פרשת “בהר” נקראת בימים שבין יום העצמאות ליום ירושלים, ימי הגאולה של דורנו. מתאים לקרוא לה: פרשת הגאולה. הביטוי גאולה מופיע בפרשה פעמים רבות (ויקרא כ”ה, כ”ד): וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ. ובהמשך (ויקרא כ”ה, כ”ה-כ”ו): כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו. וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ. ועוד (ויקרא כ”ה, כ”ט): וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ יָמִים תִּהְיֶה
אמרו חכמים, שאסור להתעצל בהספדו של חכם, ולכן ננסה לעמוד על כמה נקודות מאישיותו המיוחדת. את הגר”ח זצ”ל לא זכיתי לפגוש באופן אישי. את אביו זצ”ל, הסטייפלער, בעל “קהילות יעקב”, פגשתי כשבאתי לקנות ממנו את ספרו. אולם הכרתי את הגר”ח דרך ספרו “שיח השדה”, שנראה שהוא מרכזי בכתביו. זהו ליקוט של חמשה קונטרסים, שאוגדו יחד כדי שלא יאבדו. גדלותו בתורה התפרסמה הרבה לאחרונה. בכל שנה היה מסיים את כל התורה כולה, מהתנ”ך ועד סוף תקופת האמוראים – משנה, תוספתא, מדרשי
בחלק של היום (רביעי) בפרשה, מופיעה פרשת קרבן שלמים. התורה מתחילה בבן הבקר (ויקרא ג’, א’-ה’): וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ אִם מִן הַבָּקָר הוּא מַקְרִיב אִם זָכָר אִם נְקֵבָה תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ לִפְנֵי ה’. וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לה’ אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב. וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל
לפני שנעסוק בפרשת השבוע בחומש, נדבר על פרשת השבוע והשבועות האחרונים בעולם – המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שהולכת ומתגלגלת ואין יודעים מה יהיה בסופה. רבים מרגישים, שמתרחש אירוע כלל עולמי. אנו מקוים שלא נגיע למלחמת עולם, אבל כבר עכשיו יש כאן טלטלה עולמית. כל מדינה שואלת את עצמה מה המלחמה הזו אומרת לה, וגם אנחנו שואלים את עצמנו: מה זה אומר לנו. גם מבחינה חיצונית, אבל בעיקר מבחינה פנימית. כיושבי בית המדרש אנחנו צריכים לשאול מה המשמעות של המלחמה הזו
בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לב סימן ח ח [ז, יג] בעצם היום הזה בא נח, א”ר יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא אם נכנס נח לתיבה בלילה, עכשיו יהיו כל דורו אומרים כך, לא היינו יודעים בו ואלו היינו יודעים בו לא היינו מניחין אותו ליכנס, אלא בעצם היום הזה בא נח דרגיש ליה ימלל, המה וכל החיה, המה עיקר, והכל טפילה להם, כל צפור כל כנף, אמר רבי אלעזר בשם רבי אסי לחבריה, פרט למורטיא ולקטעיא שהן פסולין
