קטגוריה: מדרש

המדרש: [ד, ב] ותוסף ללדת את אחיו את הבל הדא מסייעא לרבי יהושע בן קרחה דאמר עלו למטה שנים וירדו שבעה, ותוסף ללדת תוספת ללידה, ולא תוספת לעיבור, ויהי הבל רועה צאן וקין היה עובד אדמה, שלשה הן שהיו להוטים אחר האדמה, ולא נמצא בם תועלת, ואלו הן, קין עובד אדמה נח (בראשית ט) ויחל נח איש האדמה, עוזיהו (ד"ה =דברי הימים= ב' כ"ו) אכרים וכורמים בהרים ובכרמל כי אוהב אדמה היה.

המדרש: אר"א בן עזריה ג' פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות, א"ל רבי יהושע בן קרחה עלו למטה שנים וירדו שבעה, קין ותאומתו, והבל ושתי תאומותיו, ותאמר קניתי איש את ה', חמת לה הא איתתא בנין, אמרה הא קנין בעלי בידי, רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששימשת נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה, אכין ורקין מיעוטים, אתין וגמין רבויים, האי את דכתיב הכא מהו, אמר אלו נאמר […]

המדרש: והאדם ידע וגו' רבי הונא ור' יעקב ברבי אבין בשם ר' אבא בר כהנא אמר לא שמשה בריה קודם לאדם הראשון, וידע אין כתיב כאן, אלא והאדם ידע את חוה אשתו הודיע דרך ארץ לכל, ד"א והאדם ידע, ידע מאיזו שלוה נשלה, ידע מה עבדת ליה חוה, א"ר אחא חיויא חיויך ואת חיויא דאדם, ותהר ותלד את קין, אר"א בן עזריה ג' פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות, א"ל רבי יהושע […]

המדרש: [ד, א] והאדם ידע את חוה אשתו וגו' (שם /תהלים/ כה) זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה, לא מן דכדון אלא כי מעולם המה, א"ר יהושע בר נחמיה שבם ניהגת עם אדם הראשון, שכך אמרת לו כי ביום אכלך ממנו מות תמות, ואילולי שנתת לו יום אחד משלך שהוא אלף שנה, היאך נזקק להעמיד תולדות.

המדרש: מקדם, רב אמר בכל מקום רוח מזרחית קולטת, אדם הראשון, ויגרש את האדם וישכן מקדם לג"ע, קין, ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן, הרוצח (דברים ד) אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש, ד"א מקדם קדם לג"ע נבראו המלאכים הה"ד (יחזקאל י) היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה, ואת להט, ע"ש (תהלים קד) ומשרתיו אש לוהט, המתהפכת, שהם מתהפכים פעמים אנשים פעמים נשים, פעמים רוחות, פעמים מלאכים, […]

המדרש: [ג, כד] ויגרש את האדם, רבי יוחנן ור"ש בן לקיש, רבי יוחנן אמר כבת כהן שנתגרשה ואינה יכולה לחזור, ר' שמעון בן לקיש אמר כבת ישראל שנתגרשה והיא יכולה לחזור, על דעתיה דרבי יוחנן הקשה עליו, על דעתיה דר"ש ריתה עליו, ד"א ויגרש הראה לו חורבן ב"ה =בית המקדש=, היך מה דאת אמר (איכה ג) ויגרס בחצץ שני, רבי לוליאני בר טברי בשם ר' יצחק אמר למגרשה של עדן גרשו, והושיב עליו שומרים שישמרו אותו הה"ד (ישעיה ה) ועל […]

המדרש: [ג, כג] וישלחהו ה' אלהים מגן עדן, רבי יהודה ור' נחמיה, רבי יהודה אמר שלחו מגן עדן בעולם הזה, ושלחו מג"ע =מגן עדן= לעולם הבא, ר' נחמיה אמר שלחו מג"ע בעולם הזה, ולא לעוה"ב, על דעתיה דר' יהודה הקשה עליו, ועל דעתיה דר' נחמיה ריתה עליו, א"ר הונא איתפלגון רבי אדא בר אהבה ורבי המנונא חד אמר כר"י, וחד אמר כדר' נחמיה, והא מסייע לרבי נחמיה (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך, לכשיקיץ אותו שנברא בדמותך […]

המדרש: ועתה פן ישלח ידו, א"ר אבא בר כהנא מלמד שפתח לו הקדוש ברוך הוא פתח של תשובה, ועתה, אין ועתה אלא תשובה, שנאמר (דברים י) ועתה ישראל מה ה' אלהיך וגו', והוא אומר פן ואין פן אלא לאו, אמר הקדוש ברוך הוא ישלח ידו ואכל גם מעץ החיים, אתמהא, ואם אוכל הוא חי לעולם, לפיכך וישלחהו ה' אלהים מגן עדן כיון ששלחו התחיל מקונן עליו ואמר הן האדם היה כאחד ממנו.

המדרש: דרש רבי פפוס הן האדם היה כאחד ממנו, כאחד ממלאכי השרת, א"ל ר"ע דייך פפוס, א"ל מה אתה מקיים הן האדם היה כאחד ממנו, א"ל שנתן לו המקום לפניו שני דרכים, דרך החיים, ודרך המות, ובירר לו דרך אחרת, רבי יהודה בר סימון אמר כיחידו של עולם שנאמר (דברים ו) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, רבנן אמרי כגבריאל שנאמר (דניאל י) והנה איש אחד לבוש הבדים, כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה, ריש לקיש אמר כיונה מה זה בורח […]

המדרש: (איוב יד) תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו, תוקף שנתן הקדוש ברוך הוא באדם הראשון לנצח לעולם היה, כיון שהניח דעתו של הקדוש ברוך הוא והלך אחר דעתו של נחש, משנה פניו ותשלחהו, כיון ששלחו התחיל מקונן עליו, ואומר הן האדם היה כאחד ממנו.

המדרש: (איוב כ) אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע, אם יעלה לשמים שיאו רומיה, וראשו לעב יגיע, עד מטי ענניא, א"ר יהושע בר' חנינא ור"י ברבי סימון בשם ר"א מלא כל העולם כלו בראו מן המזרח למערב שנאמר (תהלים קלט) אחור וקדם צרתני, מן הצפון לדרום מניין (דברים ד) ולמקצה השמים ועד קצה השמים, ומניין אף כחללו של עולם ת"ל (תהלים קלט) ותשת עלי כפכה (שם /תהלים קל"ט/) כגללו לנצח יאבד, על שגלל מצוה קלה נטרד מגן עדן, (שם […]

המדרש: הה"ד (משלי כד) על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב, א"ר הונא הרי שקנה שדה וקנה כרם קרוי איש, וקרוי אדם, ונקרא עצל, מה הנייה לו, אלא על שדה איש עצל עברתי, זה אדם הראשון, על כרם אדם חסר לב, זו חוה, א"ר הונא היכן מצינו שנקראת חוה אדם (ישעיה מד) כתפארת אדם לשבת בית, (משלי כד) והנה עלה כולו קמשונים, וקוץ ודרדר תצמיח לך, (שם /משלי כ"ד/) כסו פניו חרולים, בזעת אפיך תאכל לחם, (שם […]

פרשה כ סימן י אמר רבי לוי למדתך תורה דרך ארץ לפום חילך אכול, ופרא מן מה דאת לביש ויתיר ממה דאת שרי, לפום חילך אכול, מכל עץ הגן אכול תאכל, ופרא מן מה דאת לביש, ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו, ויתיר ממה דאת שרי, שהרי שנים היו שרוין בכל העולם כולו. פרשה כא סימן א [ג, כב] ויאמר ה' אלהים הן האדם היה כאחד ממנו וגו', כתיב (דניאל ח) ואשמע אחד קדוש מדבר ויאמר [אחד קדוש] לפלמוני המדבר וגו', […]

המדרש: [ג, כא] ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם בתורתו של ר"מ מצאו כתוב כתנות אור אלו בגדי אדם הראשון שהן דומים לפיגם רחבים מלמטה וצרין מלמעלה ר' יצחק רביא אומר חלקים היו כצפורן ונאים כמרגליות, א"ר יצחק ככלי פשתן הדקים הבאים מבית שאן, כתנות עור שהן דבוקים לעור, ר"א אמר איגיאה, רבי איבו אמר אגנייה, רבי יהושע בן לוי אמר לגאי, רבי יוסי בר חנינא אמר סיסרטון, ר"ש בן לקיש אמר גלי קסינון ובהם היו בכורות משתמשין, […]

