חולין קמ"ב (ע"א) – לימוד מקל וחומר

הרב יהושע ויצמן
ה׳ באב ה׳תש״מ
 
18/07/1980

י"ג מידות

חולין קמ"ב (ע"א):

משנה לא יטול אדם אם על בנים אפי' לטהר את המצורע ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים ק"ו על מצות חמורות שבתורה.

בפשטות יש כאן קל וחומר מצוה קלה ומצוה חמורה.
המצוה הקלה היא בהנהגת החסד והרחמים כדברי האר"י בביאורו למידת קל וחומר1. בנושא דידן הכוונה שאין דרישות מהאדם על מנת להגיע לקיום של שילוח הקן. אין צורך בהתגברות מיוחדת של היצר ולא במאמץ גדול אף לא בחסרון כיס. אעפ"כ מתן שכרה של המצוה היא מרובה. הרי ידוע הכלל שלפום צערא אגרא. ואם על מיעוט צער יש שכר כל כך גדול קל וחומר למצוה חמורה שצריך התגברות היצר שזה בחינת דין וגבורה (איזהו גבור הכובש אצת יצרו) ויש בה חסרון כיס ומאמץ מרובה שהשכר יהיה גדול.
לפי המשנה, כתבה התורה דווקא במצוה קלה זו מתן שכר ללמדנו רצון הבורא להשפיע שפע גדול ושכר גדול לעושי מצוותיו. עצם קיום רצון הבורא הוא הדבר הגדול והוא מתן השכר הגדול ביותר.


1 לשון האר"י בביאור מידת קל וחומר: "דרשא זו מצד המלכות, שמקבלת מהת"ת פעם כך ופעם כך, כי פעם תקבל מחו"ג שבת"ת, וזהו מקל. כי קל רמז לרחמים, המקילים את הדין, ומרחמים על העולם. וחומר, רומז אל הדין, המחמיר לדון את העולם, הרי מדה א'. ומדה זו, כשהעולם נידון קצת ממנו בדין גמור, וקצת ממנו ברחמים גמורים, ומרחם על העולם".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.