גמרא >> סנהדרין

פרק ראשון – מוציא שם רע

מוציא שם רע סוגיית 'מוציא שם רע' (ח' ע"א – ט' ע"ב) מתייחדת באוקימתות רבות למחלוקת ר' מאיר וחכמים. רבות מהן נראות תמוהות ורחוקות מפשט המשנה, האומרת: האונס והמפתה והמוציא שם רע בשלשה, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים: מוציא שם רע בעשרים ושלשה מפני שיש בו דיני נפשות. נחלקו רש"י ור"ת מהו המקרה בו עוסקת הסוגיא. על פי רש"י (ח' ע"א): המוציא שם רע – לא מצאתי לבתך בתולים ובא להפסידה כתובתה ולא להרגה, שאינו מביא עדים שזינתה תחתיו, דאי […]

גמרא >> סנהדרין

פרק ראשון – פשרה

פשרה שני דיונים עיקריים מרכיבים את סוגיית "פשרה". א. מהו היחס לפשרה באופן עקרוני, האם היא דרך חיובית או שלילית להכרעת הדין. ב. כיצד נעשית הפשרה1. בלימוד הסוגיא מתעוררות מספר שאלות.א. אמר רב אשי: שמע מינה פשרה אינה צריכה קנין. דאי סלקא דעתך צריכה קנין, למאן דאמר צריכה תלתא – למה לי, תסגי בתרי וליקני מיניה. והלכתא, פשרה צריכה קנין (ו' ע"א). רב אשי מוכיח שפשרה אינה צריכה קנין, לדעת הסובר שפשרה בשלושה. למסקנת הסוגיא פשרה צריכה קנין, ומעירים הראשונים: […]

גמרא >> סנהדרין

פרק ראשון – שני התפקידים של בית הדין

שני התפקידים של בית הדין ירושלמי: לא הן גזילות הן חבלות. אשכח תני ר' שמעון בן יוחי "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", אתא מימר לך בפשוטה דקרייא ותייא כרבי יוסי בר חלפתא. ר' יוסי בר חלפתא אתון תרין בר נש מידון קומוי, אמרו לו: על מנת שתדיננו דין תורה. אמר לון: אני איני יודע דין תורה, אלא היודע מחשבות יפרע מאותן האנשים, מקבלין עליכון מה דנא אמר לכון. רבי עקיבה כד הוה בר נש אזל בעי מידון קומיה הוה אמר […]

גמרא >> סנהדרין

פרק ראשון – דיני ממונות בשלושה – פתיחת מסכת סנהדרין

דיני ממונות בשלושה – פתיחת מסכת סנהדרין תמצית השיעורהגמרא בתחילת מסכת סנהדרין שואלת על הכפילות בלשון המשנה: "דיני ממונות בשלושה, גזלות וחבלות בשלושה". ר' אבהו עונה שגזלות וחבלות הוא פירוש למילים "דיני ממונות", ובא למעט הודאות והלוואות, שבהן אין צורך בשלושה מומחים ודי בשלושה הדיוטות. על כך שואלת הגמרא "תרתי קתני", תאמר ש"דיני ממונות", כלומר הודאות והלוואות בשלושה, הכוונה להדיוטות, וגזלות וחבלות בשלושה, הכוונה לשלושה מומחין. ועוד, המילה "שלושה" המופיעה פעמיים – מיותרת, והיה צריך לומר: "דיני ממונות – גזלות […]

גמרא >> קידושין

פרק ראשון – קידושי כסף לבית שמאי

קידושי כסף לבית שמאי (יא.) הצגת הסוגיאנחלקו בית שמאי ובית הלל בעניין קידושי כסף (קידושין ב' ע"א): בכסף – בית שמאי אומרים בדינר ובשוה דינר ובית הלל אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה. הגמרא דנה בדעת בית שמאי1, ומביאה ארבע תשובות לשאלה "מאי טעמייהו דבית שמאי". אנו נעסוק בעיקר בשתי התשובות הראשונות (שם י"א ע"א): מאי טעמייהו דבית שמאי, אמר רבי זירא שכן אשה מקפדת על עצמה ואין מתקדשת בפחות מדינר. אמר ליה אביי אלא מעתה כגון בנתיה דר' ינאי דקפדן אנפשייהו […]

גמרא >> קידושין

פרק ראשון – קידושין והנאה

קידושין והנאה (ז.) קידושין וממון פרק ה' מהלכות אישות ברמב"ם מיוחד להלכות קידושין בהנאה. בתוך פרק זה הביא הרמב"ם את ההלכות מהסוגיות בדף ו ע"ב ודף ז ע"א מהמקדש במלוה ועד לנותנת מתנה לאדם חשוב. המשותף לכל ההלכות הללו הוא דגש הרמב"ם על קידושין בהנאה. יש להבין האם הלכות אלו מיוחדות לקידושין או שהם הגדרות כלליות של שוה כסף בהנאה, ושוה כסף ככסף אף במכר וא"כ גם במכר יהיו הלכות אלו.בהמשך הגמ' לאחר דין ערב, עבד כנעני, שניהם ואדם חשוב […]

