המאגר התורני

אל תשכח את “פן תשכח” הרש”ר הירש בתחילת הספר מסביר שהמכנה המשותף של כל המצוות שנתחדשו בספר דברים הוא הכנת עם ישראל לקראת הכניסה לארץ. כחלק ממצוות אלו אנו מוצאים כמה עניינים שאותם מצווה התורה לא לשכוח. מצווה אותנו התורה (ד’, ה-י): ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה’ אלקי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה… רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם

מעין של געגועים לארץ ישראל תחינתו של משה רבנו להיכנס לארץ, לכאורה הושבה ריקם. נדמה שזו היתה תפילה שלא נענתה. אולם הרב נריה מביא בספרו: “מועדי הראי”ה” דברים ששמע מפי הרב קוק בפרשת ואתחנן, ומהם עולה תמונה שונה1: בפרשת ואתחנן אמר מרן הרב זצ”ל על שולחנו הטהור:מידות גדולות שהיו צריכות להקבע במסד האומה, נפתחו בגדולי – גדולים, והם שהעמיקו בהם עד השיתין של הנפש, והעלו אותם למרומים שברוח.מידות החסד והאהבה נפתחו על ידי אברהם אבינו, מידות הגבורה והיראה נפתחו על

לזכור ולא לשכוח קודם שמספר משה רבינו לעם ישראל על מעמד הר סיני, הוא חוזר ומדגיש את חשיבותו לדורות1: רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת לפני ה’ אלהיך בחרב באמר ה’ אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון. מלבד האזהרה שלא לשכוח את מעמד הר

מה שעש יכול לעשות… דבר אחר ‘ואתחנן אל ה”. זה שאמר הכתוב (תהלים ל”ט): ‘בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם’. מהו ‘בתוכחות על עון’, על ידי עון אחד שהיה ביד משה שהוכיח את בניך ואמר להם (במדבר כ’) ‘שמעו נא המורים’ יסרת אותו והוכחת אותו. ואין איש אלא משה שנאמר (במדבר י”ב) ‘והאיש משה עניו מאד’. מהו ‘ותמס כעש חמודו’, כל חמדה שהיה מתאוה משה ליכנס לארץ המסת אותו כעש הזה שנכנס בכלים ומרקיבן.

יראת העונש? יראת הרוממות? כתב הרמב”ם בספר המצוות1: והמצוה הרביעית היא שצונו להאמין יראתו יתעלה ולהפחד ממנו ולא נהיה ככופרים ההולכים בקרי אבל נירא ביראת ענשו בכל עת והוא אמרו יתעלה ‘את ה’ אלהיך תירא’. ישנה מצוה מן התורה לירא ולפחד מעונשו של ה’ לעובר על דבריו, כלומר, “יראת העונש”.בהלכות יסודי התורה, שם מפורטות ההלכות הנוגעות למצוה זו, כותב הרמב”ם2: האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבו וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה’ אלהיך, ונאמר את ה’ אלהיך תירא.והיאך היא הדרך

“אנכי ה’ אלקיך” – מצות האמונה בפרשת השבוע מופיעים עשרת הדברות, ומתוכם נייחד את הדיבור על הראשון שבהם: “אנכי ה’ אלקיך”.כותב הרמב”ם בספר המצוות: מצוה א’ היא הציווי אשר ציוונו בהאמנת האלוהות, והוא שנאמין שיש שם עילה וסיבה הוא פועל לכל הנמצאים, והוא אומרו: “אנכי ה’ אלקיך”… הרמב”ם הבין שבמילים אלה נצטווינו במצות האמונה בבורא העולם.אולם, לא כל הראשונים הסכימו לדעת הרמב”ם. הרמב”ן בהשגותיו לספר המצוות בא להסביר את שיטת הבה”ג, שהרמב”ם חלק עליו בכמה מקומות, ואחד מהם הוא במצוה