מצוות תקיעה בחצוצרות
בפרשת השבוע שלנו מופיעה פרשיית החצוצרות: במדבר פרק י פסוק ב (פרשת בהעלותך) (ב) עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַֽמַּחֲנֽוֹת: … (ט) וְכִֽי־תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל־הַצַּר֙ הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַהֲרֵעֹתֶ֖ם בַּחֲצֹצְרֹ֑ת וְנִזְכַּרְתֶּ֗ם לִפְנֵי֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנוֹשַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹיְבֵיכֶֽם: (י) וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֘ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹ֣לֹתֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵיכֶֽם: פ לחצוצרות יש שלושה תפקידים, שלושה שהם ארבעה: תקיעה לצורך מקרא העדה ומסע המחנות, תקיעה […]
בהעלותך- איך נלחמים בטרור? לחיות עם פרשת השבוע
בפרשת השבוע מוזכרת מצוה שקשורה לענין המלחמה, ועסקנו בה בתחילת המלחמה. המלחמה שאנו נמצאים בעיצומה חידשה לנו הבנה בדברי הרמב"ם בענין. כך כתב הרמב"ם בתחילת הלכות תעניות: מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת וְהִיא לִזְעֹק לִפְנֵי ה' בְּכָל עֵת צָרָה גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא עַל הַצִּבּוּר. וּבֵאוּר מִצְוָה זוֹ בִּפְרָקִים אֵלוּ. א מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לִזְעֹק וּלְהָרִיעַ בַּחֲצוֹצְרוֹת עַל כָּל צָרָה שֶׁתָּבוֹא עַל הַצִּבּוּר. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י-ט) 'עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת'. כְּלוֹמַר כָּל דָּבָר שֶׁיָּצֵר לָכֶם כְּגוֹן בַּצֹּרֶת וְדֶבֶר וְאַרְבֶּה וְכַיּוֹצֵא […]
היראה מן המקדש
נדבר על מצוות "מורא מקדש". הרמב"ם כתב במצווה כ' על מצוות בניין בית הבחירה, ועל רקע זה מגיעה מצווה כ"א: ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה כא והמצוה הכ"א היא שצונו לירא מן הבית הזה הרמוז אליו מאד מאד עד שנשים בנפשנו משא הפחד והיראה וזה הוא מוראת מקדש והוא אמרו יתעלה (קדושים יט וס"פ בהר) ומקדשי תיראו. וגדר זאת היראה כמו שזכרו בספרא (קדושים פ"ז ה"ט) אי זהו מורא לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל גבי רגליו […]
"שלמי שמחת חגיגה"
שלוש מצוות נצטוו ישראל ברגל: ראייה, חגיגה ושמחה. היום נדבר על השמחה. בגמרא אנו מוצאים שני כיוונים לעניין השמחה: תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ח עמוד א-ב תנו רבנן: ושמחת בחגך – לרבות כל מיני שמחות לשמחה. מכאן אמרו חכמים: ישראל יוצאין ידי חובתן בנדרים ונדבות ובמעשר בהמה, והכהנים בחטאת ואשם ובבכור ובחזה ושוק. יכול אף בעופות ובמנחות – תלמוד לומר ושמחת בחגך מי שחגיגה באה מהם, יצאו אלו שאין חגיגה באה מהם. תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קט עמוד […]
קדושת ירושלים וקדושת ארץ ישראל
נדון היום בשני עניינים: עניין אחד, קדושת ירושלים מול קדושת ארץ ישראל, ומתוכו נגיע לשני, והיחס בין קדושה ראשונה לקדושה שניה. נראה את הרמב"ם בהלכות תרומות: רמב"ם הלכות תרומות פרק א הלכה ב ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים, אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות, ומפני זה חלק יהושע […]
בחוקותי – גם כששוממים ירושלים עומדת
הישיבה נוסעת לירושלים לשבת, ואנחנו נכנסים עכשיו ל"שבוע ירושלים", ששיאו ביום ירושלים בכ"ח באייר. זהו יום מרגש, שצריך לעמוד על משמעותו. החויה האישית שלי בכיבוש ירושלים היא מאוד מיוחדת. במלחמת ששת הימים הייתי בשיעור א'. עד אז, גדלתי במובן מסויים בלי "ירושלים". ילדותי עברה עלי במרכז הארץ, בין תל אביב לבני ברק. אמנם נסענו מידי פעם לירושלים ואף למדתי בירושלים בישיבה תיכונית, אבל לא התרגשנו בירושלים. הכותל לא היה בידינו, וירושלים לא היתה משהו שיושב בלב, לא היו געגועים לירושלים […]
פתיחה למסכת חגיגה
"שלוש מצוות נצטוו ישראל ואלו הן הראייה החגיגה והשמחה" בבלי חגיגה דף ב' ע"א בית שמאי אומרים: הראייה שתי כסף והחגיגה מעה כסף, ובית הלל אומרים: הראייה מעה כסף והחגיגה שתי כסף. בית שמאי שמים יותר דגש על הראייה, קרבן העולה שהוא כולו כליל, ובית הלל שמים יותר דגש על החגיגה, קרבן שלמים אותו אוכל המקריב. מהו שורש המחלוקת? נראה לומר בפשטות על פי היכרות עם שיטותיהם, שאצל בית שמאי יש פחות אמון בעולם הזה ויותר בעולם הרוחני, ואילו בית […]
קדושת ארץ ישראל
השיעור יעסוק בשאלה: מה המקור לקדושתה של ארץ ישראל? תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד א-ב אמר רב אושעיא משמיה דרב: אדם הראשון גופו מבבל וראשו מארץ ישראל, ואבריו משאר ארצות. ספר כפתור ופרח פרק י וכן פרק דרישה וחקירה (סנהדרין לח, ב) על אדם הראשון ראשו מארץ ישראל לפי שהיא חשובה מכל הארצות. המקור הראשון לחשיבות ארץ ישראל הוא בבריאת אדם הראשון, שנברא בארץ משום שהיא חשובה מכל הארצות. ספר כפתור ופרח פרק י הרי שקדושת הארץ ומעלתה […]
אמור – לא לפחד מדרך ארוכה
בפרשת השבוע יש פסוק מרכזי, שנותן כיוון להבנת התהליכים שעם ישראל עובר גם בימים אלה (ויקרא כ"ב, כ"ז): שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה'. דרשו חכמים (בבא קמא ס"ה ע"ב): אמר רבא: שור בן יומו קרוי שור שור שנולד – נקרא מיד שור. אצל האדם, לעומת זאת, זה לוקח הרבה זמן. בזוה"ק על הפרשה מאריכים לפרט את התהליכים שעובר האדם – ברית מילה, פדיון לבכור, בר מצוה, […]