אתר משני: לימוד תרי"ג המצוות

הכלל: אין הרמב"ם מביא הלכות בספר המצוות. במקרים בהם מובאת הלכה, יש בה תוספת מהותית להגדרת המצוה. בהקדמתו לספר המצוות כתב הרמב"ם: ואין כוונתי בחבור זה לפרט דיני איזו מצוה מן המצוות, אלא למנותן בלבד. ואם אפרש מהן משהו בשעת הזכרתן, הרי אפרשנו רק על דרך פרוש השם, כדי שיודע הציווי הזה או האזהרה מה הוא, ושם זה על מה הוא נאמר. מטרתו של ספר המצוות היא מנין המצוות בלבד, ולא פירוט הלכותיהן. ההלכות מקומן בספר המצוות. אף על פי […]

הכלל: יש לדקדק בלשונו של הרמב"ם, אימתי פתח את ההלכות בלשון: "מצות עשה לעשות כך וכך", ואימתי בלשון: "עשיית כך וכך מצות עשה". כתב ב"שדי חמד" (ח"ו, כללי הפוסקים סי' ה', ג'): הרמב"ם זימנין כותב מצות עשה לעשות כך וכך, וזמנין כותב לעשות כך וכך מצות עשה… הרב חנן אלהים דף קט"ו ע"ב בשם מוהר"ר גרשון כתב דהרמב"ם בריש הלכות שבת שכתב "השביתה וכו' מצות עשה" וכו', ולא כתב "מצות עשה לשבות", משום דמצות שבת היתה קודם מתן תורה, דבמרה […]

הכלל: כאשר ענין המובא בפסוק נמנה כמצוה – הפסוק כולו מהווה מצוה מתרי"ג המצוות. יש פסוקים שיש בהם ציווי שמצד עצמו אינו ראוי להכלל בכלל תרי"ג מצוות, משום שאין הוא עומד בכללים שקבע הרמב"ם בשורשים לספר המצוות. אף על פי כן, כיון שיש ענין הכלול בפסוק והוא ראוי להמנות בכלל המצוות – משום שבפסוק אחר הוא מופיע כמצוה מתרי"ג או בגלל סיבה אחרת – הרי שהפסוק על כל מרכיביו מהווה מצוה במנין המצוות. הפסוק משפיע על הגדרת המצוה, חלקיה ומרכיביה […]

הכלל: הכשר מצוה הוא עיסוק במצוה עצמה. עיסוק בדברים אחרים המביא לקיומה של מצוה איננו נחשב הכשר מצוה. בשורש עשירי משרשי ספר המצוות עוסק הרמב"ם בענין זה וזו לשונו: השורש העשירי שאין ראוי למנות ההקדמות אשר הם לתכלית אחת מן התכליות. דע כי פעמים יבואו ציוויים בתורה, ואותן הציוויים אינן מצוה אבל הם הקדמות לעשות המצוה, כאילו הוא מספר איך ראוי שתעשה המצוה ההיא. דמיון זה אמרו "ולקחת סלת ואפית אותה", כי הוא אינו ראוי שימנה לקיחת סולת מצוה ועשייתה […]

הכלל: לימוד המצוות הקשורות למסכת או לסוגיה מרחיב את המבט ומעורר לחשיבה מזוית נוספת. הרב מרדכי פרומר שליט"א, ר"מ בישיבת מעלות, כתב על נושא זה בספרו "דרכי לימוד", ונצטט את דבריו. (עמ' 18 ועמ' 96). אלו דבריו ביחס ללימוד הרקע למסכת: הגדרת המצווה ידיעת המצוות, עליהן נסמכת המסכת, תעניק פן נוסף ומועיל להבנת הסוגיה. מתוך הגדרת המצווה יואר הכיוון הכללי של העניין. את המצווה ניתן להכיר תחילה מתוך ספר המצוות לרמב"ם, וספר החינוך. הבנת המצווה כוללת עיון בשאלות הבאות: * […]

