המאגר התורני

תגיד יפה תודה! ימים אלה, שבין יום העצמאות ליום שחרור ירושלים הם ימי הודיה שנתקנו בדורנו. להודיה זו עלינו להוסיף תודה "על נסיך שבכל יום עמנו" – על הנצחון על עיראק שהסיר מעל מדינת ישראל איום צבאי.בכלל, עלינו להתרגל להודות לה' על כל מה שקורה אתנו, על השפע הגדול שהוא משפיע עלינו בכל יום. עם כל הבעיות הכלכליות שאנו נתונים בהם, הרי שהשוואה קטנה לימים אחרים ומקומות אחרים, כמו תקופת סטאלין ברוסיה, או תקופות חשוכות אחרות, השוואה כזו ממלאת את […]

תגיד יפה תודה! ימים אלה, שבין יום העצמאות ליום שחרור ירושלים הם ימי הודיה שנתקנו בדורנו. להודיה זו עלינו להוסיף תודה "על נסיך שבכל יום עמנו" – על הנצחון על עיראק שהסיר מעל מדינת ישראל איום צבאי.בכלל, עלינו להתרגל להודות לה' על כל מה שקורה אתנו, על השפע הגדול שהוא משפיע עלינו בכל יום. עם כל הבעיות הכלכליות שאנו נתונים בהם, הרי שהשוואה קטנה לימים אחרים ומקומות אחרים, כמו תקופת סטאלין ברוסיה, או תקופות חשוכות אחרות, השוואה כזו ממלאת את […]

מזמור נ"ו למדינת ישראל מנהגינו ללמוד את הפרק השייך לשנה החדשה אליה אנחנו נכנסים. ביום הולדת הנ"ה וכניסתנו לשנת הנ"ו נעיין בפרק נ"ו בתהלים. למנצח על יונת אלם רחקים לדוד מכתם באחז אותו פלשתים בגת. חנני אלקים כי שאפני אנוש כל היום לחם ילחצני. שאפו שוררי כל היום כי רבים לחמים לי מרום. יום אירא אני אליך אבטח. באלקים אהלל דברו באלקים בטחתי לא אירא מה יעשה בשר לי. כל היום דברי יעצבו עלי כל מחשבתם לרע. יגורו יצפונו המה […]

היכן מופיעה הקדושה? בפרשת השבוע מופיעה פרשת איסורי עריות1, אותה קוראים בתפילת מנחה של יום הכיפורים.ננסה לעיין מעט בענין זה, לאור דברי הרמב"ם.את דיני העריות פירט הרמב"ם בהלכות "איסורי ביאה", הכלולות בספר הקדושה. הרמב"ם נותן טעם לדבר זה2: ספר חמישי. אכלול בו מצוות של ביאות אסורות, ומצוות של מאכלות אסורות, לפי שבשני עניינים האלו קידשנו המקום והבדילנו מן האומות בעריות ובמאכלות אסורות, ובשניהם נאמר 'ואבדיל אתכם מן העמים' (ויקרא כ', כ"ו), 'אשר הבדלתי אתכם מן העמים' (ויקרא כ', כ"ד). וקראתי […]

"לא תעמוד על דם רעך" הרבי מלובביץ'1 מציין את חשיבות הדיוק בלימוד פרשת השבוע עם רש"י, וכך הוא כותב: על הפסוק "לא תעמוד על דם רעך" – מפרש רש"י: "לראות במיתתו ואתה יכול להצילו, כגון טובע בנהר וחיה או ליסטים באים עליו". והנה, פירוש זה – מקורו בתורת כהנים על אתר: "ומניין אם ראית טובע בנהר או ליסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו, חייב אתה להצילו, בנפשו וכו'". ועל דרך זה בגמרא סנהדרין (ע"ג ע"א): "מנין לרואה את […]

סחר בסמים המדרש למד על עניין לשון הרע ממעשה בר' ינאי1: דבר אחר 'זאת תהיה תורת המצורע' הדא הוא דכתיב (תהלים ל"ד) 'מי האיש החפץ חיים'. מעשה ברוכל אחד שהיה מחזיר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר מאן בעי למזבן סם חיים אודקין עליה ר' ינאי הוה יתיב ופשט בתורקליניה שמעיה דמכריז מאן בעי סם חיים אמר ליה תא סק להכא זבון לי אמר ליה לאו אנת צריך ליה ולא דכוותך אטרח עליה סליק לגביה הוציא לו ספר תהלים […]

ארבע על ארבע המדרש האחרון בפרשת השבוע דורש את ארבע המלכויות כנגד ארבעה סוגי צרעת1: שאת זו בבל על שום (ישעיה י"ד) 'ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נוגש שבתה מדהבה' רבי אבא בר כהנא אמר 'שבתה מדהבה' מלכות שהיא אומרת מדוד והבא, ר' שמעון בר נחמן אמר מלכות שהיא מדהבת פנים של אדם בשעה שבא אצלה, ורבנן אמרי על שום רישיה דדהב (דניאל ב') 'אנת הוא ראשה די דהבא'.ספחת זו מדי שהעמידה המן הרשע ששף כנחש […]

ראשי פרקים: פתיחה 1. השוואת הנוסחים 2. סיכום השאלות 3. הרובד החינוכי 4. הרובד הלימודי 5. החכם המכילתאי / הטיפש הירושלמי 6. החכם הירושלמי / התם הבבלי 7. מגדל הפורח באויר 8. אחרית דבר פתיחה לפנינו שני המקורות לנוסח סדר – ארבעה בנים: מכילתא דרבי ישמעאל בא פרשה י"ח ירושלמי פסחים פרק י' הלכה ד' ארבעה בנים הם – אחד חכם אחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול. תני ר' חייה – כנגד ארבעה בנים דיברה התורה בן חכם […]

הסדר שבהגדה מדי שנה אנו קוראים שוב את ההגדה כדי לקיים את מצות סיפור יציאת מצרים וקשה לנו מאוד למצוא סדר ומבנה בשלל הדרשות והפסוקים. במאמר זה נעשה ניסיון לברר את החלקים השונים בהגדה וההגיון בסדר הצבתם. אני מקווה שהבנת הסדר והמבנה תעזור לכך שהמצווה החשובה הזו תוכל להיעשות ביתר העמקה, הזדהות והפנמה. ומתוך התקשרותנו לתוכן המופלא של גאולה ראשונה נזכה בקרוב לגאולה אחרונה.נסביר את הסדר שבהגדה בתחילה בראשי פרקים ולאחר מכן נבאר קצת יותר כל פרק (יש להעיר שבמאמר […]