ארבעה אבות נזיקין ואדם
בשיעורנו נעסוק באב הנזיקין "אדם". נזכיר, שהמשנה פותחת בארבעה אבות הנזיקין שהם שור, בור מבעה והבער. ישנה מחלוקת בין רב לשמואל, כאשר לפי רב המבעה הוא האדם והוא כלול במשנה הראשונה ולפי שמואל מבעה הוא שן של השור והאדם לא כלול במשנה הראשונה. ננסה לעמוד הן על שיטת רב והן על שיטת שמואל בקשר להגדרת האדם כמזיק. קושיות בקשר לאדם כמזיק יש מחלוקת בין רב לשמואל האם מבעה הוא אדם או שן. לאחר שהגמרא מבררת את השיטות השונות היא מקשה […]
לחיות עם פרשת השבוע – מהשלמוּת אפשר רק לרדת
בפרשה שלנו ובפרשיות הסמוכות לה בולט ענין החלומות. בתחילת הפרשה מוזכרים שני חלומותיו של יוסף, ויש מקום להבין – האם החלומות הללו הם בעלי משמעות? יוסף רוצה להראות לאחים שהוא יודע מה יהיה בעתיד, והתורה מראה זאת לנו? מה מסיפים החלומות לסיפור, ולשם מה התורה מספרת עליהם? החלומות הם בחי' של נבואה. כשמשווים את חלומותיו של יוסף בפרשת "וישב" לחלומו של יעקב בפרשת "ויצא", נראה שאפשר לדרוש "גזרה שוה". בחלומו של יעקב עמדנו על כך שהתורה חוזרת על המילה "והנה" […]
דרכי לימוד – יכולת הספק לחייב בממון
השיעור היום יעסוק בחקירות שונות בדיני שן ורגל, בדין היקש ובדין "אין עונשים מן הדין". נראה את הגמרא בדף ג: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ג עמוד א שן ורגל היכא כתיבי? … ה"א או הא או הא, או רגל דהזיקו מצוי, או שן דיש הנאה להזיקו. מכדי שקולין הן, ויבאו שניהם, דהי מנייהו מפקת! אצטריך, סד"א הני מילי היכי דשלח שלוחי, אבל אזלא ממילא לא, קמ"ל. הגמרא מבררת את המקורות לאבות הנזיקין שן ורגל ושואלת האם לא יכולנו […]
כוונה להזיק בשור ועבד
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ג עמוד ב אמר רב יהודה: תנא שור לקרנו ומבעה לשינו, והכי קאמר: לא ראי הקרן שאין הנאה להזיקו כראי השן שיש הנאה להזיקה, ולא ראי השן שאין כוונתו להזיק כראי הקרן שכוונתו להזיק. ולאו ק"ו הוא? ומה שן שאין כוונתו להזיק – חייב, קרן שכוונתו להזיק – לא כ"ש! איצטריך, ס"ד אמינא מידי דהוה אעבד ואמה, עבד ואמה לאו אף על גב דכוונתן להזיק אפ"ה פטירי, ה"נ לא שנא. אמר רב אשי: אטו […]
שן ורגל ברשות הרבים
נדון בשיעורנו בדין המיוחד של שן ורגל ברשות הרבים. הרי"ף מביא בהלכותיו: רי"ף מסכת בבא קמא דף א עמוד ב וכולהו בין אבות בין תולדות מועדין מתחלתן נינהו לבד מקרן דתם ולבסוף מועד הוא ושן ורגל ברשות הרבים פטורין משום דאורחייהו הוא: הרא"ש שואל על כך "ובער בשדה אחר" ולא ברשות הרבים וזה פשוט גזירת הכתוב! ומתרץ שהרי"ף כנראה רצה להביא את טעם המקרא כי אולי יש לזה נפקא מינות. אנחנו נשאל על כך-מדוע באמת הרי"ף הביא לנו את טעם […]
דרכי לימוד – כח אחר מעורב בו
השיעור היום יעסוק בהבנת אב הנזיקין "אש" ובהגדרת הגמרא לגביו "כח אחר מעורב בו". הראשונים בסוגיית אש מדברים על כך ש"כח אחר מעורב בו" מקנה לאש שתי תכונות האחת של קולא והשנייה של חומרא1: קולא – שהרי לא הכל הוא עושה, לכן יש מקום לפטור את הבעלים. חומרא – הכח אחר גורם לו להיות והולך ומזיק ולא סטטי במקומו2. יש מקום לברר את מעמד הקולא שהגדירו הראשונים, האם יש נפקא מינה להגדרה זאת? או שזו ידיעה תאורטית בעלמא? אם אין […]
לחיות עם פרשת השבוע – אתה מעיין או באר?
יש בפרשה כמה עניינים מיוחדים, שנעמוד עליהם בהמשך, אך נפתח בפסוק הראשון בפרשה (בראשית כ"ה, י"ט): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. רבים מהמפרשים עמדו על הקושי בפסוק – מה מוסיפות המילים "אברהם הוליד את יצחק", אחרי שאנו יודעים שיצחק הוא בנו של אברהם?! בהמשך הפרשה מופיע ענין הבארות. הורה מאריכה בתיאור הבארות שחפר יצחק והשמות שקרא להן. לאחר מכן, מופיע סיפור נוסף (בראשית כ"ו, כ"ג-ל"ג): וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע. וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי […]