תגית: ג"ש ענייה

המשנה מונה דברים שנאמרים בלשון הקדש: מקרא ביכורים, חליצה, ברכות וקללות, ברכת כהנים, ברכת כה"ג ופרשת המלך ופרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה. חלק גדול מהדברים הנאמרים בלשון הקדש מקורם בלימוד בגזירה שוה. קודם שנדון בפרטים, נברר ענין לשון הקודש ושייכותה ללימוד במידת גזירה שוה. ענין לשון הקדש א. מבואר בספרים שלשון הקדש היא לשון עצמית ולא לשון הסכמית. על כן נקראת לשון הקדש, כמבואר בגדר המושג קדש שהוא תכלית ולא אמצעי. כך הלשון אינה רק אמצעי אלא היא תכלית לעצמה […]

במשנה עגלה ערופה בלשון הקודש שנאמר כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושופטיך. ובגמ': מאי קאמר אמר ר' אבהו ה"ק שנאמר וענו ואמרו ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו וגו' מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש. עצם הדין שדייני בית הדין הגדול שבירושלים היו יוצאין ומודדין אל העיר הקרובה, מלמדנו, שיש כאן ענין כלל ישראלי. כשנמצא חלל בשדה, ולא נודע מי הכהו, כל ישראל נעשו ספק רוצחים, והדבר נעשה ענין לבית הדין הגדול. פרשת עגלה ערופה […]