סנהדרין נ"ב (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
סנהדרין נ"ב (ע"ב):
קטל עבדא בסייף בר חורין בחנק הניחא למאן דאמר חנק קל אלא למאן דאמר חנק חמור מאי איכא למימר נפקא ליה מדתניא ואתה תבער הדם הנקי מקרבך הוקשו כל שופכי דמים לעגלה ערופה מה להלן בסייף ומן הצואר אף כאן בסייף ומן הצואר אי מה להלן בקופיץ וממול עורף אף כאן בקופיץ וממול עורף אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה.
מי שהורג עבד עבירתו קלה ממי שהורג בן חורין. על הרג עבדו נאמר "נקם ינקם" אף שהעבד שלו הוא, אין בעלות על דעתו (חזו"א) ולא על נשמתו.
בדעתו הוא בן חורין.
הלימוד בק"ו שכן הורג עבדו קל והוא ביחס להורג בן חורין ואעפ"כ נאמר בו "נקם ינקם" ק"ו להורג בן חורין.
התורה מבקשת להדגיש שגם עבד יש לו חיים וההורגו חייב מיתה.
הלכה זו חידוש גדול היה בזמנם שדם עבד היה הפקר.
צלם אלוקים אשר עשה בו ה' את האדם הוא הגורם להתייחסות זו אל העבד.
עבד הוא המקור להתייחסות שלנו אל נטילת חיים מאדם.
ממנו לומדים בקל וחומר, חיוב מיתה בסייף בהורג בן חורין.
אף כאן למדנו לדייק שאף שחיי עבד חיים הם, ובצלם אלוקים עשה את האדם, חיי בן חורין חמורים יותר.
עבד אינו עושה את רצונו אלא את רצון אדונו. בפועל אינו מבטא בחיים את רצונו, עי' זוהר פרשת בהר שעל כן פטור הוא מן המצוות ויש להוסיף שעל כן מברכין "שלא עשני עבד".
על כן ילפינן בקל וחומר, להדגיש מעלת בן חורין ומעלת החירות, שהיא קשורה לעצם החיים, ולכן הריגת בן חורין חמורה ביחס להריגת עבד.