המדרש: רבי סימון אמר אם כל חי אמן של כל החיים, דאמר רבי סימון כל מאה ושלשים שנה שפירשה חוה מאדם, היו רוחות הזכרים מתחממין ממנה והיא יולדת מהם, ורוחות נקבות מתחממות מאדם ומולידות ממנו הה"ד (שמואל ב ז) אשר בהעוותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם, בנוי דאדם קדמאה, מאן דאמר רוחי דביתא טבן דרבין עמיה, מאן דאמר אינון בישין דחכמין יצריה, רוחין דחקלא, מ"ד דאינון טבין דלא חכימין יצריה, ומ"ד דאינון בישין דלא רבין עמיה.

המדרש: [ג, כ] ויקרא האדם שם אשתו חוה, ניתנה לו לחיותו ומיעצתו כחויא, ד"א חוה חיוה לה אדם הראשון כמה דורות אבדה, ורבי אחא אמר חויא חוויך ואת חויא דאדם, כי היא היתה אם כל חי, ר"ש בן אלעזר אמר עם כל חי, תני העשיר עולה עמו, העני אינה יורדת עמו, רבי סימון אמר אם כל חי אמן של כל החיים, דאמר רבי סימון כל מאה ושלשים שנה שפירשה חוה מאדם, היו רוחות הזכרים מתחממין ממנה והיא יולדת מהם, ורוחות […]

המדרש: [ג, יט] בזעת אפיך תאכל לחם א"ר אבהו זה אחד מה' דברים שהן סימן יפה לחולה, ואלו הן, עיטוש, וזיעה, ושינה, וחלום, וקרי, עיטוש מנין, שנאמר (איוב מא) עטישותיו תהל אור, וזיעה מניין, שנאמר בזעת אפיך תאכל לחם, שינה מניין, שנאמר (שם /איוב/ ג) ישנתי אז ינוח, חלום מניין, שנאמר (ישעיה לח) ותחלימני ותחייני, קרי מניין, שנאמר (שם /ישעיהו/ נג) יראה זרע יאריך ימים, רבנן דקסרין אמרין אף הלוך מעים בדרך הארץ, מה טעמיה (שם /ישעיהו/ נא) מהר צועה […]

המדרש: [ג, יח] וקוץ ודרדר תצמיח לך, קוץ זה קנרים, דרדר אלו עכביות, ויש מחליפין קוץ אלו עכביות דרדר זה קנרים, שהיא עשוייה דרין דרין, ואכלת את עשב השדה, רבי יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אמר אלו זכית היתה מעלת לך מכל אילני ג"ע =גן עדן=, עכשיו שלא זכית וקוץ ודרדר תצמיח לך, א"ר נחמיה אלו זכית היית נוטל עשבים מתוך גן עדן, וטועם בהם כל מעדנים שבעולם, עכשיו שלא זכית ואכלת את עשב השדה, אמר רבי יצחק על הדורות […]

המדרש: בעצבון תאכלנה, א"ר אסי קשה היא הפרנסה כפליים כלידה בלידה כתיב בעצב תלדי בנים, ובפרנסה כתיב בעצבון תאכלנה, ר' אליעזר ור' שמואל בר נחמן, רבי אליעזר אמר הקיש גאולה לפרנסה, ופרנסה לגאולה, שנאמר (תהלים קלו) ויפרקנו מצרינו וסמיך ליה (שם /תהלים קל"ו/) נותן לחם לכל בשר, מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים, מה פרנסה בכל יום אף גאולה בכל יום, רבי שמואל בר נחמן אמר וגדולה מן הגאולה, שהגאולה ע"י מלאך והפרנסה ע"י הקדוש ברוך הוא, גאולה על ידי […]

המדרש: [ג, יז] ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך, רבי שמלאי אומר בישוב הדעת באת עליו, א"ל מה את סבר שאני מתה וחוה אחרת נבראת לך (קהלת א) אין כל חדש תחת השמש, מה את סבור שאני מתה ואתה יושב לך הטליס (ישעיה מה) לא תוהו בראה לשבת יצרה, רבנן אמרין התחילה מיללת עליו בקולה הה"ד ולאדם אמר כי שמעת לדברי אשתך אין כתיב כאן אלא לקול אשתך וגו', ותאכל מן העץ, הדא מסייעא לההיא דאמר רבי אבא דעכו אתרוג […]