קטגוריה: מדרש

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לב סימן ג כי אותך ראיתי צדיק לפני, אמר ר' אלעזר בן עזריה מצינו שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו, וכולו שלא בפניו שכן הוא אומר בנח איש צדיק תמים היה שלא בפניו, וכתיב כי אותך ראיתי צדיק לפני בפניו, ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אמר מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם בפניו שנאמר (תהלים סו) אמרו לאלהים מה נורא מעשיך שלא בפניו אומר (שם /תהלים/ קלו) הודו לה' […]

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לב סימן ג ג כתיב (שם /תהלים י"א/) ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו, אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק לקוש עליהם אחת עד שהוא שוברם, ומי הוא בודק בקנקנים יפים אפילו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים שנאמר ה' צדיק יבחן וכתיב (בראשית כב) והאלהים נסה את אברהם, אמר רבי יוסי בן חנינה הפשתני הזה […]

מדרש רבה (פרשת נח) פרשה לב סימן ב. ד"א "בא אתה וגו'" כתיב (תהלים יא, ז): "כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו" רבי תנחומא בשם רבי יהודה בר סימון רבי מנחמא בשם רבי אליעזר בר יוסי אמרו אין לך אדם אוהב בן אומנתו אבל החכם אוהב בן אומנתו כגון רבי חייא דרבי הושעיא ור' הושעיא דרבי חייא והקב"ה אוהב את בן אומנתו שנאמר "כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו" זה נח שנאמר "ויאמר ה' אל נח בא אתה וגו'":

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לב סימן א סימן א א [ז, א] ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך אל התיבה כתיב (תהלים ה) תאבד דוברי כזב איש דמים ומרמה יתעב ה', מדבר בדואג ואחיתופל, דוברי כזב הן ודיבורן ר' פנחס אמר הן ומדברותיהן, איש דמים ומרמה, זה התיר גילוי עריות ושפיכת דמים, וזה התיר גילוי עריות ושפיכות דמים שנאמר באחיתופל (שמואל ב טז) בוא אל פילגשי אביך ושפיכות דמים דכתיב (שם /שמואל ב' י"ז/) ואבא עליו והוא […]

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לא סימן יג סימן יג יג [ו, יג] ומכל החי מכל בשר שנים וגו', א"ר הושעיא אפי' רוחות נכנסים עם נח אל התיבה שנאמר מכל החי, מאותן שנבראו להם נפשות ולא נברא להם גופין, ר"י ורבי נחמיה, רי"א ראם לא נכנס עמו אבל גוריו נכנסו, רבי נחמיה אמר לא הוא ולא גוריו אלא קשרו נח בתיבה, והיה מתלים תלמיות כמן טבריא לסוסתא, הה"ד (איוב לט) התקשר ראם בתלם עבותו אם ישדד עמקים אחריך, בימי […]

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לא סימן יב יב [ו, יז] ואני הנני הנני מסכים לדברי מלאכים, שהיו אומרין (תהלים ח) מה אנוש כי תזכרנו, את המבול מים, מים היו וכיון שהיו יורדין היו נעשים מבול, לשחת כל בשר כל אשר בארץ יגוע, יצמוק, והקימותי את בריתי אתך, ברית אתה צריך מפני הפירות שאתה כונס שלא ירקבו, ושלא יתעפשו, ושלא ישתנו, ברית אתה צריך, הגבורים היה א' מהם נותן רגלו על התהום וסותמו נותן ידו על החלון וסותמה, היה […]

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לא סימן י י [ו, טו] וזה אשר תעשה אותה, אמר רבי יודן זה וזה עתיד אחד למוד באמתך, הה"ד (דה"ב =דברי הימים ב= ג) אורך האמות במדה הראשונה אמות ששים ורוחב אמות עשרים, ולמה הוא קורא אותה אמה תביקין, רבי הונא אמר שהיו מתביאות בה, רבנן אמרין על שם תיבתו של נח, שלש מאות אמה אורך התיבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה בר חטיא אמר (תהלים קיט) בפקודיך אשיחה בחקותיך אשתעשע לימדתך […]

פרשה לא' ט' קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה (בראשית ו, יד), קִילִין וּמְדוֹרִין, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַה הַקֵּן הַזֶּה מְטַהֵר אֶת הַמְצוֹרָע, אַף תֵּבָתְךָ מְטַהֲרָתְךָ. (בראשית ו, יד): וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר, הָכָא אַתְּ אָמַר: וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ וגו', וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (שמות ב, ג): וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת, אֶלָּא לְהַלָּן עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ הַמַּיִם תַּשִּׁים, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת, בַּחֵמָר מִפְּנֵי הָרֵיחַ, וּבַזָּפֶת מִפְּנֵי הַמַּיִם.

