קטגוריה: מדרש

המדרש: דבר אחר וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ כתיב (שם /קהלת ב/) כי כל ימיו מכאובים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא, כי כל ימיו מכאובים, זה דור אנוש ודור המבול שהיו מכאיבים להקב"ה במעשיהן הרעים, וכעס ענינו, שהיו מכעיסים להקב"ה במעשיהן הרעים, גם בלילה לא שכב לבו, מן העבירות, ומנין אף ביום ת"ל (בראשית ו) וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, ד"א גם בלילה לא שכב לבו, זה הקדוש ברוך […]

המדרש: רבי אחא בשם רבי יהושע בן לוי אמר קשה היא המחלוקת כדור המבול, נאמר כאן אנשי השם ונאמר להלן (במדבר טז) קריאי מועד אנשי שם מה אנשי השם שנאמר להלן מחלוקת אף אנשי שם שנאמר כאן מחלוקת.

המדרש: אנשי השם, א"ר אחא (איוב ל) בני נבל גם בני בלי שם, ואת אמרת אנשי השם, אלא שהשימו את העולם, ושהושמו מן העולם, ושגרמו לעולם שישום, רבי לוי בשם ר' שמואל בר נחמן אמר אנשים שנתפרשו שמותן למעלן, דאמר ר"י בן לוי כל השמות הללו לשון מרדות הן, עירד עורדן אני מן העולם, מחויאל, מוחן אני מן העולם, מתושאל, מתישן אני מן העולם, מה לי ללמך ולתולדותיו, א"ר יוחנן המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם, ומי פירש מעשיהן, אליפז […]

המדרש: וגם אחרי כן, יהודה בר רבי אמי אמר אחראי לא ילפון מן קדמאי, דור המבול לא לקחו מוסר מדור אנוש, ודור הפלגה מדור המבול, (בראשית ו) וגם אחרי כן אשר יבואו בני האלהים אל בנות האדם, א"ר ברכיה היתה אשה יוצאת בשוק והיתה רואה בחור ומתאוה לו והיתה הולכת ומשמשת את מטתה והיתה מעמדת בחור כיוצא בו.

המדרש: [ו, ד] הנפלים היו בארץ בימים ההם, ז' שמות נקראו להם, אימים, רפאים, גבורים, זמזומים, ענקים, עוים, נפילים, אימים, שכל מי שראה אותן היתה אימתן נופלת עליו, רפאים, שכל מי שראה אותן היה לבו רפה כשעוה, גבורים, רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן אמר מוח קוליתו של של אחד מהם היתה נמדדת י"ח אמה, זמזומים, א"ר יוסי בר חנינא מנטרומין מגיסטי מלחמה, ענקים, רבנן ורבי אחא, רבנן אמרו שהיו מרבים ענקים על גבי ענקים, (פירש תכשיטין) רבי אחא […]

המדרש: א"ר חנינא בר פפא אפי' נח שנשתייר מהם לא שהיה כדי אלא שצפה הקדוש ברוך הוא שמשה עתיד לעמוד ממנו שנאמר בשגם זה משה דחושבניה דדין הוא חושבניה דדין, רבנן מייתו לה מהכא והיו ימיו מאה ועשרים שנה, ומשה חי מאה ועשרים שנה.

המדרש: א"ר אלעזר בכל מקום שאין דין יש דין, רב ביבי בריה דר' אמי בשיטת רבי אלעזר (בראשית ו) לא ידון רוחי א"ר מאיר הן לא עשו מדת הדין למטה, אף אני איני עושה מדת הדין למעלה, הה"ד (איוב ד) הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה בלא חכמת התורה, (שם /איוב ד'/) מבוקר לערב יוכתו מבלי משים לנצח יאבדו ואין משים אלא דין היך מה דאת אמר (שמות כא) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, א"ר יוסי הגלילי עוד איני […]

המדרש: אמר רבי יהושע בר נחמיה איני דן רוחן בעצמן שב"ו הן אלא הרי אני מביא עליהם מיעוט שנים שקצבתי עליהם בעוה"ז ואח"כ אני משגמן ביסורין, אמר ר' איבו מי גרם להם שימרדו בי לא ע"י שלא שיגמתי אותם ביסורין, הדלת הזו מי מעמידו שגמיו.

המדרש: א"ר יודן בן בתירה עוד איני דן את הדין הזה לעולם, ר' הונא בשם רבי יוסף אמר לא אוסיף לא אוסיף ליסגי ליסגי, רבנן אמרי לא אוסיף לבני נח, לא אוסיף לדורות, אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן והן לא בקשו הרי אני משגמן ביסורין, אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן, והן לא כחשו, הריני משגמן אלו באלו, דאמר רבי אלעזר אין לך שהוא מתחייב באדם הזה אלא אדם כיוצא בו, רבי נתן אומר אפילו זאב וכלב, רבי הונא […]

המדרש: [ו, ג] ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם, אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי איני נותן רוחי בהם בשעה שאני נותן מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא, שנאמר (יחזקאל לו) ואת רוחי אתן בקרבכם, רבי ינאי ורבי שמעון בן לקיש תרויהון אמרין אין גיהנם לעתיד לבא אלא יום הוא שמלהט את הרשעים, מ"ט (מלאכי ג) כי הנה יום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש וליהט אותם היום הבא, ורבנן אמרי יש גיהנם שנאמר (ישעיה לא) נאם […]

המדרש: כי טובות הנה, אמר רבי יודן טבת כתיב, משהיו מטיבין אשה לבעלה היה גדול נכנס ובועלה תחלה, הדא הוא דכתיב כי טבת הנה, אלו הבתולות ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, אלו נשי אנשים, מכל אשר בחרו, זה זכר ובהמה, רבי הונא בשם רבי אמר דור המבול לא נימוחו מן העולם עד שכתבו גמומסיות לזכר ולבהמה, אמר רבי שמלאי בכל מקום שאתה מוצא זנות אנדרלומסיאה באה לעולם והורגת טובים ורעים, רבי עזריה ורבי יהודא בר רבי סימון שם ריב"ל […]

המדרש: [ו, ב] ויראו בני האלהים, רבי שמעון בן יוחאי קרא להון בני דייניא רבי שמעון בן יוחאי מקלל לכל מאן דקרא להון בני אלהיא, תני רבי שמעון בן יוחאי כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה, כומריא גנבו אלהיא מאן מומי ביה או מאן מקרב, ולמה קורא אותן בני האלהים רבי חנינא ורבי שמעון בן לקיש תרויהון אמרין שהרבו ימים בלא צער, ובלא יסורין, רבי חנא בשם רבי יוסי אמר כדי לעמוד על התקופות ועל החשבונות, רבנן אמרין כדי […]

המדרש: [ו, א] ויהי כי החל האדם, א"ר סימון בג' מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד, אז הוחל, ויהי כי החל, הוא החל להיות גבור בארץ, אתיבן ליה והכתיב (בראשית יא) וזה החלם לעשות, אמר להם קיפח על ראשו של נמרוד וא"ל זה המרידן עלי, לרוב על פני האדמה שהיו שופכים את זרעם על העצים ועל האבנים, ולפי שהיו שטופים בזנות לפיכך הרבה להם נקבות, הה"ד (שם /בראשית/ ו) ויהי כי החל האדם ובנות יולדו להם ר"ש בר אמי ילדה […]

המדרש: ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת והלא יפת הוא הגדול אלא בתחלה אתה דורש שהיה צדיק, ונולד כשהוא מהול, ושייחד הקדוש ברוך הוא שמו עליו, ושאברהם עתיד לצאת ממנו, ששמש בכהונה גדולה ושנבנה בית המקדש בתחומו, שמעון בר חוטה אמר שמנין אותיותיו תלה הקדוש ברוך הוא לדורות מן המבול ועד הפלגה, שלש מאות וארבעים שנה.

המדרש: אמר רבי חנינא אין מיתה לעתיד לבא אלא בעובדי כוכבים בלבד, ר' יהושע בן לוי אמר לא בישראל ולא בעובדי כוכבים, שנאמר (ישעיה כה) ומחה ד' אלהים דמעה מעל כל פנים, מה עביד ליה רבי חנינא מעל כל פנים, מעל פניהם של ישראל, והכתיב (שם /ישעיהו/ סה) כי הנער בן מאה שנה ימות והא מסייע ליה לר' חנינא, מה עביד ליה רבי יהושע בן לוי, ראוי לכל עונשים, והא כתיב (תהלים מט) כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם […]

המדרש: [ו, י] ויולד נח ג' בנים את שם ואת חם ואת יפת, כתיב (שם /תהלים/ צב) שתולים בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו, שתולים בבית ה' זה נח ששתלו הקדוש ברוך הוא בתיבה, בחצרות אלהינו יפריחו, ויולד נח שם את חם ואת יפת, עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ינובון, זה נח, דשנים ורעננים יהיו, ויולד נח, א"ר יודן מה טעם כל דורות הולידו למאה שנים, ולמאתים שנה, וזה הוליד לחמש מאות שנה, אלא אמר הקדוש ברוך הוא אם […]

המדרש: [ה, לב] ויהי נח בן חמש מאות שנה כתיב (תהלים א) אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, אשרי האיש זה נח, אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר בשלשה דורות בדור אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה, רבי נחמיה אומר בדור המבול ובדור הפלגה אבל בדור אנוש היה קטן, על דעתיה דר' יהודה דאמר אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, זה דור אנוש, ובדרך חטאים לא עמד, זה דור […]

המדרש: מן האדמה אשר אררה ה', עשרה שני רעבון באו לעולם, אחד בימי אדם הראשון שנאמר (שם /בראשית/ ג) ארורה האדמה בעבורך, ואחד בימי למך, שנאמר (שם /בראשית/ ה) מן האדמה אשר אררה ה', ואחד בימי אברהם, (שם /בראשית/ כו) ויהי רעב בארץ, ואחד בימי יצחק שנאמר ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון, ואחד בימי יעקב שנאמר (שם /בראשית/ מה) כי זה שנתים הרעב, ואחד בימי שפוט השופטים שנאמר (רות א) ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ, ואחד בימי […]

המדרש: [ה, כט] ויקרא את שמו נח לאמר, ר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר לא המדרש הוא השם ולא השם הוא המדרש, לא הוה צריך קרא למימר אלא נח זה יניחנו או נחמן זה ינחמנו, אלא בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון השליטו על הכל, הפרה היתה נשמעת לחורש, והתלם נשמע לחורש, כיון שחטא אדם מרדו עליו, הפרה לא היתה נשמעת לחורש, והתלם לא היה נשמע לחורש, כיון שעמד נח נחו, ומנא לן נאמר כאן […]

המדרש: [ה, כד] ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אותו אלהים, אמר ר' חמא בר הושעיא אינו נכתב בתוך טימוסן של צדיקים אלא בתוך טימוסן של רשעים א"ר איבו חנוך חנף היה פעמים צדיק פעמים רשע אמר הקדוש ברוך הוא עד שהוא בצדקו אסלקנו, א"ר איבו בר"ה =בראש השנה= דנו בשעה שהוא דן כל באי עולם, אפיקורסים שאלו לרבי אבהו אמרו לו אין אנו מוצאין מיתה לחנוך, אמר להם למה, אמרו לו נאמרה כאן לקיחה ונאמרה להלן (מלכים ב […]