תרומה חמישי – הבדלה לשם חיבור
החלק היומי בפרשה מדבר על ציווי הפרכת ונתמקד בפסוק מיוחד שמשנה מהכיוון עליו דיברנו השבוע של אחדות המשכן: שמות (פרשת תרומה) פרק כו פסוק לג וְנָתַתָּ֣ה אֶת־הַפָּרֹכֶת֘ תַּ֣חַת הַקְּרָסִים֒ וְהֵבֵאתָ֥ שָׁ֙מָּה֙ מִבֵּ֣ית לַפָּרֹ֔כֶת אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְהִבְדִּילָ֤ה הַפָּרֹ֙כֶת֙ לָכֶ֔ם בֵּ֣ין הַקֹּ֔דֶשׁ וּבֵ֖ין קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים: וכן מעיר הרש"ר שכל שורש שיש בו פ.ר. כל אות שתבוא אחריו אמנם תשפיע, אך זה יהיה שורש שקשור להפרדה והפרדה, לקחת דבר אחד ולחלקו לחלקים קטנים. הנצי"ב מדייק בפסוק: העמק דבר שמות (פרשת תרומה) פרק […]
תרומה רביעי – מן הקצה אל הקצה ולא בשום קצה
בכמה וכמה פנים רואים את איחוד המשכן ובחלק היומי רואים שמתחילים מכלי המשכן וכעת מגיעים לגוף המשכן עצמו והיום ראינו את הקרשים והבריחים. והבריח התיכון מבריח ומחבר מן הקצה אל הקצה. יש ערך מיוחד להיות המשכן מחובר לחלוטין. כך דרשו חז"ל בנושא: בראשית רבה (וילנא) (פרשת ויגש) פרשה צד סימן ד אמר ר' לוי והבריח התיכון שנים ושלשים אמה היו בו, מהיכן מצאו אותו לשעה, אלא מלמד שהיו מוצנעין עמהם מימות יעקב אבינו יעקב אבינו הייתה בו את נקודת החיבור […]
תרומה שלישי – והיה המשכן אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד
בחלק היומי אנו קוראים על שני נושאים מרכזיים: המנורה ויריעות המשכן. ישנם שני דברים שמחברים את הנושאים השונים – הצורך באיחוד המנורה שתהיה מקשה אחת וכן הצורך לחבר את היריעות כדי שיהיה המשכן אחד. וכן לגבי החזרתיות – התורה חוזרת בפרשיית המנורה על הכפתורים שוב ושוב. וכן בפרשיית המשכן חוזרת התורה שוב ושוב על הצורך לאחד את המשכן, דרשו על כך חכמים בזוהר הקדוש: זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קסב עמוד ב והיה המשכן אחד, לאתחזאה דכל שייפין […]
תרומה ראשון – איך נחלצים מהפקק?
בראשון של פרשת תרומה קוראים אודות המקדש: שמות (פרשת תרומה) פרק כה פסוק ח וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם: החלק היומי והקריאה בפרשת תרומה צריכים לעורר בנו כיסופים למקדש. ספר הכוזרי מאמר ה אות כז כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה. עלינו לכסוף למקדש, זה הכשר מצווה למצוות המקדש. להבין כמה אנו חסרים מחיינו – בקיום המצוות, בקשר לקב"ה כשאין מקדש. ובחלק היומי של הפרשה: שמות (פרשת תרומה) פרק כה פסוק כב […]
ספק בכורות
אנו ממשיכים בעיון בסוגיית "תקפו כהן". תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ו עמוד ב אמר ליה רב המנונא: מתניתין היא: ספק בכורות, אחד בכור אדם ואחד בכור בהמה, בין טהורים בין טמאים – המוציא מחבירו עליו הראיה. ותני עלה: אסורים בגיזה ובעבודה. והא הכא, דאמר: תקפו כהן – אין מוציאין אותו מידו, דקתני: המוציא מחבירו עליו הראיה, וכי לא תקפו – אסורין בגיזה ובעבודה. – אמר ליה רבה: קדושת בכור קאמרת – לעולם אימא לך תקפו כהן מוציאין אותו […]
משפטים רביעי – אחרי רבים להטות – בירור אמיתי
שמות (פרשת משפטים) פרק כג פסוק ב לֹֽא־תִהְיֶ֥ה אַחֲרֵֽי־רַבִּ֖ים לְרָעֹ֑ת וְלֹא־תַעֲנֶ֣ה עַל־רִ֗ב לִנְטֹ֛ת אַחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטֹּֽת: דין רוב נובע מהבנה עמוקה של התורה שהעולם מורכב ומעורבב מטוב ורע, לכן הולכים על פי רוב ולא על פי כל. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יז עמוד א אמר רב כהנא: סנהדרי שראו כולן לחובה – פוטרין אותו. אם בית הדין כולם דנו להרוג אדם הוא פטור – לא הגיוני שאין נקודת אור, משהו לא נכון בתהליך שזוהי מסקנתו. אך אל מול טוב […]
משפטים שני – המרחם על אכזרים סופו להתאכזר על רחמנים
אנו קוראים היום בחלק היומי: שמות (פרשת משפטים) פרק כא פסוק כ וְכִֽי־יַכֶּה֩ אִ֨ישׁ אֶת־עַבְדּ֜וֹ א֤וֹ אֶת־אֲמָתוֹ֙ בַּשֵּׁ֔בֶט וּמֵ֖ת תַּ֣חַת יָד֑וֹ נָקֹ֖ם יִנָּקֵֽם: וחז"ל הסבירו שנקם ינקם – בסייף. וכך מביא רש"י את הדברים: רש"י שמות (פרשת משפטים) פרק כא פסוק כ נקם ינקם – מיתת סייף, וכן הוא אומר (ויקרא כו כה) חרב נוקמת נקם ברית: דיברנו אתמול על כך שלסנהדרין תפקיד קשה ביותר – לחרוץ דינים ואיתם גורלות של אנשים. תפקיד זה מחייב ביותר: ילקוט שמעוני שמואל א […]
משפטים – ראשון – מהות בתי הדין – לעשות דין ברשעים!
שמות (פרשת משפטים) פרק כא פסוק א וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם: ודרשו חז"ל (ומובא ברש"י): רש"י שמות (פרשת משפטים) פרק כא פסוק א (א) ואלה המשפטים – כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים, ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני. ולמה נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח, לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש [המזבח]: רש"י מסביר את הקשר והיחס בין המזבח לבין הסנהדרין, המזבח מאבני גזית והסנהדרין בלשכת הסנהדרין. שני הדברים הללו מגדירים את מידת הדין, […]