המאגר התורני

הכרת הטוב יש לחשוב על הצורה בה אנו מקבלים דברים וקולטים דברים. אחד הפילוסופים אמר: "עשה מרצונך את מה שאתה נאלץ לעשות על פי החוק".יש לשאול האם האדם מקבל את המציאות שבה הוא חי כדבר מעיק ומטריד, או שהוא בוחר לפעול במציאות מתוך רצון ושמחה ואז הדברים נראים אחרת? האם האדם מרגיש כל יום שהוא קם לקראת יום חדש מלא שמחה, או שכל בוקר הוא לא מוצא ענין לקום, כביכול אין לו למה לקום?לאחרונה נערך סקר שבו קרוב למאה אחוז […]

החיים משחק או עבודה יש שואלים האם החיים זה משחק או עבודה? לכאורה, ברור שזה עבודה. אך יש מקום להתבונן בצדדי שאלה זו. הרובד הפשוט הוא השאלה האם החיים נועדו לשחק ולהנות או שהחיים נועדו לעבודה, לשליחות? המסילת ישרים בפרק א' אומר "ותראה באמת שכבר לא יוכל שום בעל שכל להאמין שתכלית בריאת האדם הוא למצבו בעולם הזה, כי מה הם חיי האדם בעולם הזה או מי הוא ששמח ושלו ממש בעולם הזה". אך יש בעלי שכל שלא מבינים כך […]

עצירת גשמים הרמב"ן על הפסוק "לא כארץ מצרים… למטר השמיים תשתה מים" (דברים י"א, י"א-י"ב) מסביר שישנה תכונה מיוחדת לארץ ישראל מכיון שהיא 'שותה' מן השמיים. מלבד הסיבה הטבעית קיים כאן יסוד שזו ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה ואם לא שומרים מצוות מתקיים ח"ו 'ואבדתם מהרה מעל הארץ'. אולם יש בדבר פאן נוסף והוא ההבדל מהיכן מגיעים הדברים. האם אנו משקים מהארץ או מן השמיים? במצרים "והשקת ברגליך כגן הירק", השפע הגשמי הוא עניין חומרי והכל נעשה מלמטה, מהארץ. […]

ראיית העיניים – 'חפץ לב' האומנם? על הפסוק "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר ט"ו, ב') כותב הספרי: "ולא תתורו אחרי לבבכם" – זו מינות, "ואחרי עיניכם" – זו זנות. הספרי מבאר שאם תתן למחשבות לרוץ, באופן טבעי הם יובילו אותך לזנות, למינות. הרמב"ם מגדיר את "ולא תתורו אחרי לבבכם" כמצות לא תעשה מ"ז. במניין הקצר של המצוות שם הרמב"ם את הדגש באיסור על "אחרי לבבכם", שלא ללכת אחרי מחשבות הלב, לתת למחשבות גבול. נראה שהרמב"ם מבין שראיית העין […]

ההקשבה ישנם במשלי שני פסוקים המשלימים אחד את השני. הפסוק הראשון "מסיר אוזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה" (משלי כ"ח, ט'). את הפסוק הזה דרשו חז"ל בשבת על ר' ירמיה שקם באמצע הלימוד להתפלל. והפסוק השני "אוטם אוזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה" (משלי כ"א, י"ג). הפתיחה של שני הפסוקים דומה אך הסיום שונה. "מסיר אוזנו משמוע תורה" מתייחס לאדם שלא מקשיב לדברים הנמצאים מעליו, לתורה שממנה יונקים את היראה, דרך החיים, המוסר וכו'. הביטוי 'מסיר אוזנו' הוא […]

האדם יש לברר את המושג "אדם". יש בספרי הפנימיות ישנן שתי הקשרים למילה אדם: 1. מלשון אדמה.2. מלשון "אדמה לעליון" (ישעיהו י"ד, י"ד). המהר"ל מתייחס לדימוי אדם מלשון אדמה. בשניהם קיים הסוד של ההוצאה מן הכח אל הפועל באופן תמידי. האדמה היא כולה בכח ומוצאים אותה לפועל כל הזמן על ידי: עיבודה, זיבולה וכו'. היציאה מן הכח אל הפועל נעשית בדרך של עבודה. כך גם האדם, הוא נברא חסר, לא מושלם, בכח בלבד, והוא תמיד יכול להוציא אל הפועל – […]