מנחות כ"ז (ע"ב) – לימוד מבנין אב
מנחות כ"ז (ע"ב):
כדתנא דבי ר"א בן יעקב "אל פני הכפרת קדמה" זה בנה אב כל מקום שנאמר פני אינו אלא פני קדים.
וברש"י:
זה בנה אב – הקישה אב ומלמד לכל פני שבתורה דקדים הן כי היכי דבהאי פני כתיב קדמה.
ובשטמ"ק גורס במקום "הקישה" "הקב"ה" ורשי אומר זה בנה אב הקדוש ברוך הוא אב וכו'.
והוא תמוה מאי שנא בנין אב זה מכל האחרים שלא כתב בהם רש"י שהקב"ה בנה האב הזה.
נראה שרצונו לומר שלימוד זה מלמד על צורת הבריאה, שהקב"ה ברא עולמו שהפנים הם למזרח ואנו הולכים עם הפנים קדימה לכיוון מזרח.
הדבר עולה גם מן הפסוק "אחרו וקדם צרתני" (תהילים קל"ט , ה') שמוסיף גם את האחור שהוא מאחורינו וכיוונו מערב.
בנין אב הוא בהנהגת התפארת בנטותה לצד נצח או הוד. צד מזרח הוא תפארת והוא בחי' פנים. נצח והוד נקראים בנים "וכל בניך לימודי ה'" – דא נצח והוד. עם הפנים קדימה לעבר העתיד מתבטא במיוחד בבנים. פנים – בנים שהרי ב' ופ' מתחלפות כגון בסוגיין שקרא לדרך משובש – "משופש"
התפארת היא הכח המשפיע. כך הפנים בהם הנקבים על ידיהן יוצא האור מן האדם אל החוץ. המזרח הוא הכוח הזורח ומשפיע על האור של העולם בדיוק כפנים. "האיר פני המזרח".
אם כן, כל מקום שנאמר פני אינו אלא פני קדים. זה האב שהוא מזרח והוא תפארת המשפיע את אורו והולך קדימה לעבר הדורות הבאים על ידי הבנים.
הדם הנזרק על המזבח לכפר אף הוא שואב כוחו מכח העתיד הרמוז במילה "פני" ומשם באה הכפרה, העתיד השלם הוא הנותן כח לכפר על העבר ולתקן את אשר נתקלקל בחטאים.