קטגוריה: מדרש

קהלת רבה פרשה ג', י"ח "ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם וגו'". אמר ר' יהודה בר' סימון: ראוי היה אדם הראשון שיהיה חי וקים לעולם, ומפני מה נקנסה עליו מיתה, אלא "והאלהים עשה שייראו מלפניו". אמר ר' אלעזר: מתחלת ברייתו של עולם נאמר: "יקוו המים מתחת השמים", וכל כך למה, "ותראה היבשה", ומפני מה כתיב: "הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו" שתי פעמים, אחד בדור המבול ואחד בדור הפלגה, אלא "והאלהים עשה שייראו מלפניו". […]

קהלת רבה פרשה ג', ט"ז דבר אחר, "את הכל עשה יפה בעתו", רבי ברכיה אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: מחלוקת שהיתה בין רחבעם וירבעם, בין דוד ושבע בן בכרי ראויה היתה להיות, אלא אמר הקב"ה: עדיין לא נבנה בית המקדש ואני מכניס מחלוקת במלכות בית דוד, אלא יבנה בית המקדש ואחר כך מה דהוי בסופא הוי (רבי אומר אפילו לדבר עבירה יפה בעתו). ר' בנימין בשם רבי לוי אמר: "גם את העולם נתן בלבם" – אהבת עולם נתן בלבם. […]

קהלת רבה פרשה ג', ט"ו שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. דבר אחר, "את הכל עשה יפה בעתו", ר' בון אמר בה תרתי שיטי. ר' בון אמר: היה ראוי אברהם להבראות קודם אדם הראשון, אלא אמר הקב"ה: אם אברא תחלה את אברהם שאם יקלקל אין מי יבוא ויתקן אחריו, אלא הריני בורא אדם ואם יקלקל זה – יבא אברהם אחריו ויתקן. ר' בון אמר חורי: כתיב "האדם הגדול […]

קהלת רבה פרשה ג', י"ד 1 "את הכל עשה יפה בעתו", אמר ר' תנחומא: בעונתו נברא העולם, לא היה ראוי להבראות קודם לכן אלא לשעתו נברא, שנאמר: "את הכל עשה יפה בעתו". אמר ר' אבהו: מכאן שהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן, בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו ואמר: דין הניין לי יתהון לא הניין לי. ר' אלעזר אומר: זה הפתח פתוח עד התהום, שנאמר: "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד". פירוש המדרש"אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ג, "ונתתי את לבי", א' 2 'הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו'. ר' בון אומר זו שיפוטו של ממון. אמר ר' יודן בשם ר' איבו אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו, אלא אן אית ליה מאה בעי למעבד יתהון תרתין מאוון, ואן אית ליה תרתי מאוון בעי למעבד יתהון ארבעה מאה. 'לענות בו', ר' פנחס בשם ר' יוחנן לפי שהוא בענין עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים, אין לך קשה […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ג, "ונתתי את לבי", א' 2 'הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו'. ר' בון אומר זו שיפוטו של ממון. אמר ר' יודן בשם ר' איבו אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו, אלא אן אית ליה מאה בעי למעבד יתהון תרתין מאוון, ואן אית ליה תרתי מאוון בעי למעבד יתהון ארבעה מאה. 'לענות בו', ר' פנחס בשם ר' יוחנן לפי שהוא בענין עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים, אין לך קשה […]

קהלת רבה פרשה ג', י"ב שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל ניתן להידרש. "מה יתרון העושה וגו'", אמר שלמה: הואיל ועתים עתים הן לכל, מה מהני אומנה באומנותיה וכשירא בכשרותיה. דבר אחר, "מה יתרון", כל אינש ואינש לא מתרין אלא עם בעלי אומנותיה. אמר ר' יצחק בר' מריון: "וצדיק באמונתו יחיה", (שצדיק באמונתו יחיה) אפילו צדיק חי העולמים מאמונתו הוא חיה, אמר הקב"ה: בתחלה הרגתי בכורי מצרים, שנאמר: "ויהי […]

קהלת רבה פרשה ג', י"א ר' יהושע דסכנין פתר קרייא בישראל. "עת ללדת ועת למות", אמר הקב"ה: לשעה קלה הייתי אני מילדת לבני, דכתיב: "ומולדותיך ביום הולדת", "ועת למות", דכתיב: "במדבר הזה יתמו ושם ימותו", "ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה וגו'". "ועת לטעת", שנאמר: "ונטעתים על אדמתם", "ועת לעקור נטוע,, דכתיב: "ויתשם ה' מעל אדמתם". "עת להרוג", דכתיב: "ויהרוג כל מחמדי עין", "ועת לרפוא", דכתיב: "הנני מעלה לה ארוכה ומרפא וגו'". "עת לפרוץ", דכתיב: "ופרצים תצאנה […]

קהלת רבה פרשה ג', ד'2-י' "עת לטעת", בשעת שלום "ועת לעקר נטוע", בשעת מלחמה. "עת להרוג", בשעת מלחמה "ועת לרפוא", בשעת שלום. "עת לפרוץ", בשעת מלחמה "ועת לבנות", בשעת שלום. "עת לבכות", בשעת האבל "ועת לשחוק", אחר האבל. "עת ספוד", בשעת האבל, "ועת רקוד", אחר האבל. "עת להשליך אבנים", בשעה שאשתך טהורה, "ועת כנוס אבנים", בשעה שאשתך טמאה. "עת לחבוק", אם ראית כת של צדיקים עומדים – עמוד וחבק ונשק וגפפם, "ועת לרחוק מחבק", אם ראית כת של רשעים – […]

