תגית: ג"ש עריפה

בכורות י' (ע"ב) אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מודה רבי שמעון לאחר עריפה שהוא אסור ואמר רב נחמן מנא אמינא לה דתניא וערפתו נאמר כאן עריפה ונאמר להלן עריפה מה להלן אסור אף כאן אסור. הלימוד הוא עריפת חמור מעגלה ערופה האסורה בהנאה. כפי שביארנו (לעיל דף ו') החמור הוא אבי אבות הטומאה ודווקא בו יש סגולה פנימית המתבטאת בפדיונו בשה. אבל אם לא פודים אותו, מתגלה הטומאה דווקא בו בשיא הופעתה. דומה הוא לעגלה ערופה, אשר מעשה […]

סוטה מ"ו (ע"ב): ועורפין אותה בקופיץ מאחוריה: מאי טעמא גמר עריפה עריפה מחטאת העוף. ופרש"י (סנהדרין נ"ב ע"ב): ממול עורף – מאחרי הפנים, דכתיב (דברים כא) וערפו לשון עורף מול הרואה את העורף, דהיינו אחורי צואר שרואין את העורף, ועורף הוא קטרי"ל שכנגד הפנים דכתיב (ירמיה לב) ויפנו אלי עורף ולא פנים. נראה שעריפת עגלה ומליקת העוף מקורם בהנהגת "אחור". עגלה ערופה באה על "לא נודע מי הכהו". זו בחי' עורף ואחור. עי' בלשון הזהב של הרמ"ע מפאנו (מאמר מעיין […]