רוצח בשוגג – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שהוא כעניינו

הרב יהושע ויצמן
ה׳ באב ה׳תש״מ
 
18/07/1980

י"ג מידות

הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחד שהוא כעניינו וכלל מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.

 

מידה ט':

כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחד שהוא כעניינו

לשון האר"י:

לפעמים יתנהג העולם בסוד עיבור המלכות, להוליד למטה דוגמת עליונים, בסוד תיבת נח, שיצאו ממנה ג' גוונין, שם חם ויפת, שהן דין ורחמים, וכללותם דמיון הת"ת הכולל דין ורחמים. אלא שלפעמים תתעבר בסוד הרחמים בלבד. ויהיו כל הג' גוונים נוטים לצד הרחמים, וזהו כל דבר שהיה בכלל, בסוד האצילות למעלה מת"ת, ויצא לטעון טעון א' למטה בסוד עיבור, ונתעברה בג' גוונין הנז', כלולים זה בזה בסוד הרחמים, שהוא כענינו, כענין ו', הוא בסוד הת"ת נוטה לצד הרחמים, ואזי יצא להקל בסוד הרחמים, להוליד ג' גוונין כולם בסוד הרחמים, ולא מצד הדין.

"לטעון" מבאר האר"י שזה בחינת עיבור. דומה הדבר לתיבת נח שההתכנסות בתוכה בבחינת עיבור. מן התיבה יצאו שם, חם ויפת בחינת ג' קוין.
שטף החיים, מהומתם ורדיפתם מצריכים לצאת מן הכלל אל תוך תיבת נח, להסתגר בתיבה בבחינת עיבור ורחם השומר ומגין מפני כל סערה. ביציאה מן התיבה יוצאים ג' קוין (שם חם ויפת), כדמות אדם הכלול מימין ושמאל ואמצע.
יש שתי צורות של "טועֵן טועָן". זו המובאת כאן- לטעון טוען אחר שהוא כעניינו. כעניינו, עניין וא"ו, שהוא תפארת, בבחינת רחמים. על כן יצא להקל כמידת הרחמים ולא להחמיר בדין. (השניה, דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר).

רס"ג ואבודרהם מביאים דוגמת רוצח בשוגג שיצא לטעון כעניינו ויוצא וגולה לעיר מקלט בחי' רחם שמגינה עליו, מתקנת אותו ומאזנת חייו.
וזה לשון אבודרהם:

… כמו שנאמר (דברים י"ט) "ואשר יבוא את רעהו בעיר לחטוב עצים" מכה בשוגג בכלל רוצח היה שנאמר "ומכה אדם יומת" בין שוגג בין מזיד, ויצא מכה כשוגג מן הכלל לטעון טוען אחר שהוא כעניינו של מכה במזיד שזה המית וזה המית ויצא מן הכלל להקל עליו שניצול בערי מקלט וזהו להקל ולא להחמיר.

הרוצח בשוגג רוצח הוא והוא כעניינו של רוצח. הגלות לעיר מקלט היא גם כעניינו, כעניין וא"ו שהיא מידת הרחמים. מטרת הגלות היא להשפיע אליו טובה על מנת לתקנו. אין בה חומרה ביחס לרוצח במזיד אלא רק להקל עליו. בעיר מקלט יש בחינה של תיקון כעיבור הבא לתקן ולאסוף את כל "השברים" על מנת לבנות מחדש את האדם.
עיר המקלט באה להקל ולבנות ולתקן את הרוצח בשגגה.
על כן נכתבה הפרשה באופן זה של טוען אחר שהוא כעניינו כעניין וא"ו הבא לתקן כשיש צורך להתכנסות ויציאה מן הכלל דוגמת תיבת נח.
מידה זו מלמדת אותנו כיצד ללמוד פרשת רוצח בשוגג וכיצד להבין מהותה של עיר המקלט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן