י"ג מידות

זבחים נ”ב (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

זבחים נ”ב (ע”ב):

א”ל רבא אי הכי תיתי בק”ו מה שיריים הפנימיים שסופן חובה בחוץ עשאן בתחלה בחוץ לא כיפר הניתנין למעלה שאין סופן חובה למטה ועשאן בתחלה למטה אינו דין שלא כיפר.

אף כאן כח הגרירה נלמד בק”ו. שיירים פנימיים הרי הם חובה שינתנו על יסוד מזבח החיצון, ומ”מ אם נתן עיקר הדם על מזבח החיצון לא כיפר, דמים הניתנין למעלה, שאין סופן להניחן למטה, ק”ו שאם נתן למטה לא כיפר.
המזבח החיצון שייך הוא בדמים הנכנסים לפנים שהרי השיריים הנגררים אחר העיקר ניתנין על יסוד המזבח החיצון, ואעפ”כ אם מלכתחילה נתן על מזבח החיצון את עיקר הדם לא כיפר, ק”ו על דמים הניתנין למעלה, שאין להם כל שייכות למטה, גם לא לשייריהן ואין נגרר הלמטה אחר למעלה, שלא כיפר אם נתנן למטה.
נראה שהקל וחומר שייך לבחינת התפשטות וצמצום שזה בחי’ רחמים ודין. שיירים של חטאות פנימיות ניתנות על מזבח החיצון. זה ביטוי של התפשטות, שמן הפנים מתפשטים שיירי הדם אל החוץ במזבח החיצון. ואף שיש בהם מידת ההתפשטות, מ”מ אם נתן עיקר הדם על יסוד המזבח החיצון לא כיפר.
קל וחומר לדמים הניתנים למעלה שהם מצומצמים במקומם ואין להם התפשטות למטה, שאם נתנן מלכתחילה למטה שלא כיפר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.