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לא סימן ו דבר אחר כי מלאה הארץ חמס אמר רבי לוי חמס זה עבודת כוכבים, חמס זה גילוי עריות, חמס זה שפיכות דמים, חמס זה עבודת כוכבים שנאמר כי מלאה הארץ חמס, חמס זה גילוי עריות, שנאמר (ירמיה נא) חמסי ושארי על בבל, חמס זה שפיכות דמים, שנאמר (יואל ד) מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי, חמס כמשמעו.

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לא סימן ה ה קץ כל בשר בא לפני, הגיע זמנם להקצץ, הגיע זמנן לעשות בתה, הגיע קטיגורים שלהן לפני כל כך למה כי מלאה הארץ חמס מפניהם, איזהו חמס ואיזה היא גזל, א"ר חנינא חמס אינו שוה פרוטה, וגזל ששוה פרוטה, וכך היו אנשי המבול עושים היה אחד מהם מוציא קופתו מליאה תורמוסים והיה זה בא ונוטל פחות משוה פרוטה וזה בא ונוטל פחות משוה פרוטה, עד מקום שאינו יכול להוציאו ממנו בדין, […]

איכה רבה (וילנא) פתיחתות סימן טו רבי חנינא בר פפא פתח (משלי ט') יוסר לץ לוקח לו קלון, א"ר יצחק כל המעמיד תלמיד רשע סופו להתבזות ממנו שנאמר יוסר לץ לוקח לו קלון, הוא דעתיה דר' יצחק דא"ר יצחק כל המעמיד תלמיד רשע בא"י כאלו מעמיד ליסטים, ובחוצה לארץ מעמיד עבד, ארשב"ל כתיב (שם /משלי/ כ') כבוד לאיש שבת מריב, אמר הקדוש ברוך הוא כבוד היה לי אלו לא נזדווגתי לאומה זו, את מוצא בשעה שגלו ישראל לבין או"ה היה […]

רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא פָּתַח (משלי כט, ט): אִישׁ חָכָם נִשְׁפָּט אֶת אִישׁ אֱוִיל וְרָגַז וְשָׂחַק וְאֵין נָחַת. אָמַר רַבִּי סִימוֹן כָּל מִי שֶׁהוּא דָן אֶת טִפֵּשׁ, הוּא עַצְמוֹ נִדּוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: חָכָם נִשְׁפָּט, שָׁפַט אֵין כְּתִיב, אֶלָּא נִשְׁפָּט. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ חָכָם נִשְׁפָּט, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ט, ד): חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ. אֶת אִישׁ אֱוִיל, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד, כב): כִּי אֱוִיל עַמִּי. וְרָגַז וְשָׂחַק, רָגַזְתִּי וְאֵין נָחַת, שָׂחַקְתִּי וְאֵין נָחַת. רָגַזְתִּי עֲלֵיכֶם בִּימֵי […]

רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא פָּתַח (משלי כה, יח): מֵפִיץ וְחֶרֶב וְחֵץ שָׁנוּן וגו', מֵפִיץ, עַל שֵׁם (דברים כח, סד): וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים. וְחֶרֶב, עַל שֵׁם (ויקרא כו, לג): וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב. וְחֵץ שָׁנוּן, עַל שֵׁם (יחזקאל ה, טז): בְּשַׁלְּחִי אֶת חִצֵּי הָרָעָב, הַכֹּל לְמִי, לְאִישׁ עֹנֶה בְרֵעֵהוּ עֵד שָׁקֶר, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. (משלי כה, יט): שֵׁן רֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת וגו', אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּשֶׁבָּאתָ לִרְעוֹת אוֹתָנוּ […]

בראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה לא סימן ד ד דבר אחר קץ כל בשר, כתיב (איוב לה) מרוב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים, מרוב עשוקים יזעיקו, אלו הנעשקים, ישועו מזרוע רבים, אלו העושקים, אלו רבים על אלו, ואלו רבים על אלו, אלו רבים על אלו בחימוס ממון ואלו רבים על אלו בחימוס דברים, עד שנתחתם גזר דינם ולפי שהיו שטופים בגזל נימוחו מן העולם.

בראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה לא סימן ג ג ויאמר אלהים (עמוס ה) שנאו בשער מוכיח ודובר תמים יתעבו דהוה אמר להון ריקים אתם מניחין מי שקולו שובר ארזים ומשתחוים לעץ יבש ולפי שהיו שטופים בגזל נימוחו מן העולם שנאמר ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא וגו'.