קטגוריה: חגיגה

נדבר היום על טומאה וטהרה, נושא מרכזי מאוד במסכתנו. מתוך כך נגיע לכמה נקודות יסודיות: חגיגה דף י"ח ע"ב מתני'. טבל לחולין – הוחזק לחולין, אסור למעשר. טבל למעשר – הוחזק למעשר, אסור לתרומה. טבל לתרומה – הוחזק לתרומה, אסור לקודש. טבל לקודש – הוחזק לקודש, אסור לחטאת. טבל לחמור – מותר לקל, טבל ולא הוחזק כאילו לא טבל… גמ'. אמר רב נחמן: לא קשיא, כאן לחולין כאן למעשר ומנא תימרא דחולין לא בעו כוונה דתנן אגל שנתלש ובו ארבעים […]

חגיגה פרק ב משנה ב יוסי בן יועזר אומר: שלא לסמוך, יוסי בן יוחנן אומר: לסמוך. יהושע בן פרחיה אומר: שלא לסמוך, ניתאי הארבלי אומר: לסמוך. יהודה בן טבאי אומר: שלא לסמוך, שמעון בן שטח אומר: לסמוך. שמעיה אומר: לסמוך , אבטליון אומר: שלא לסמוך. הלל ומנחם לא נחלקו, יצא מנחם נכנס שמאי. שמאי אומר: שלא לסמוך, הלל אומר: לסמוך. הראשונים היו נשיאים, ושניים להם אב בית דין. רש"י על הגמרא שם יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך – ביום […]

שלוש מצוות נצטוו ישראל ברגל: ראייה, חגיגה ושמחה. היום נדבר על השמחה. בגמרא אנו מוצאים שני כיוונים לעניין השמחה: תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ח עמוד א-ב תנו רבנן: ושמחת בחגך – לרבות כל מיני שמחות לשמחה. מכאן אמרו חכמים: ישראל יוצאין ידי חובתן בנדרים ונדבות ובמעשר בהמה, והכהנים בחטאת ואשם ובבכור ובחזה ושוק. יכול אף בעופות ובמנחות – תלמוד לומר ושמחת בחגך מי שחגיגה באה מהם, יצאו אלו שאין חגיגה באה מהם. תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קט עמוד […]

"שלוש מצוות נצטוו ישראל ואלו הן הראייה החגיגה והשמחה" בבלי חגיגה דף ב' ע"א בית שמאי אומרים: הראייה שתי כסף והחגיגה מעה כסף, ובית הלל אומרים: הראייה מעה כסף והחגיגה שתי כסף. בית שמאי שמים יותר דגש על הראייה, קרבן העולה שהוא כולו כליל, ובית הלל שמים יותר דגש על החגיגה, קרבן שלמים אותו אוכל המקריב. מהו שורש המחלוקת? נראה לומר בפשטות על פי היכרות עם שיטותיהם, שאצל בית שמאי יש פחות אמון בעולם הזה ויותר בעולם הרוחני, ואילו בית […]

בשיעור הזה נעסוק ביחסי הבבלי והירושלמי. הרב קוק הגדיר אותם כ"איחוד התלמודים", בנו הרצי"ה דיבר על "שילוב התלמודים", ואנחנו נעסוק היום בהסתכלותו של הרב חרל"פ – "מיזוג התלמודים". הסוגייה שנתבונן דרכה בעניין מיזוג התלמודים היא מקור חיוב קטן בעלייה לרגל: תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ד עמוד א וטומטום ואנדרוגינוס כו'. תנו רבנן: זכור – להוציא את הנשים, זכורך – להוציא טומטום ואנדרוגינוס, כל זכורך – לרבות את הקטנים. אמר מר: זכור – להוציא את הנשים. הא – למה לי […]