גמרא >> קידושין

פרק ראשון – המקדש במלוה

שיעור כללי בנושא המקדש במלוה (ו:) מבוא סוגיית קידושין במלוה אינה מצומצמת רק לסוגיתנו כאן, אלא מופיעה גם לקמן בדף מז ע"א בתוספת ביאור: אמר רב: המקדש במלוה אינה מקודשת – מלוה להוצאה ניתנה. בשיעור נעסוק בביאור מושג זה.ענין שני בו נעסוק הוא דין מכר במלוה, המופיע לכאורה בסוגיא שם: אימא סיפא ושוין במכר שזה קנה, אי אמרת מלוה להוצאה ניתנה במאי קני? ומתוך כך השואה בין מכר לקידושין בענין זה. מלוה להוצאה ניתנההגמרא בפרק שני מחדשת ש"מלוה להוצאה ניתנה". […]

גמרא >> קידושין

פרק ראשון – נתן הוא ואמרה היא

נתן הוא ואמרה היא (ה:) בסוגיא זו מתחדש שכדי לקנות אשה, מלבד נתינת הכסף, יש צורך באמירה. במקרה שנתן הוא ואמרה היא מובא בגמרא ספק אם יחולו הקדושין. בפשטות יש לבאר שהספק הוא האם האמירה באה רק לברר שמדובר כאן בקנין אשה או שהיא דין בעל משמעות עצמית. אם היא רק לברר מובן שאף אם האשה תאמר היא תהיה מקודשת כיון שעכ"פ התבררה מטרת הקנין, אך אם מדובר בדין בעל משמעות עצמית, הפועל ממש חלק מן הקנין, צריך שדוקא הוא […]

גמרא >> קידושין

פרק ראשון – חופה קונה מקל וחומר

שיעור כללי בנושא "חופה קונה מקל וחומר" (ה) בסוגיא נחלקו רב הונא ורבנן האם ניתן ללמוד בק"ו שחופה תקנה אף את הקנין הראשוני באשה. הסוגיא דנה בצדדי המחלוקת ובסוף הסוגיא מובאים דברי אביי המעמיד את שיטתו של רב הונא ודוחה דברי רבא שמקשה עליו. יש להבין את צדדי המחלוקת ואת מהלך הסוגיא. קנין או גמר תהליך כמה מן האחרונים "נתנבאו" בסגנון אחד לבאר את מחלוקתם של אביי ורבא שהיא מחלוקת רב הונא ורבנן, שיסוד מחלוקתם הוא בהבנת פעולת החופה1. רב […]

גמרא >> בבא בתרא

פרק ראשון – כתבי הקודש

שיעור כללי בנושא כתבי הקודש (יא.) המשנה האחרונה בפרקנו מבדילה בין חלוקת כתבי הקודש לחלוקת שאר דברים1: …זה הכלל: כל שיחלק ושמו עליו, חולקין. ואם לאו, אין חולקין. אימתי? בזמן שאין שניהם רוצים, אבל בזמן ששניהם רוצים, אפילו פחות מכאן יחלוקו. וכתבי הקדש, אף על פי ששניהם רוצים, לא יחלוקו.רש"י: אפילו בפחות מכאן יחלוקו – משום דבעי למיתני: 'ובכתבי הקדש אף על פי ששניהם רוצים לא יחלוקו', תני רישא. מדברי רש"י מובן, שאין כל חידוש ברישא של הכלל המוזכר במשנה: […]

גמרא >> בבא בתרא

פרק ראשון – גוד או אגוד

שיעור כללי בנושא 'גוד או אגוד' (יג.) כך פותחת הגמרא בענין 'גוד או אגוד'1: ולא את הטרקלין כו': אין בהן כדי לזה וכדי לזה, מהו? רב יהודה אמר: אית דינא דגוד או אגוד. רב נחמן אמר: לית דינא דגוד או אגוד.רש"י: אית דינא דגוד או אגוד – זה שרוצה לחלוק אומר לזה שאינו רוצה לחלוק: 'או קוץ לי דמים וקנה לך חלקי, או אני אקוץ דמים ואתן לך בחלקך, שאי אפשי בשותפותך'. לית דינא – שזה יכול לומר: 'לא שלך […]

גמרא >> בבא בתרא

הקובע זמן לחבירו

שיעור כללי בנושא הקובע זמן לחבירו (ה.) המשנה אומרת1: כותל חצר שנפל, מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות. בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן. מד' אמות ולמעלן, אין מחייבין אותו. סמך לו כותל אחר, אע"פ שלא נתן עליו את התקרה, מגלגלין עליו את הכל. בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן. על משנה זו מביאה הגמרא מחלוקת בין ריש לקיש לבין אביי ורבא: אמר ריש לקיש: הקובע זמן לחבירו ואמר לו 'פרעתיך בתוך זמני', אינו נאמן. ולואי שיפרע בזמנו. […]

