מגילה כ"ב (ע"א) – לימוד מקל וחומר
מגילה כ"ב (ע"א): ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי כשם שאין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקים כך אין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקים פשיטא השתא ומה אתחלתא דקא מקיל תנא קמא מחמירי יש אומרים שיור דמחמיר תנא קמא לא כל שכן דמחמירי יש אומרים מהו דתימא נכנסין שכיחי יוצאין לא שכיחי דמנחי ספר תורה ונפקי קא משמע לן. עיין בפירוש הר"ח. נראה שהתחלה היא בחסד כאברהם אבינו שהיה ראש למאמינים, וכיום ראשון משבעת ימי הבניין שהוא בחסד. על […]
זבחים ק"ו (ע"ב) ושבת קל"א (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
בשני מקומות לומדים חכמים גזירה שוה "הבאה" "הבאה". האחד במסכת שבת בסוגיית מכשירי מצוה הדוחים את השבת, שם לומדים "הבאה" "הבאה" מהעומר ושתי הלחם. נאמר בעומר (ויקרא כ"ג, י'): והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן. ונאמר בשתי הלחם (שם, שם י"ז): ממושבתיכם תביאו לחם תנופה. ובמסכת זבחים (דף ק"ו ע"א) למדו העלאה משחיטה בג"ש "הבאה" "הבאה". נאמר בשחוטי חוץ (ויקרא י"ז, ד'): ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה'. ונאמר במעלה זבח בחוץ (שם, שם ט'): ואל […]
זבחים נ' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
זבחים נ' (ע"א): דבר הלמד בג"ש מהו שילמד בג"ש אמר רמי בר חמא תניא סלת מרבכת למדנו לרבוכה שבאה סולת חלות מניין ת"ל חלות חלות רקיקין מניין ת"ל מצות מצות אמר ליה רבינא ממאי דמצות מצות מחלות גמר דלמא ממאפה תנור גמר. למסקנה שלמדין בג"ש למד מן הלמד, נשארת הברייתא כצורתה וכך היא שנויה בתורת כהנים. לחמי תודה באים משלשה סוגי לחם: חלות רקיקים ורבוכה, ושלשתן מסולת. אף שסולת כתובה רק ברבוכה שהיא בפסוק הסוג השלישי, מ"מ ילפינן בגזירה שוה. […]
סוכה ל"ו (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
מהדורה קמא – למהדורה תניינא לחץ כאן סוכה דף ל"ו (ע"ב): "בסוכות תשבו" סוכה של כל דבר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב והדין נותן ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעת מינין סוכה שנוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין אמרו לו כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין לא מצא ארבעת מינין יהא יושב ובטל והתורה אמרה בסכות תשבו שבעת ימים סוכה […]
יומא ל"ב – לימוד מקל וחומר
יומא ל"ב (ע"א-ע"ב): אמר רבי יהודה מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום תלמוד לומר ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד ורחץ בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה. אמר רבי מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום שנאמר כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים […]
יומא י"ד (ע"א) – לימוד מקל וחומר
יומא י"ד (ע"א): דתניא והזה הטהר על הטמא על הטמא טהור ועל הטהור טמא דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים אין הדברים הללו אמורין אלא בדברים המקבלים טומאה מאי היא כדתנן נתכוון להזות על הבהמה והזה על האדם אם יש באזוב ישנה נתכוון להזות על האדם והזה על הבהמה אם יש באזוב לא ישנה מאי טעמא דרבי עקיבא נכתוב רחמנא והזה הטהר עליו מאי על הטמא שמע מינה על הטמא טהור ועל הטהור טמא ורבנן האי לדברים המקבלין טומאה הוא דאתא […]
זבחים נ' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
זבחים נ' (ע"א): אלא אמר רבא תניא וקרבו ופרשו והוציא מלמד שמוציאו שלם יכול ישרפנו שלם נאמר כאן ראשו וכרעיו ונאמר להלן ראשו וכרעיו מה להלן ע"י ניתוח אף כאן על ידי ניתוח אי מה להלן בהפשט אף כאן נמי בהפשט תלמוד לומר וקרבו ופרשו מאי תלמודא א"ר פפא כשם שפרשו בקרבו כך בשרו בעורו ותניא רבי אומר נאמר כאן עור ובשר [ופרש] ונאמר להלן עור ובשר ופרש מה להלן ע"י ניתוח שלא בהפשט אף כאן ע"י ניתוח שלא בהפשט. […]
ברכות כ"ג (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. ברכות כ"ג (ע"ב): כי תניא ההיא לענין טפח וטפחיים דתני חדא כשהוא נפנה מגלה לאחריו טפח ולפניו טפחיים ותניא אידך לאחריו טפח ולפניו ולא כלום מאי לאו אידי ואידי באיש ולא קשיא כאן לגדולים כאן לקטנים ותסברא אי בקטנים לאחריו טפח למה לי אלא אידי ואידי בגדולים ולא קשיא הא באיש הא באשה אי הכי הא דקתני עלה זהו ק"ו שאין עליו תשובה מאי אין עליו תשובה […]
מגילה ג' (ע"א) – ג' (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
מגילה ג' (ע"א) – ג' (ע"ב): דאמר רב יהודה אמר רב כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה תניא נמי הכי כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה קל וחומר מעבודה ומה עבודה שהיא חמורה מבטלינן תלמוד תורה לא כל שכן ועבודה חמורה מתלמוד תורה והכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד […]
שבת י' (ע"א), פסחים (פ"ח ע"א), מגילה י' (ע"ב) וחולין פ"ג (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
מהדורה תניינא – למהדורה קמא לחץ כאן בארבעה מקומות בש"ס נדרש הפסוק "ויהיה ערב ויהיה בוקר יום אחד בגזירה שוה: א. שבת י' (ע"א)1: רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו יתבי בדינא כולי יומא הוה קא חליש לבייהו תנא להו רב חייא בר רב מדפתי (שמות יח) "ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב" וכי תעלה על דעתך שמשה יושב ודן כל היום כולו תורתו מתי נעשית אלא לומר לך כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה […]