצא בראשונה, שמעון יצא בשניה ולא ראובן.
אבל לרבנן אין המשל דומה לנמשל, וחומרא במקום אחד מלמדת על ההנהגה של אותו ענין או אותה מצוה, ולכן אם נמצא בה קולא, קל שתהא קולא זו במצוה או ענין שהנהגתו היא ברחמים ובקל.