גמרא >> בבא בתרא

פרק ראשון – בית הכנסת

שיעור כללי בנושא בית הכנסת (ג:) א. קדושת בית הכנסת הגמרא מביאה את דברי רב חסדא בענין בית הכנסת1: אמר רב חסדא: לא ליסתור איניש בי כנישתא, עד דבני בי כנישתא אחריתי. לכאורה, דברי רב חסדא אינם קשורים אל הסוגיה הכללית של פרקנו, ולא מובן מדוע בחרה הגמרא להביאם בפרק זה. מקום נוסף בו אנו מוצאים את דברי רב חסדא אלו, הוא הגמרא במסכת מגילה, שדנה בעניני בית הכנסת2: רמי בר אבא, הוה קא בני בי כנישתא. הוה ההיא כנישתא […]

גמרא >> בבא בתרא

פרק ראשון – חזית

שיעור כללי בנושא חזית (ד.) שאלות המצריכות עיון א. בסוגיא דף ד. על שאלת מאי חזית מביאה הגמרא תרי לישני דרב הונא והלישנא השניה אומרת: אמר רב הונא מיכפא קרנא מלגיו. ורש"י במקום אומר: … ולקמיה פריך הא מבחוץ קתני רש"י אינו מחכה לשאלת הגמרא וכבר במקום אומר שיש שאלה המתבקשת מאליה, שהרי זה סותר בהדיא ללשון המשנה האומרת שהחזית היא מבחוץ.ואמנם הגמרא שואלת זאת ואומרת "קשיא".לפנינו שאלה בלא תשובה דוגמת "שתיק רב" שדרכנו – ע"פ הרב – לחפש תשובתה […]

גמרא >> בבא בתרא

פרק ראשון – השותפין – חלק ב'

שיעור כללי בנושא השותפין המשך (ב.) הזוהר בפרשת בלק דורש בענין ה"בבות" של סדר נזיקין1: 'וירא בלק'. ר' חזקיה פתח: 'כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות'. כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דאע"ג דאינון חאבו קמיה, וחבין קמיה בכל זמנא וזמנא, איהו עביד לון לישראל זדונות כשגגות. והכי אמר רב המנונא סבא: תלת בבי דינא תקינו רבנן בסדרי מתניתא, חדא קדמיתא, ב'ארבע אבות נזיקין השור המבעה וההבער'. תניינא, טלית דאשתכח, תליתאה, שותפין ורזא דאבידה. […]

גמרא >> בבא בתרא

פרק ראשון – השותפין – חלק א'

השותפין (ב.) מסכת בבא בתרא פותחת בדין חלוקת חצר השותפין: השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר, בונין את הכותל באמצע. מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, לבנים, בונים. הכל כמנהג המדינה. בגויל, זה נותן שלשה טפחים, וזה נותן שלשה טפחים. בגזית, זה נותן טפחיים ומחצה, וזה נותן טפחיים ומחצה. בכפיסין, זה נותן טפחיים, וזה נותן טפחיים. בלבנים, זה נותן טפח ומחצה, וזה נותן טפח ומחצה. לפיכך אם נפל הכותל, המקום והאבנים של שניהם. ויש לשאול כמה שאלות על המשנה:לכאורה היה מתאים […]

גמרא >> בבא קמא

פרק ראשון – מי שהיו לו בתים שדות וכרמים

מי שהיו לו בתים שדות וכרמים (ז. – ז:) נאמר בגמרא בדף ז' ע"א – דף ז' ע"ב: אלא אמר אביי כדמר דתניא הרי שהיו לו בתים שדות וכרמים ואינו מוצא למוכרן מאכילין אותו מעשר עני עד מחצה והוי בה מר היכי דמי אי הוזל ארעתא דכ"ע ודידיה נמי זל בהדייהו אפילו טובא נמי ליספי ליה דהא זול דכ"ע נמי אלא דאוקיר ארעתא דכולי עלמא ודידיה אפילו פורתא נמי לא ליספו ליה ואמר מר עלה לא צריכא דביומי ניסן יקרא […]

גמרא >> בבא קמא

פרק ראשון – סוגית מיטב שדהו

סוגית מיטב שדהו (ו: – ז.) הגמ' בדף ו' ע"ב מביאה ברייתא: תנו רבנן מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק דברי רבי ישמעאל ר' עקיבא אומר לא בא הכתוב אלא לגבות לנזקין מן העידית וק"ו להקדש. ומבאר רב אחא בר יעקב את המחלוקת בברייתא: אמר רב אחא בר יעקב הכא במאי עסקינן כגון שהיתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק ובהא פליגי רבי ישמעאל סבר בדניזק שיימינן ורבי עקיבא סבר בדמזיק שיימינן. יש לעיין בדברי […]


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים