רב: הרב יהושע ויצמן

עוצמה פנימית מול אתגרי הדור בפרקי אבות מובא (פ"ג מ"י): רבי דוסא בן הרכינס אומר: שינה של שחרית, ויין של צהרים, ושיחת ילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם. "מוציאין את האדם מן העולם" הוא ביטוי מיוחד, הבא ללמד שאדם שאלו הם חייו – יצא מן העולם. כביכול הוא איננו חלק מן העולם, אלא הוא "ליד העולם". הוא חולף ליד מציאות החיים האמיתית, וחי בהחמצה כללית של "העולם". שינה של שחריתהגמרא מספרת, שלרבי אלעזר ברבי […]

הכל לשם שמים בפרקי אבות מובא (פ"ב מי"ב): רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יְהִי מָמוֹן חֲבֵרָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ. וְהַתְקֵן עַצְמָךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ. וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם. שלוש המימרות שבמשנה בנויות בהדרגה – מן החוץ אל הפנים. ההתחלה היא ב"ממון חברך" – המלמד את ההתייחסות שמה שנמצא מחוץ לאדם. ההמשך עוסק באדם עצמו – "התקן עצמך". ולבסוף – מה שיוצא מהאדם, פעולותיו ומעשיו – "וכל מעשיך". יהי ממון חברך חביב עליך כשלך יש תכלית לבריאה, ולכל דבר יש […]

הנגע והעֹנג – הנתק והתִקון פרשות השבוע עוסקות בנגעים – נגעי אדם, נגעי בגדים ונגעי בתים, כהמשך לענייני טומאה וטהרה שהוזכרו בסוף פרשת שמיני."מצורע" הוא ביטוי לדבר דחוי, ואף התורה אומרת (ויקרא י"ג, מ"ו): בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ. נראה, אפוא, שהצרעת יכולה ללמד אותו על ההתייחסות הראויה לאנשים שנמצאים מחוץ למחנה – מחוץ לחברה. כפי שנראה, מגמת התורה איננה להוציאם מחוץ למחנה, אלא זו יציאה לצורך כניסה. הרחקת המצורע היא כדי לתקנו.מגמת התורה היא שגם ההרחקות, הנגעים, הקשיים – […]

המדרש: אמר ר' יוחנן תנאין התנה הקדוש ברוך הוא עם הים שיהא נקרע לפני ישראל הדא הוא דכתיב (שמות יד) וישב הים לאיתנו לתנאו שהתנה עמו, אמר רבי ירמיה בן אלעזר לא עם הים בלבד התנה הקדוש ברוך הוא אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית הה"ד (ישעיה מה) אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי מידי נטו שמים וכל צבאם צויתי, צויתי את הים שיהיה נקרע לפני ישראל, צויתי את השמים ואת הארץ שישתקו לפני משה שנאמר האזינו […]

המדרש: א"ר לוי יש מן הדרשנים שהם דורשין כגון בן עזאי ובן זומא נעשה קולו של הקדוש ברוך הוא מטטרון למשה בשעה שאמר לו (דברים לב) עלה אל הר העברים, נעשה קולו של הקדוש ברוך הוא מטטרון על המים הה"ד (תהלים כט) קול ה' על המים, אמר רבי ברכיה לא פירשו המים התחתונים מן העליונים אלא בבכיה הה"ד (איוב כח) מבכי נהרות חבש, ר' תנחום מייתי לה מן הכא עושה ארץ בכחו וגו', לקול תתו המון מים וגו', ואין לקול […]

המדרש: א"ר לוי המים היו אומרים אלו לאלו נלך ונעשה קילוסין להקב"ה, הה"ד (תהלים צג) נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם וגו' ר' לוי אמר דרך הים דרך הים, ר' אבא בר כהנא אמר לדוכתא פלונית ולזוית פלוניתא גלגלא פלניתא, רב הונא אמר להדך ימא להדך ימא, ר' יהושע בר חנינא אמר לדוכסאים לדוכסאים, ר"א אמר קלטן הים, היך מד"א (איוב לח) הבאת עד נבכי ים עד קלוטין דימא, רבנן אמרי דוכים קבלונו מדוכנים אנו קבלונו, א"ר יהושע ב"ר נחמיה […]

המדרש: אל מקום אחד, רבי יודן בשם רבי לוי ורבי ברכיה בשם רבי יודן ב"ר שמעון אומר כל העולם כלו מים במים, ואתה אומר אל מקום אחד, אתמהא, משל לעשר נודות נפוחות מונחות בטרקלין נצרך המלך למקומן, מה הוא עושה להן מתירן ומוציא את רוחן ומסלקן בזוית אחד, כך דרך הקדוש ברוך הוא על מי בראשית וסילקן בים אוקיינוס הה"ד (איוב יב) הן יעצור במים ויבשו וגו' (שם /איוב/ ט) ודורך על במתי ים.

המדרש: בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ה סימן א – ב א [א, ט] ויאמר אלהים יקוו המים, כתיב (תהלים קד) מן גערתך ינוסון מקול וגו', רבי ברכיה בשם רבי אבא בר אמי אמר יעשה מדה למים, והיך מה דאת אמר (זכריה א) וקו ינטה על ירושלים, רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר, אמר הקדוש ברוך הוא יקוו לי המים, מה שאני עתיד לעשות בהם, משל למלך שבנה פלטרין והושיב בתוכה אלמים והיו משכימין ושואלים בשלומו של […]

לחיות עם פרשת השבוע – עבודת ה' לא אחת, יצא לי לשאול אנשים שונים, היכן לדעתם כתובה מצות התפילה בתורה. מצות התפילה, בניגוד אולי למה שהיינו מצפים, כתובה דווקא בפרשת משפטים. כך נאמר בפרשתנו (שמות כג, כה): וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. הרמב"ם (ע"פ חז"ל) מביא פסוק זה כאחד המקורות למצות התפילה (ספר המצוות, עשה ה'): והמצוה החמישית, היא שצונו לעבדו יתעלה וכבר נכפל צווי זה פעמים, אמר (משפטים כג כה) ועבדתם את […]