רב: הרב יהושע ויצמן

הוי מקדים בשלום כל אדם משנה בפרקי אבות (פ"ד מט"ו): רבי מתיא בן חרש אומר: הוי מקדים בשלום כל אדם, והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים. יש להבין את הקשר בין שני החלקים של דבריו של ר' מתיא בן חרש. נבאר את משמעותו של כל חלק, ולאור זאת נבין את הקשר ביניהם. מהי משמעות הקדמת שלום לכל אדם? עסקנו בענין אמירת שלום לאחרונה, ונבאר זאת שוב. מובא בגמרא (ברכות ו ע"ב): ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל שיודע […]

לחיות עם פרשת השבוע – פנחס – אחריות אישית והתמדה בפרשת פינחס מופיע פסוק מיוחד. הפסוק הפוך מהפסוקים שאנו רגילים לפגוש בכל התורה כולה (במדבר כ"ז, ט"ו): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר. "וידבר" הוא לשון קשה, ובדרך כלל היא באה על ציוויים ופקודות של ה'. כאן משה פונה אל ה' בלשון זו. מהם דבריו של משה לה'? יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה. אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' […]

המדרש: (תהלים עד) לך יום אף לך לילה, לך היום מקלס ולך הלילה מקלס, מה היום ברשותך אף הלילה ברשותך, בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום לך יום, ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה אף לך לילה, בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום, אנו אומרים לפניך שירה ביום, ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה אנו אומרים לפניך שירה בלילה, עשית לנו נסים ביום ואמרנו לפניך שירה ביום (שופטים ה) ותשר דבורה וברק בן אבינועם ביום וגו', עשית לנו נסים בלילה […]

התמודדות עם קשיים ודאגות בשיחה זו נעסוק במדרש על פסוק בתהלים, שיש הרבה מה ללמוד ממנו.הפסוק (תהלים ו', ב'): ה' אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי. וזו לשון המדרש (מדרש תהלים, ו'): אמר ר' אלעזר: למה התוכחות דומות, למלך שכעס על בנו, והיה בידו חרב הנדויית, ונשבע שהיא עוברת על ראש בנו, וכשנתפייס, אמר: אם עברה על ראש בני אין לו חיים ושוב אין לי שיורש מלכותי, ולבטל גזירתי אי אפשר. מה עשה המלך, הכניסה לנרתקה, והעבירה על ראש בנו, […]

לחיות עם פרשת השבוע – חקת – מי מריבה – חיים שלמים בארץ פרשת חוקת עוסקת ברובה בתקופה שלקראת כניסת ישראל לארץ ישראל. מות מרים, מות אהרן, מלחמת סיחון ועוג – כל אלו הם שלבים לקראת כניסת ישראל לארץ ישראל. פרשת מי מריבה היא חלק מהתהליך של הכניסה לארץ. מבחני ההנהגה שבפרשה הם מבחנים של הנהגת ארץ ישראל, ופרשת מי מריבה היא ביטוי לכך, כפי שנבאר. קודם שנעסוק בדברים יש להבהיר – חטאו של משה שבעבורו לא נכנס לארץ איננו […]

המדרש: [א, יד] ויאמר אלהים יהי מאורות, ר' יוחנן פתח (תהלים קד) עשה ירח למועדים, אמר רבי יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, אם כן למה נבראת לבנה למועדים, כדי לחדש בחשבונה ראשי חדשים ושנים, רבי שילה דכפר תמרתה בשם ר' יוחנן אמר אף על פי שעשה ירח למועדים שמש ידע מבואו, משמש ידע מבואו, אין מונין ללבנה אלא משתשקע החמה, יוסטי חברא בשם רבי ברכיה אמר הרי הוא אומר (במדבר לג) ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר […]

פרשת קרח – לברוח מהמחלוקת בתקופה האחרונה עסקנו במשניות מפרקי אבות, ונמשיך זאת בלימוד משנה שקשורה לפרשת השבוע, פרשת קרח (פ"ה מי"ז): כל מחלוקת שהיא לשם שמים – סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים – אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים, זו מחלוקת קרח וכל עדתו. לכאורה, היה נראה לומר הפוך מהמשנה – מחלוקת שהיא לשם שמים, עליה נאמר (במדבר כ"א, י"ד): "אֶת וָהֵב בְּסוּפָה", וכפי שדרשו חכמים (קידושין ל' ע"ב): […]

