מנין מצוות נזיקין
בשיעורנו נסתכל מהכלל אל הפרט, מהמצוות בתורה עד לסוגיות העוסקות במצוות הקשורות לנזיקין. על מי מוטלת המצווה לשלם את הנזק? הגמרא מגדירה את הנזיקין המלוה הכתובה בתורה, התוס' מבארים שמה שמחייב אותנו להחזיר את ההלוואה זו לא התורה אלא המציאות. אומנם פריעת בעל חוב מצווה, אך זו מצווה מציאותית. לכן אדם לא יכול להתעסק במצוות אחרות כל היום, לומר שהעוסק במצווה פטור מן המצווה ולא להחזיר את הלוואתו. זאת בניגוד לנזיקין ותשלומי הנזיקין. החזרת החוב של הנזק אינה מציאותית אלא […]
דרכי לימוד – מאי שנא ברש"י
בשיעור זה נעסוק בדיוקים בפירוש רש"י על סוגיית "מאי שנא". נשים לב לכך שהגמרא חוזרת על אותו הביטוי כמה פעמים ובכל פעם ביאורו של רש"י לביטוי משתנה בעקבות בכך ננסה לעמוד על משמעות השינוי ברש"י. הגמרא בבא קמא מביאה ברייתא על שלוש אבות שבשור: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ב עמוד ב ת"ר, ג' אבות נאמרו בשור: הקרן, והשן, והרגל. ורש"י במקום מפרש כל אחד מהאבות, רש"י מסכת בבא קמא דף ב עמוד ב הקרן – לנגוח. השן – […]
גמרא – בבא קמא – איסור נזיקין
השיעור נעסוק בהקדמה למסכת בבא קמא ובשאלה מוכרת בעולם הלמדנות הישיבתי, האם ישנו בכלל איסור להזיק? אם אכן ישנו איסור כזה מה מקורו1? עלינו לנסות גם להבין האם דיני הנזיקין הם דיני ממון או שמא הם איסורי תורה? ואע"פ שישנו קשר הדוק בין השניים, מה מבדיל בין ההגדרות הללו? האחרונים דנו כבר בנושא זה והרב עמיאל מרחיב את הדיון בספרו המידות לחקר ההלכה2, עיקר דבריו שם הוא שכדאי להבדיל ולהבין מה הנושא עלינו להעמידו מול השאלה – מה הדיון ומהיכן […]
דרכי לימוד – להגדיל תורה ולהאדירה
השיעור נפתח את הלימוד במסכת בבא קמא, נעיין מעט בדברי המשנה הראשונה הפותחת את המסכת ובדברי המפרשים עליה, ננסה לעמוד על האריכות ה"מיותרת" לכאורה של המשנה ומהי משמעותה של אריכות זו: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ב עמוד א /מתני'/. ארבעה אבות נזיקין: השור, והבור, והמבעה, וההבער. לא הרי השור כהרי המבעה, ולא הרי המבעה כהרי השור. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים, כהרי האש שאין בו רוח חיים. ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק, כהרי הבור שאין […]
לחיות עם פרשת השבוע – מפלגות זה טוב?
אנחנו עומדים ערב בחירות. ר' צדוק הכהן מלובלין אומר, שמהותו של כל דבר גנוזה במקום הראשון שבו הוא מופיע בתורה. אז איפה מופיע בתורה לראשונה ענין של מפלגות? עוד לפני דור הפלגה, נאמר (בראשית י', כ"ה): וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן. האם "כי בימיו נפלגה הארץ" זה דבר חיובי, שראוי לאדם לקרוא על כך שם לבנו? האם מישהו היום יקרא לבת שלו "מפלגה"? חז"ל אומרים שפלג נקרא כך ברוח הקודש, שכן […]
לחיות עם פרשת השבוע – להפסיק להיות טפשים
אנחנו עומדים בהתרגשות גדולה לפני השבת האחרונה של השנה. גם תחילת הפרשה: "אתם נצבים היום כולכם", מזכירה את ראש השנה, "היום הרת עולם". רש"י בתחילת הפרשה מביא את דברי התנחומא (דברים ל', י"ב): ומדרש אגדה (תנחומא נצבים פ"א), למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם, ואמרו מי יוכל לעמוד באלו, התחיל משה לפייסם, אתם נצבים היום, הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה, והרי אתם קיימין לפניו. דברי […]
דרכי לימוד – גזרה שווה 'בעצם' – פנימיות שמתגלה ביום הכיפורים
השיעור היום יעסוק במידת "גזרה שווה" מתוך י"ג המידות שהתורה נדרשת בהם ודוגמה מעשית מתוך הסוגיות הנלמדות במסכת יומא: בבלי יומא דף פא עמוד א אמר רבינא האי תנא עצם עצם גמר מופנה דאי לא מופנה איכא למיפרך כדפרכינן לאיי אפנויי מופנה חמשה קראי כתיבי במלאכה חד לאזהרה דיממא וחד לאזהרה דליליא וחד לעונש דיממא וחד לעונש דליליא וחד לאפנויי למגמר עינוי ממלאכה בין דיממא בין דליליא הגמרא לומדת גזרה שווה משני פסוקים צמודים בפרשת אמור: ויקרא פרק כג פסוק […]
לחיות עם פרשת השבוע – היום באנו אל הארץ?
פרשת כי תבוא היא פרשייתה של ארץ ישראל. החל ממצות הביכורים ווידוי מעשר שבתחילתה, ולאורך כל הפרשה, הנושא הוא המעבר מהמדבר אל ארץ ישראל. יש לשים לב, שהשורש ב.ו.א חוזר בפרשת הביכורים פעמים רבות, החל מהפסוק הראשון, שנתן לפרשה את שמה (דברים כ"ו, א'-י"א): וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ […]