זבחים ג' – לימוד מקל וחומר
זבחים ג':
כוורת שהיא פחותה ופקוקה בקש ומשולשלת לאויר התנור, שרץ בתוכה – התנור טמא, שרץ בתנור – אוכלין שבתוכה טמאין, ורבי אליעזר מטהר, אמר רבי אליעזר: קל וחומר, אם הציל במת החמור, לא תציל בכלי חרס הקל? אמרו לו: לא, אם הציל במת חמור שכן חלוקה באוהלין, תציל בכלי חרש הקל שאין חלוקין באוהלין? התינח לרבנן, לרבי אליעזר מאי איכא למימר? ר' אליעזר קל וחומר קאמר. אי הכי, התם נמי לימא קל וחומר: קדשים מחללין קדשים, חולין לא כל שכן! אלא טעמא דרב כרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: מאי טעמא דרב? ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה' קדשים מחללין קדשים, ואין חולין מחללין קדשים. אלמא אתא קרא אפקיה מקל וחומר, הכא נמי ליתי תוכו לפקיה מק"ו! האי תוכו מיבעי ליה לאוכלין שגיבלן בטיט והכניסן לאויר תנור, סד"א: הואיל ובנגיעה לא מטמא, באוירו נמי לא מטמו, [קמ"ל]. ורבנן? הנך לא צריכי קרא.
רב יוסף בר אמי רמי שינוי קודש אשינוי בעלים ומשני; מי אמר רב: חטאת ששחטה לשם חטאת – כשירה, לשם עולה – פסולה, אלמא דלאו מינה מחריב בה, דמינה לא מחריב בה, והאמר רב: חטאת ששחטה על מי שמחוייב חטאת – פסולה, על מי שמחוייב עולה – כשרה, אלמא דבר מינה מחריב בה, דלאו מינה לא מחריב בה! ומשני: התם ושחט אותה לחטאת אמר רחמנא, והרי חטאת לשם חטאת נשחטה; הכא וכפר עליו כתיב עליו – ולא על חבירו, חבירו דומיא דידיה שמחוייב כפרה כמותה. רב חביבא רמי שינוי בעלים אתוך תוכו ומשני; ומי אמר רב: חטאת ששחטה על מי שמחוייב [חטאת – פסולה, על מי שמחוייב] עולה – כשירה, אלמא דמינה מחריב בה, לאו מינה לא מחריב בה, והתניא: תוכו – ולא תוך תוכו, אפילו כלי שטף מציל! ומשני: ארבעה תוכו כתיבי, (תוכו) תוך – תוכו, תוך – תוכו, חד לגופיה, וחד לגזירה שוה, חד – תוכו של זה ולא תוכו של אחר, אידך – תוכו ולא תוך תוכו, ואפילו כלי שטף מציל.
מצינו בגמ' שתי גישות האחת ש"מינה מחריב ושאינו מינה לא מחריב" והשניה הוא ק"ו אם קדשים פוסלין חולין לא כ"ש (עי' תוד"ה הכא וא"צ לידחוק אלא אכן תנאי לא בדינו של רב כי אם בעצם הסברא של "מינה מחריב") או טומאת מת החמורה מחיצה מפרדת ק"ו בחרס הקל דהיינו בטומאת שרץ (עי' רש"י ג' ד"ה רבי אליעזר קל וחומר נאמר)
הקל וחומר כפשוטו קל וחמור. הקל הוא טומאת שרץ והחמור טומאת מת ואם בטומאת מת החמורה מצאנו קולא שהמחיצה מפסקת ומחשיבה את האהל שמעבר למחיצה כאהל אחר ק"ו לכלי חרס הקל בטומאת שרץ שמחיצה תפסיק אף שאין שם כלי עליה.
אפשר לומר שלר' אליעזר הקל וחומר בא להקל וזה לשיטה שמידתו היא קולא וכמו שנתבאר בספרים שהוא כנגד מידה ראשונה שבמידות הרחמים – מידת א-ל שהיא חסד ורחמים כמ"ש "חסד א-ל כל היום" ושמא בזה נחלקו חכמים ור"א בעצם ההתייחסות למידת ק"ו אם באה להקל או להחמיר.