קטגוריה: בבא קמא

אנו נעסוק בסוגיה בדף ז' המבררת איך לעתים ניתן לשלם סובין ועדיין יש חיוב לשלם ממיטב. במהלך הסוגיה מביאים מקרה של אדם שיש לו שדה השווה מאתיים זוז שזהו הסכום שמתחתיו ניתן לקחת מעשר עני אך מחיר השדה עכשיו הוא פחות ממאתיים זוז באופן זמני. הגמרא קובעת שבמקרה כזה הוא מקבל רק חצי מהסכום של מעשר עני: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ז עמוד א רמי ליה אביי לרבא, כתיב: מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם, מיטב אין, מידי אחרינא […]

השיעור היום ירחיב את נושא נזיקין והקדש שנידון בשיעור הכללי1. ראשית נחקור חקירה יסודית בדיני הקדש כפי שעולה מהגמרא ובדברי האחרונים עליה: תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עט עמוד א אבל הקדיש בור ואחר כך נתמלא מים, אשפה ואחר כך נתמלאה זבל, שובך ואח"כ נתמלא יונים, אילן ואחר כך נשא פירות, שדה ואחר כך נתמלאה עשבים – מועלין בהן ואין מועלין במה שבתוכן, דברי רבי יהודה. הגמרא דנה האם מים שנכנסו לבור שהוקדש שייך בהם דין מעילה או לא? […]

בשיעורנו נעסוק בסוגיית "מיטב" בדף ו עמ' ב' בבבא קמא. נדון היום יותר בפסוקים ובמדרשי ההלכה הנצמדים לפסוקים וננסה להבין מה כוונתם. נשים לב גם למידות בהן התורה נדרשת במדרשי ההלכה הללו-קל וחומר, גזירה שווה ובניין אב. מיטב שדהו התורה כותבת בדין מבעה: שמות פרק כב פסוק ד (פרשת משפטים) כִּ֤י יַבְעֶר־אִישׁ֙ שָׂדֶ֣ה אוֹ־כֶ֔רֶם וְשִׁלַּח֙ אֶת־בעירה בְּעִיר֔וֹ וּבִעֵ֖ר בִּשְׂדֵ֣ה אַחֵ֑ר מֵיטַ֥ב שָׂדֵ֛הוּ וּמֵיטַ֥ב כַּרְמ֖וֹ יְשַׁלֵּֽם: והגמרא דנה בפסוק זה: בבא קמא ו:-ז. תנו רבנן, "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם", מיטב […]

דיברנו בשיעור הכללי על מושג הבעלות1, וראינו את דבריו של הרב חרל"פ. ננסה בשיעור זה להרחיב את נושא הקניין יותר, ולעמוד עליו אודותיו דרך מושג הבעלות. ראשית נפתח בדברי הרב חרל"פ: הרב חרל"פ (מי מרום ח"ב, הקדמה לפירושו למסכת אבות) ואחרי שענין האדנות הוא ממדת קונו, יש לעמוד על אופי הבעלות על דברים הנקנים, שאינה בעיקר בשביל ההשתמשות שישיגו באמצעות הדברים הנקנים לו, אלא שעצם הבעלות הוא ענין נשגב ושלם, שכשם שהבעלות העליונה היא שלא לשם תשמישים, כי איננו נצרך […]

בשיעורנו, נעסוק בהגדרת "היזק שאינו ניכר" על פי הבבלי והירושלמי וננסה לעמוד על ההבדלים ביניהם. בין רשימת אבות הנזיקין של ר' חייא מופיעים גם המטמא, המדמע והמנסך, למרות שאין ההיזק מן הדברים הללו נראה בעין והפגיעה היא יותר בתחום הטומאה והטהרה או האיסור וההיתר: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ד עמוד ב תני ר' חייא, עשרים וארבעה אבות נזיקין: תשלומי כפל, ותשלומי ארבעה וחמשה, וגנב, וגזלן, ועדים זוממין, והאונס, והמפתה, ומוציא שם רע, והמטמא, והמדמע, והמנסך, והני תליסר הא […]

השיעור היום יעסוק בסוגיית הגמרא לגבי לימוד ארבע אבות נזיקין במידת בניין אב1 ומה הוא מלמד אותנו על הבנת הנזיקין על פי התורה ראשית נפתח בסוגיית הגמרא: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ה עמוד א – עמוד ב לא הרי השור כהרי המבעה. מאי קאמר? אמר רב זביד משמיה דרבא, הכי קאמר: לכתוב רחמנא חדא ותיתי אידך מיניה! הדר אמר: חדא מחדא לא אתיא. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים. מאי קאמר? אמר רב משרשיא משמיה דרבא, הכי […]

נעסוק השיעור באב הנזק "בור", וננסה לדייק ולברר דינים והגדרות בבור. לצורך כך ננסה קודם כל למצוא מספר נקודות ייחודיות בבור ומתוך כך ננסה להבין מדוע דווקא בבור יש את הדינים המיוחדים הללו. הדינים המיוחדים בבור נעיין במספר מקומות ונמצא פרטים ייחודיים בבור: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ה עמוד ב אמר רבא: וכולהו כי שדית בור בינייהו, אתיא כולהו במה הצד לבר מקרן, משום דאיכא למיפרך: מה לכולהו שכן מועדין מתחילתן; ולמאן דאמר: אדרבה, קרן עדיפא שכוונתו להזיק, […]

ננסה בשיעורנו לעסוק בהקבלה בין גישות הבבלי והירושלמי במניין אבות הנזיקין מתוך מטרה למזגם. תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ב עמוד א ארבעה אבות נזיקין: השור, והבור, והמבעה, וההבער. לא הרי השור כהרי המבעה, ולא הרי המבעה כהרי השור. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים, כהרי האש שאין בו רוח חיים. ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק, כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק. הצד השוה שבהן – שדרכן להזיק ושמירתן עליך. וכשהזיק, חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב […]

בשיעורנו נעסוק באב הנזיקין "אדם". נזכיר, שהמשנה פותחת בארבעה אבות הנזיקין שהם שור, בור מבעה והבער. ישנה מחלוקת בין רב לשמואל, כאשר לפי רב המבעה הוא האדם והוא כלול במשנה הראשונה ולפי שמואל מבעה הוא שן של השור והאדם לא כלול במשנה הראשונה. ננסה לעמוד הן על שיטת רב והן על שיטת שמואל בקשר להגדרת האדם כמזיק. קושיות בקשר לאדם כמזיק יש מחלוקת בין רב לשמואל האם מבעה הוא אדם או שן. לאחר שהגמרא מבררת את השיטות השונות היא מקשה […]