בשלח – חמישי – ט"ו בשבט – המתקת המרירות
אנו זוכים היום לחיות עם פרשת היום באורו המיוחד של ט"ו בשבט, כפי שפותח החלק היומי: שמות (פרשת בשלח) פרק טו פסוק כז וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּחֲנוּ־שָׁ֖ם עַל־הַמָּֽיִם: לא בדיוק ברור מה העניין של אילם? מה בדיוק קרה שם? רש"י שמות (פרשת בשלח) פרק טו פסוק כז (כז) שתים עשרה עינות מים – כנגד י"ב שבטים נזדמנו להם: ושבעים תמרים – כנגד שבעים זקנים: ויש להסביר את העניין, אחרי שלמדו העם במרה כיצד להמתיק […]
דרכי לימוד – שבועה כעין דאורייתא
אחת מהנקודות המרכזיות בתורת ארץ ישראל שמופיעה כבר בדברי הרב ריינס על גבי המדרש: מדרש רבה בראשית פרשה ט"ז אות ב': אשר שם הזהב, זהב וודאי. וזהב הארץ ההיא טוב. אמר רבי יצחק: טובוי דהוא בביתיה, טובוי דהוא בלוויתי. אמר רבי אבהו: טובה גדולה חלק הקב"ה לעולמו, אדם פורט זהוב אחד והוא מוציא ממנו כמה יציאות… ומשם יפרד והיה לד' נהרים אין כתיב כאן, אלא לד' ראשים, אלו ד' גליות כנגד ד' ראשים… שם האחד פישון – זו בבל – […]
בשלח – רביעי – השלום קשה ממלחמה
בחלק היומי של הפרשה נמצאת שירת הים. ובעזרת ה' גם אנו נזכה עוד לשיר שירה על גאולתנו ועל פדות נפשנו. אך לאחר השירה מופיעים שני אירועים: משה צריך להסיע את העם, העם מתלוננים על חוסר במים ומגיעים למרתה. למה לא לסיים בחלק העליון? למה לא להישאר רק בהצלחות? נראה שהתורה מלמדת אותנו שעיקר הניסיון מתחיל אחרי הקושי הראשוני אלא בהתמודדות שלאחריו, בחיים אחר יציאת מצרים, אחר המלחמה. וכך מצינו גם במדרש: במדבר רבה (וילנא) (פרשת נשא) פרשה יא סימן ז […]
בשלח – שלישי – תשובה מעצמנו או תשובה בכפייה?
מול האירועים הקשים של מותם של 21 לוחמים, יש להתחיל לדבר ולעיין בפסוקי החלק היומי של אתמול: שמות (פרשת בשלח) פרק יד פסוק י וּפַרְעֹ֖ה הִקְרִ֑יב וַיִּשְׂאוּ֩ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־עֵינֵיהֶ֜ם וְהִנֵּ֥ה מִצְרַ֣יִם׀ נֹסֵ֣עַ אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיִּֽירְאוּ֙ מְאֹ֔ד וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְקֹוָֽק: שמות רבה (וילנא) (פרשת בשלח) פרשה כא סימן ה ופרעה הקריב אלא שהקריב את ישראל לתשובה שעשו, א"ר ברכיה יפה היתה הקרבת פרעה לישראל ממאה צומות ותפלות למה שכיון שרדפו אחריהם וראו אותן נתייראו מאד ותלו עיניהם למרום ועשו תשובה והתפללו שנאמר […]
סוגי שבועות
נלמד היום את סוגיית "ההוא רעיא" בבבא מציעא, ודרכה ניגע בסוגי השבועות השונים. תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ה עמוד א ההוא רעיא דהוו מסרי ליה כל יומא חיותא בסהדי, יומא חד מסרו ליה בלא סהדי, לסוף אמר להו: לא היו דברים מעולם. אתו סהדי אסהידו ביה דאכל תרתי מינייהו. אמר רבי זירא: אם איתא לדרבי חייא קמייתא – משתבע אשארא. – אמר ליה אביי: אם איתא משתבע? והא גזלן הוא! – אמר ליה: שכנגדו קאמינא. השתא נמי, דליתא […]
בשלח – שני – גם בימינו: ה' ילחם לכם!
נתמקד היום בפסוק האחרון של החלק היומי: שמות (פרשת בשלח) פרק יד פסוק יג – יד וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֘ אַל־תִּירָאוּ֒ הִֽתְיַצְּב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת יְקֹוָ֔ק אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ הַיּ֔וֹם לֹ֥א תֹסִ֛פוּ לִרְאֹתָ֥ם ע֖וֹד עַד־עוֹלָֽם: יְקֹוָ֖ק יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן: חז"ל דורשים שהיו כמה וכמה תגובות בעם ישראל ללחץ מן המצרים ומהחשש שיפגעו בהם: מכילתא דרשב"י פרשת בשלח פרק יד פסוק יג בארבע כתות עמדו ישראל על הים, אחת אומרת נפול לים, ואחת אומרת נחזור למצרים, ואחת אומרת […]
בשלח – ראשון – האם גם לערב רב יש מקום?
בפתיחה לפרשה מעיר אור החיים הקדוש על לשון הפסוק "ויהי בשלח" לשון ויהי מבטא צער, אך הנה כעת יש שמחה עצומה על יציאת מצרים ומדוע התורה משתמשת בלשון כזו? אור החיים שמות (פרשת בשלח) פרק יג פסוק יז (יז) ויהי בשלח וגו'. צריך לדעת למה אמר לשון צער במקום גילה ורנן… עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל (זהר ח"ב מ"ה ב) כי כל מקום שיכנה ישראל בשם עם ירמוז על ערב רב, ולזה תמצא בענין זה לפעמים מזכיר שמם העם […]