רב: הרב יהושע ויצמן

בתקופה שיש "נגע" שתוקף את כל העולם, זה מרגש ומיוחד לעסוק בפרשיות השבוע – תזריע מצורע – שעוסקות בפרשת הנגעים. נעמוד על תופעה מיוחדת בפרשיות אלו. עסקנו בעבר בהרחבה בענין י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן, וביארנו, על דברי קדמונים, שהמידות הן שלוש עשרה הנהגות אלוקיות. כל פרשיה הכתובה במידה מסויימת, מלמדת שהיא שייכת להנהגה האלוקית שגנוזה במידה זו1. בדרשות חז"ל על ענייני נגע צרעת, דרשו חז"ל את הפסוקים במידות רבות. כמעט כל המידות שהתורה נדרשת בהן נמצאות בפרשיות אלו. אינני […]

המדרש: א"ר יודן בן בתירה עוד איני דן את הדין הזה לעולם, ר' הונא בשם רבי יוסף אמר לא אוסיף לא אוסיף ליסגי ליסגי, רבנן אמרי לא אוסיף לבני נח, לא אוסיף לדורות, אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן והן לא בקשו הרי אני משגמן ביסורין, אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן, והן לא כחשו, הריני משגמן אלו באלו, דאמר רבי אלעזר אין לך שהוא מתחייב באדם הזה אלא אדם כיוצא בו, רבי נתן אומר אפילו זאב וכלב, רבי הונא […]

הגמרא במסכת ערכין דורשת סמיכות פרשיות מפסוקים בפרשת השבוע. כך נאמר בתורה (ויקרא ז', ל"ז – ח', ב'): זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם לַה' בְּמִדְבַּר סִינָי. וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וְאֵת הַבְּגָדִים וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִים וְאֵת סַל הַמַּצּוֹת. דרשו על כך חכמים (ערכין ט"ז ע"א): אמר ר' ענני […]

המדרש: [ו, ג] ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם, אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי איני נותן רוחי בהם בשעה שאני נותן מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא, שנאמר (יחזקאל לו) ואת רוחי אתן בקרבכם, רבי ינאי ורבי שמעון בן לקיש תרויהון אמרין אין גיהנם לעתיד לבא אלא יום הוא שמלהט את הרשעים, מ"ט (מלאכי ג) כי הנה יום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש וליהט אותם היום הבא, ורבנן אמרי יש גיהנם שנאמר (ישעיה לא) נאם […]

אנו מתחילים השבת לקרוא את ספר ויקרא. לאור דברי חז"ל, ננסה להתבונן על עניינו של הספר. כך נאמר במדרש (בראשית רבה פרשה ג', ה'): אמר ר' סימון: ה' פעמים כתיב כאן אורה, כנגד חמשה חומשי תורה. "ויאמר אלהים יהי אור", כנגד ספר 'בראשית', שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו. "ויהי אור", כנגד ספר 'ואלה שמות', שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה. "וירא אלהים את האור כי טוב", כנגד ספר 'ויקרא', שהוא מלא הלכות רבות. "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך", כנגד […]

המדרש: כי טובות הנה, אמר רבי יודן טבת כתיב, משהיו מטיבין אשה לבעלה היה גדול נכנס ובועלה תחלה, הדא הוא דכתיב כי טבת הנה, אלו הבתולות ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, אלו נשי אנשים, מכל אשר בחרו, זה זכר ובהמה, רבי הונא בשם רבי אמר דור המבול לא נימוחו מן העולם עד שכתבו גמומסיות לזכר ולבהמה, אמר רבי שמלאי בכל מקום שאתה מוצא זנות אנדרלומסיאה באה לעולם והורגת טובים ורעים, רבי עזריה ורבי יהודא בר רבי סימון שם ריב"ל […]

לפני שנתחיל בענייני הפרשה, שני דברים שקשורים לענייני השעה. כשאמרתי הבוקר את התהלים היומי (לכ"ב באדר), הגעתי לפרק של "ארבעה חייבים להודות", פרק ק"ז. ויש פסוק שחוזר כמה פעמים בצורות שונות: ו. וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם. יג. וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יט. וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. כח. וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם. אמרתי לעצמי, שחייב להיות בפסוק הזה משהו שקשור לנגיף הקורונה. עלה בדעתי, שהמילים "בצר להם" בגימטריא (367) […]

המדרש: [ו, ב] ויראו בני האלהים, רבי שמעון בן יוחאי קרא להון בני דייניא רבי שמעון בן יוחאי מקלל לכל מאן דקרא להון בני אלהיא, תני רבי שמעון בן יוחאי כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה, כומריא גנבו אלהיא מאן מומי ביה או מאן מקרב, ולמה קורא אותן בני האלהים רבי חנינא ורבי שמעון בן לקיש תרויהון אמרין שהרבו ימים בלא צער, ובלא יסורין, רבי חנא בשם רבי יוסי אמר כדי לעמוד על התקופות ועל החשבונות, רבנן אמרין כדי […]

המדרש: [ו, א] ויהי כי החל האדם, א"ר סימון בג' מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד, אז הוחל, ויהי כי החל, הוא החל להיות גבור בארץ, אתיבן ליה והכתיב (בראשית יא) וזה החלם לעשות, אמר להם קיפח על ראשו של נמרוד וא"ל זה המרידן עלי, לרוב על פני האדמה שהיו שופכים את זרעם על העצים ועל האבנים, ולפי שהיו שטופים בזנות לפיכך הרבה להם נקבות, הה"ד (שם /בראשית/ ו) ויהי כי החל האדם ובנות יולדו להם ר"ש בר אמי ילדה […]

במרכזה של פרשת כי תשא עומד חטא העגל, ואנו עוסקים בו בדרך כלל. הפעם נעסוק בענין אחר המופיע בפרשה – שמן המשחה. לאחר פרשות תרומה ותצוה שעסקו בכלי המשכן ובבגדי הכהונה, פרשת כי תשא עוסקת בכיור, בקטורת ובשמן המשחה, כהשלמה למלאכת המשכן. כך נאמר (שמות ל', כ"ב-ל"ג): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ […]

לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – מי שמכיר… בספר מתוך התורה הגואלת (ח"א), מובאות שיחותיו של הרצי"ה זצ"ל במשך שנת ה'תשל"ח. נעיין בכמה נקודות לאור דבריו לפרשת תצוה. בפרשת תרומה מפורטים כלי המשכן והמשכן. לאחר מכן, פרשת תצוה עוסקת בבגדי הכהונה, ולאחר מכן ב"ימי המילואים", שבהם מתחילים הכהנים לעבוד במשכן. לאחר כל התיאור הארוך הזה, מופיעים כמה פסוקים העוסקים בהשראת השכינה בעם ישראל (שמות כ"ט, מ"ב-מ"ו): עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר […]