י"ג מידות

בכורות נ”ד (ע”א) – לימוד מקל וחומר

בכורות נ”ד (ע”א):

אשכחן תירוש ויצהר תירוש ודגן דגן ודגן מנין ק”ו ומה תירוש ויצהר שאינן כלאים זה בזה אין מתעשרין מזה על זה תירוש ודגן דגן ודגן שהם כלאים זה בזה אינו דין שלא יתעשרו מזה על זה?

הגמרא ממשיכה את הקל וחומר גם לדעת ר’ יאשיה שאמר עד שיזרע חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד:

ומה תירוש ויצהר שאינן כלאים זה בזה אפי’ על ידי דבר אחר וכו’.

הק”ו הוא בבחינת כל זה אכניס בקל וחומר.
האר” כתב בהנהגת קל וחומר:

כי קל רומז לרחמים, המקילים את הדין, ומרחמים על העולם. וחומר, רומז אל הדין, המחמיר לדון את העולם, הרי מדה א’. ומדה זו, כשהעולם נידון קצת ממנו בדין גמור, וקצת ממנו ברחמים גמורים.

מידת קל וחומר נוהגת כשחלק נידון ברחמים וחלק בדין, כל אחד כדינו.
דומה הדבר להנהגת ההלכה שאין מתעשרין מזה על זה שכל אחד יש לו הנהגה משלו.
גם כלאיים שייך להנהגה זו, שכל מין יש לו את הנהגתו, ואין לערב ביניהם.
על כן הלכה זו שאין מתעשרין מזה על זה ראויה להיות נלמדת במידת קל וחומר, שזו היא הנהגתה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.