רב: הרב יהושע ויצמן

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ח', "כנסתי לי", א' "כנסתי לי גם כסף וזהב", הדא הוא דכתיב "ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים". אפשר כאבנים בדרכים ובחצרות ולא היו נגנבות, אלא היו גדולות, אבני שמונה אמות ואבני עשר אמות. תנא אפילו משקלות שהיה בימי שלמה של זהב היו, והיו משתמשין בכלי משקלות של זהב קנטרין, וכל משקל ומשקל גדול וקטן של זהב היו. "וסגולת מלכים", שנאמר: "וכל מלכי הארץ מבקשים את שלמה". "והמדינות", זו מלכת שבא שהיתה מדיינת עמו בחכמתה […]

מה בין בית הדין ליום הדין? בראש השנה אנו חשים במתח שבין הפרט והכלל בישראל.מצד אחד, כל אחד ואחד נידון בעצמו: "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר (תהלים לג) היוצר יחד לבם, המבין אל כל מעשהם"1. עניין זה מודגש בעצם תקנת התפילה, כפי שמבאר הרב קוק זצ"ל2: "הני תשע דראש השנה כנגד מי, אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין כנגד תשע אזכרות שאמרה חנה בתפלתה, דאמר מר בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה". לעומת כלל הרבים, שהוא […]

"זכור ימות עולם" בתחילת שירת האזינו מופיע ציווי מיוחד של זכירה1: זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. ננסה להבין עניינו של ציווי זה.במקום נוסף מצוה התורה על זכירה הקשורה לימים2: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. הרמב"ן בפירושו לפסוק, בעקבות המכילתא, מבאר את משמעות הציווי: …ובמכילתא רבי יצחק אומר, לא תהא מונה כדרך שהאחרים מונים, אלא תהא מונה לשם שבת. ופירושה, שהגוים מונין ימי השבוע לשם הימים עצמן, יקראו לכל יום שם בפני עצמו, […]

"ויתעצב אל לבו" פסוקים רבים בפרשת בראשית מעוררים את שאלת ההגשמה – תיאור מעשיו של הבורא, דבריו אל האדם וכדומה קשים להבנה בצורה פשוטה. אחד הפסוקים האלה הוא הפסוק המתאר את יחסו של ה' לחטאי בני האדם1: וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. כבר במדרש נשאלה השאלה2: אפיקורס אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה, אמר לו: אין אתם אומרים שהקב"ה […]

לפגוש את הנשמה מובא במדרש1: תני חזקיה (ירמיה נ) "שה פזורה ישראל", נמשלו ישראל לשה, מה שה הזה לוקה על ראשו או באחד מאבריו וכל אבריו מרגישין, כך הן ישראל אחד מהן חוטא וכולן מרגישין. (במדבר טז) "האיש אחד יחטא". תני ר' שמעון בר יוחאי משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה, נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו. אמרו לו חבריו: מה אתה יושב ועושה, אמר להם: מה אכפת לכם, לא תחתי אני קודח?! אמרו לו: שהמים עולין ומציפין עלינו […]

יוצא מן הכלל… הזוה"ק בפרשת בהעלותך דורש פסוק מפרשת נח, וממנו לומד עניין יסודי בהתייחסות לתורה בכלל1: ר' אלעזר ור' יוסי ור' יצחק היו הולכים בדרך, פגעו באלו הרי חושך. בעוד שהיו הולכים נשא עיניו ר' אלעזר וראה אלו הרים הרמים, והיו חשכים ונוראים באימה. אמר ר' אלעזר אל החברים, אלו היה אבי כאן, לא הייתי מתיירא, אבל כיון שאנו שלשה, ודברי תורה בינינו, לא יהיה נמצא כאן דין.פתח ר' אלעזר ואמר, כתוב "ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי […]

"היום שאחרי" 2 בהמשך לדיון בעניין "היום שאחרי", ננסה לבחון את היחס למדינה ולצבא בעקבות ההתנתקות.כישיבת הסדר השולחת חיילים לשרת בצבא, השאלה עבורנו היא מהותית ומעשית, ויש לדון בה בכובד ראש.האם יש לשנות את היחס לצבא ולמדינה? האם יש להפסיק את השרות בצבא, המגרש יהודים מביתם?השאלה קשה אף יותר לאור התחושה, המבוססת על עובדות, שההתנתקות היא סימפטום לרוח כללית החודרת לצבא יותר ויותר: הצבא מכין עצמו למשימות שלום, ולא למשימות מלחמה.נראה שהבעיה שחשים רבים מן הצעירים עם הגיוס לצבא איננה […]