לחיות עם פרשת השבוע – קורח – שוויון בנטל ושמחה בשליחות הפרשיות האחרונות שקראנו בתורה עוסקות בחטאים – פרשת שלח בחטא המרגלים, ופרשת קורח במחלוקתו של קורח. ניתן להתבונן על פרשיות אלו בדרך שונה. התורה לא הביאה את החטאים כדי לספר לנו עליהם מצד עצמם. מטרת כל פרשיה היא הסיום שלה.פרשת שלח באה כדי ללמדנו מה הרקע שממנו הגיעה לעולם פרשת ציצית, המסיימת אותה.פרשת קורח באה כדי ללמדנו את הרקע שממנו הגיעה לעולם פרשת מתנות כהונה, שבאה בסיום התיאור של […]

המדרש: [א, יג] ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי, יום שנבראו בו גבורים, היך מה דאת אמר (יחזקאל כג) שלישים וקרואים רוכבי סוסים כולם, כיון שנברא הברזל התחילו האילנות מרתתים, אמר להן מה לכם מרתתין, עץ מכם אל יכנס בי, ואין אחד מכם ניזוק.

פרשת שלח לך – חטא המרגלים ועין טובה בשיחות האחרונות עסקנו בנושא "עין טובה". נראה שבפרשת השבוע יש לימוד בענין זה. בגמרא מובא (סנהדרין ק"ד ע"ב): "פצו עליך פיהם", אמר רבא אמר רבי יוחנן: בשביל מה הקדים פ"א לעי"ן, בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם. הדרשה מבוססת על העובדה שפרקי מגילת איכה מסודרים לפי סדר הא"ב, אולם בפרקים ב, ג, ד – הוקדמה האות פ לאות ע. כך, למשל, בפרק ב' (ט"ז-י"ז, ועי' במדרש איכה רבה, פרשה ב', […]

לחיות עם פרשת השבוע – שלח – תורה וחול במדינה פרשת שלח היא פרשת הקשר שלנו לארץ ישראל. השאלה הגדולה שיש לעסוק בה בלימוד הפרשה היא: מה בדיוק היה חטאם של המרגלים? בהקשר לכך יש להבין גם את חטאם של המעפילים. אנו רגילים למילה מעפילים בהקשר חיובי, אולם התרגום מתרגם את המילים (במדבר י"ד, מ"ד): וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר" – "וארשיעו למסק לריש טורא". התרגום רואה בהם רשעים.יש להבין, אפוא, במה חטאו המעפילים בעקבות חטא המרגלים. כבר עמדנו על […]

המדרש: [א, יא] ויאמר אלהים תדשא הארץ, תני בשם ר' נתן ג' נכנסו לדין וד' יצאו מחוייבין, ואלו הן אדם וחוה ונחש נכנסו לדין, ונתקללה הארץ עמהן, שנאמר (בראשית ג) ארורה האדמה בעבורך, שתהא מעלה לך דברים ארורים, כגון יתושים וזבובין פרעושין, א"ר יצחק מגדלאה אף הן יש בהן הנאה, ולמה נתקללה, ר"י ב"ר (שמעון) [שלום] ור"פ, ר"י בר' (שמעון) [שלום] אמר שעברה על הצווי שכך אמר לה הקדוש ברוך הוא תדשא הארץ דשא וגו', מה הפרי נאכל אף העץ […]

פרשת בהעלותך – יתרו ועין טובה בשיחה הקודמת עסקנו בערכה של "עין טובה", וכעת נמשיך בענין זה.המחשבות על עין טובה עוררו אותי לשים לב לביטויים מיוחדים בפרשת השבוע, פרשת בהעלותך.כך נאמר (במדבר י', כ"ט-ל"ד): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ: וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל […]

התמודדות עם בעיות – לחיות עם פרשת השבוע – בהעלותך פרשת בהעלותך מתייחדת בכך שגם היא מחולקת באמצעה לשלושה חלקים, והחלוקה הזו באה לידי ביטוי אפילו בצורה החיצונית. פרשת "ויהי בנסוע" מוקפת לפניה ולאחריה באות נ הפוכה, וכך יוצרת הפסקה בין מה שנאמר לפניה ובין מה שנאמר אחריה.לפניה – הסדר המיוחד של מחנה ישראל במדבר, "איש על דגלו", כל שבט במקומו ומחנה ישראל באמצע. התורה מתארת את הדרך שבה נסעו ישראל במדבר, כיצד הודיעו על המסע על ידי החצוצרות, ומה […]

המדרש: [א, י] ויקרא אלהים ליבשה ארץ, למה נקרא שמה ארץ, שרצתה לעשות רצון קונה, רבי נתן בשם ר' אחא ור' ברכיה בשם רבי יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים וארץ די, שאלמלא כן היו מותחים והולכין עד עכשיו, ולמקוה המים קרא ימים, א"ר יוסי ב"ר חלפתא והלא ים אחד הוא ומה ת"ל ימים אלא אינו דומה טעם דג העולה מעכו לעולה מצידון ולעולה מאספמיא.