בבא קמא ל"ד (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
בבא קמא ל"ד (ע"ב):
ר' יהודה אומר תם חייב ומועד פטור אימר דשמעת ליה לרבי יהודה לענין שמירה דכתיבי קראי לענין תשלומין מי שמעת ליה והתניא רבי יהודה אומר יכול שור שוה מנה שנגח שור שוה חמש סלעים והנבילה יפה סלע זה נוטל חצי החי וחצי המת וזה נוטל חצי החי וחצי המת אמרת וכי מועד למה יוצא להחמיר עליו או להקל עליו הוי אומר להחמיר עליו ומה מועד אינו משלם אלא מה שהזיק תם הקל לא כ"ש.
לא בכדי קראו חכמים לשור סתם, שור תם1. רצונם להדגיש שאף כי השור הוא בהנהגת הגבורה והדין, לא בהכרח רע הוא. הקרן שבראשו לא מעידה על רוע כי אם על גבורה שבאה להגן עליו מפגיעה2.
על כן שור תם נקרא "קל", ביטוי המבטא מידת הרחמים.
רק שור מועד נחשב לשור רע, והוא נקרא חמוּר, פרשת שור מועד יצאה להחמיר על שור המועד, ולא חלילה להקל עליו.
1 עי' זוהר שלח לך קס"ג ע"א: "…יעקב איש תם… וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם, ויעקב אחיד ביה בגוויה…"
2 עי' זהר ח"ג ק"פ ע"ב: "שור תם דינא רפייא שור מועד דינא קשיא"