קהלת רבה פרשה ג', ד' 1 דבר אחר, "עת ללדת", מעת ללדת היא "עת למות", משעה שאדם נולד הוא נגזר עליו כמה שנים יחיה. אם זכה – הוא משלים את שנותיו, אם לאו – פוחתין לו מהם, דכתיב: "יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה", כך דברי ר' עקיבא, ורבנן אמרין: אם זכה – מוסיפין לו על שנותיו, אם לאו – פוחתין לו משנותיו. אם זכה מוסיפין לו, שנאמר: "הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה". אמר להון: משלו מוסיפין, […]

קהלת רבה פרשה ג', ג' דבר אחר, "עת ללדת וגו'", ואפילו מלאך המות נעשה קטיגור שלה. אמר ר' שמואל בר נחמן: על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן וכו', ובשלשה דברים אנשים מתים: השרוי בבית המרועע, והמהלך בדרך יחידי, והמפרש בים הגדול נעשה השטן קטיגורו. דאמר ר' לוי: בשלשה מקומות השטן מצוי לקטרג: השרוי בבית המרועע, והמהלך בדרך יחידי, והמפרש בים הגדול. ר' שמעון בר אבא בשם ר' חנינא: כל הדרכים בחזקת סכנה. ר' ינאי הוה נפיק לאיסטרטה הוה מפקד […]

קהלת רבה פרשה ג', ב' "עת ללדת ועת למות". אמר ר' ברכיה: הרי כל חכמתו של שלמה שאמר "עת ללדת ועת למות", מה הוא, אשריו לאדם ששעת מיתתו כשעת לידתו, מה שעת לידתו נקי אף שעת מיתתו נקי. "עת ללדת ועת למות", בשעה שהאשה יושבת על המשבר אינון צווחין לה חייתא, ולמה אינון צווחין לה חייתא, שהיא מייתה וחייה, ולמה אינון צווחין לה מחבלתא, דהיא ממשכנא בידוי דמיתה, היך מה דאת אמרת: "אם חבול תחבול שלמת רעך וגו'". ר' סימון […]

קהלת רבה פרשה ג', א' "לכל זמן ועת לכל חפץ", זמן היה לו לאדם הראשון שיכנס לגן עדן, שנאמר: "ויניחהו בגן עדן", וזמן היה לו שיצא משם, שנאמר: "ויגרש את האדם וגו'". זמן היה לו לנח שיכנס לתיבה, שנאמר: "בא אל התבה וגו'", וזמן היה לו לצאת, שנאמר: "צא מן התבה וגו'". זמן היה לאברהם שינתן לו המילה, שנאמר: "ואתה את בריתי תשמור", וזמן היה לבניו להמול מהן, שימולו בשני מקומות אחת במצרים ואחת במדבר, שנאמר: "כי מולים היו כל […]

קהלת רבה פרשה ב', ל' "כי לאדם שטוב לפניו וגו'", "כי לאדם שטוב לפניו", זה אברהם אבינו, "נתן חכמה ודעת ושמחה", "ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס", זה נמרוד, ולמי נאמר "לתת לטוב לפני האלהים", זה אברהם, שנאמר: "ואברהם זקן בא בימים וגו'". דבר אחר, "כי לאדם שטוב לפניו", זה יצחק, "נתן חכמה ודעת ושמחה", "ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס", זה אבימלך, ולמי נאמר "לתת לטוב לפני האלהים", זה יצחק, שנאמר: "ויזרע יצחק בארץ ההיא". דבר אחר, "כי לאדם שטוב לפניו", […]

קהלת רבה פרשה ב', כ"ט "כי מי יאכל ומי יחוש וגו'". אמר שלמה: מאן אכיל כמה דאכלית ומאן שתה כמה דשתיתי ומאן עבד כמה דעבדית. רבי ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק: נשר גדול היה לו לשלמה והיה רוכב עליו והולך לתדמור במדבר, ובא בו ביום אחד, הדא הוא דכתיב "ויבן את תדמור במדבר". פירוש המדרש"כִּי מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ חוּץ מִמֶּנִּי". אמר שלמה: מאן אכיל כמה דאכלית ומאן שתה כמה דשתיתי ומאן עבד כמה דעבדית – מי אוכל […]

קהלת רבה פרשה ב', כ"ח שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. אין טוב באדם שיאכל ושתה", ר' תנחומא אמר ר' נחמן בריה דר' שמואל בר נחמן ור' מנחמא ואמרין לה ר' ירמיה ור' מיישא בשם ר' שמואל בר רב יצחק: כל אכילה ושתיה שנאמר במגילה הזאת בתורה ובמעשים טובים הכתוב מדבר. אמר ר' יונה: בנין אב שבכולם, שנאמר: "והוא ילונו בעמלו", בעולמו בעולם הזה, "ימי חייו", לקבר. וכי […]