הכלל: השוואת לשון הרמב"ם בכל המקומות שבהם מנה את המצוות, מלמדת על בחינות שונות ועניינים שונים במצוות. בשלושה מקומות מנה הרמב"ם את המצוות. האחד בספר המצוות, ושנים נוספים בפתיחת הי"ד החזקה. בספר המצוות הביא הרמב"ם את הגדרת המצוה ואת מקורה בכתוב, וכן ראיות על היותה מצוה, מדוע נמנית המצוה כפי שהיא וכדומה. בשני המניינים הנוספים הביא הרמב"ם את הגדרת המצוה הקיצור, וההבדל ביניהם הוא בסדר בו הובאו המצות. ב"מנין הקצר" ההביא הרמב"ם את המצוות כפי שסדרן בספר המצוות, וב"מנין על […]

הכלל: בספר המצוות כולל הרמב"ם גם דברים שאינם להלכה, אם הם נוגעים להגדרת המצוה או הם חלק מן המצוה. כתב הרמב"ם בהקדמתו לספר המצוות: מפני שקדם לנו החיבור המפורסם אשר כללנו בו פירוש כל המשנה והיתה כוונתנו בחבור ההוא לקצר באור ענין הלכה הלכה מן המשנה… ראיתי גם כן שאחבר חבור יכלול כל דיני התורה ומשפטיה עד שלא יהיה דבר חסר ממנו… ומפני זאת הכוונה גם כן ראיתי שהוא ראוי שאשים תחלה בפתיחת הספר מספר המצוות כלם עשה ולא תעשה. […]

הבאת הלכות בספר המצוות הכלל: אין הרמב"ם מביא הלכות בספר המצוות. במקרים בהם מובאת הלכה, יש בה תוספת מהותית להגדרת המצוה. דוגמאות ליישום: מצוה ה' – תפילה נכח המקדש מצוה ל"ב – הגדרת המצוה   הכללת דברים שאינם להלכה הכלל: בספר המצוות כולל הרמב"ם גם דברים שאינם להלכה, אם הם נוגעים להגדרת המצוה או הם חלק מן המצוה. דוגמאות ליישום: מצוה ג' – להאהיבו על הבריות מצוות י"ב, י"ג – הכשר מצוה מצוה ל"ב – הגדרת המצוה   השוואת מנייני […]

מצוה ברה – פירוש וביאור לספר המצוות שכתב הרמב"ם מצוה ברה – שני הכרכים מצוה ברה – כרך א' מצוה ברה – כרך ב'

על לימוד המצוות על לימוד המצוות מתוך המבוא לספר "מצוה ברה" ספר המצוות מיוחד בגודל היקפו. שרשיו, מהם פנה ומהם יתד לכל חלקי התורה. וגופן של מצוות – כל מצוה ומצוה תכונה מיוחדת לה, שכנסת ישראל מתענגת עליה. עלינו החובה להסתכל בפנימיות המצוה. בסעיפיה וסעיפי סעיפיה זורם זרם של מעיינות קודש. הסוד של אדון כל עולמים גנוז בכללותה של תורה ומבהיק בסעיפיה של כל מצוה (דברי הרב זצ"ל בלימודו בספר המצוות בליל חג השבועות, מועדי הראי"ה, עמ' תצ"ח). * * […]

לימוד המצוות מיוחד בהיקפו ובכלליותו. בלימוד המצוות אנו פוגשים מקצועות שונים שבתורה כרוכים זה בזה – עיון והלכה, לימוד מקרא ומדרשי חז"ל. אף הנושאים רבים ומגוונים, מצוות שביום יום יחד עם מצוות המקדש, מצוות של נזיקין עם מצוות הקשורות לאבן העזר, איסור והיתר עם אמונה ואהבת ה'. נהגו ישראל ללמוד ספר המצוות בליל שבועות ובליל הושענא רבה, שכן המצוות הן תמצית התורה כולה. כך עולה מדברי רס"ג. על הפסוק (דברים כ"ז, ב'-ג'): וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ […]