המאגר התורני

קטגוריה: תורת ארץ ישראל

לוגו

סמיכת גאולה לתפילה – ברכות ד’ ע”ב

סמיכת גאולה לתפילה – ברכות ד’ ע”ב המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מחלוקת שאינה סימטרית. תמצית השיעור נחלקו ר’ יוחנן וריב”ל האם יש לסמוך גאולה לתפילה בערבית. הלשון בה נאמרו הדעות במחלוקת זו, מלמדת כי כל אחד מבין את עניינה של קריאת שמע של ערבית, ואת היחס בין קריאת שמע לתפילה באופן שונה. פתיחה – הצגת הסוגיא והשאלות מסכת ברכות (ד’ ע”ב): אמר מר: קורא קריאת שמע ומתפלל. מסייע ליה לרבי

לשיעור המלא »

דיני ממונות בשלושה – פתיחת מסכת סנהדרין

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל “שתיק רב”. תמצית השיעור הגמרא בתחילת מסכת סנהדרין שואלת על הכפילות בלשון המשנה: “דיני ממונות בשלושה, גזלות וחבלות בשלושה”. ר’ אבהו עונה שגזלות וחבלות הוא פירוש למילים “דיני ממונות”, ובא למעט הודאות והלוואות, שבהן אין צורך בשלושה מומחים ודי בשלושה הדיוטות. על כך שואלת הגמרא “תרתי קתני”, תאמר ש”דיני ממונות”, כלומר הודאות והלוואות בשלושה, הכוונה להדיוטות, וגזלות וחבלות בשלושה, הכוונה לשלושה מומחין. ועוד, המילה “שלושה” המופיעה

לשיעור המלא »

פרשיות אונס ומפתה

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל יחס הנגלה והנסתר. בזוה”ק על הפרשה ישנן כמה דרשות על הפסוק (שמות כ”א, ז’): וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים. וכך דורשים בזוה”ק: תרגום הסולם: בוא וראה, יש נשמה שנקראת אמה, ויש נשמה שנקראת שפחה ויש נשמה שנקראת בת מלך, וכאן יש איש, שנאמר בו: “ה’ איש מלחמה”, ויש איש שנאמר בו: “והאיש גבריאל”. ומשום זה, נשמה שנתחייבה בגלגול, אם היא בת

לשיעור המלא »

קדושין במשכון

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל יחס הנגלה והנסתר. תמצית השיעור נחלקו הרמב”ן והראב”ד בדין משכון, האם משכון יוצר את החוב או שהוא תוצאה של החוב. הדים לשתי הסתכלויות אלה אנו מוצאים בדרשות חז”ל על השכינה והמשכן, הקשורים למשכון. נראה, שההבדל בין שתי השיטות הוא ההבדל שבין הנגלה והנסתר – האם משכון הוא תגובה למציאות, או שיסודו בעולמות רוחניים, המופיעים בעולמנו בדמות משכון. מחלוקת הראשונים סוגית הגמרא (קדושין ח’ ע”א- ע”ב): אמר

לשיעור המלא »

מלאכת קושר

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל תפוחי זהב במשכיות כסף. תמצית השיעור: הרי”ף כותב שרק קשר שהוא מעשה אומן הוא קשר שחייבים עליו בשבת. הרמב”ם השמיט את סוגית הגמרא שהביא הרי”ף, והוסיף גמרא שהשמיט הרי”ף. עניינה של מלאכת קושר הוא איחוד דברים נפזרים לקומה שלמה. הבנה זו מיישבת את שיטות הראשונים. שיטות שונות יש בין הראשונים בהגדרת מהותה של מלאכת קושר, נעמוד על סוגית הגמרא ועל שיטות הראשונים בהבנתה. נעיין בשלוש סוגיות

לשיעור המלא »

מצילין תיק הספר עם הספר

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל בבלי וירושלמי. שנו חכמים (שבת פט”ז מ”א): מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילין ואף על פי שיש בתוכן מעות ולהיכן מצילין אותן למבוי שאינו מפולש בן בתירא אומר אף למפולש. הרמב”ם פסק את דברי המשנה להלכה (הל’ שבת פכ”ג הכ”ח): ומצילין תיק הספר עם הספר ותיק תפילין עם התפילין אף על פי שיש בתוכן מעות. מרכבת המשנה על הרמב”ם מעורר לסתירה שיש בין

לשיעור המלא »

כלל ופרט וכלל בתשלומי כפל

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל קשר בין הדין לדרך בה הוא נלמד. תמצית השיעור: הגמרא מביאה לימוד מ”כלל ופרט וכלל” ומקשה עליו. יש מחלוקת גירסאות האם הלימוד נדחה או לא. הדבר תלוי בהבנת המשמעות הפנימית של מידת “כלל ופרט וכלל” ושייכותה לסוגיה.   הלימוד מהפסוקים סוגיית הגמרא (בבא קמא ס”ב ע”ב): משנה. מרובה מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי ארבעה וחמשה, שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים ובין

לשיעור המלא »

החזרה לכירה בשבת

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל אימתי הלכה כירושלמי. סוגיית הגמרא (שבת ל”ח ע”א-ב’): אמר רב ששת: לדברי האומר מחזירין, אפילו בשבת, ואף רבי אושעיא סבר אף מחזירין אפילו בשבת, דאמר רבי אושעיא: פעם אחת היינו עומדים לעילא מרבי חייא רבה והעלנו לו קומקמוס של חמין מדיוטא התחתונה לדיוטא העליונה ומזגנו לו את הכוס והחזרנוהו למקומו ולא אמר לנו דבר. אמר רבי זריקא אמר רבי אבא אמר רבי תדאי: לא שנו אלא

לשיעור המלא »

ולא יטמיננה בחול

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל אימתי הלכה כירושלמי. המשנה במסכת שבת (ל”ח ע”ב) אומרת: אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל, ולא יפקיענה בסודרין ור’ יוסי מתיר, ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתצלה, מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין, אמרו להם חכמים: אם בשבת, כחמין שהוחמו בשבת ואסורין ברחיצה ובשתיה, אם ביום טוב, כחמין שהוחמו ביום טוב ואסורין ברחיצה ומותרין בשתיה. בגמרא מבואר, שר’

לשיעור המלא »

דין שילוח טמאים ממחנה שכינה

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל קשר בין הדין לדרך בה הוא נלמד. לשון הרמב”ם בספר המצוות: מצוה ל”א היא שצונו לשלוח הטמאים מן המחנה והוא אמרו יתעלה “וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב”. וזה המחנה הוא מחנה שכינה. לשון הרמב”ם בהל’ ביאת המקדש פ”ג ה”א, ב’: מצות עשה לשלח כל הטמאים מן המקדש שנאמר “וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש”. זה המחנה האמור כאן הוא מחנה

לשיעור המלא »

שמירה בבעלים

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל “יחס הנגלה והנסתר” ועל הכלל “תפוחי זהב במשכיות כסף”. תמצית השיעור: דין התורה פוטר שואל (ואף את שאר השומרים) מתשלום הפגיעה בחפץ השאול כאשר “בעליו עמו”. דין זה מעורר תמיהה ברמה המוסרית, ובפרטי הדינים. נבאר, שכאשר “בעליו עמו” הרי שהבעלים משועבד לשואל, ונתינת החפץ היא ביטוי לנתינת עצמו. הוא רוצה לתת את החפץ אך להשאיר את האחריות בידיו, ועל כן השואל פטור מתשלום. הבנה זו מאירה

לשיעור המלא »

המגביה מציאה לחברו

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל “תפוחי זהב במשכיות כסף”. תמצית השיעור: דבריו של רמי בר חמא בדין “המגביה מציאה לחברו” מתבססים על ההבנה שקנין הגבהה הוא קנין מציאותי שהיה קיים קודם מתן תורה. בהגבהה יש הכנסת החפץ לרשות המגביה. החידוש הוא שאדם המגביה חפץ ומכניסו לרשותו – כולל בכך גם את רשות חברו. על כן יכול חברו לזכות על ידי הגבהתו. רבא חולק, וסובר שרק אם זכה בכך האדם עבור עצמו

לשיעור המלא »

מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מושגים ומשפטים מיוחדים. תמצית השיעור: הביטוי “מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה” אינו מתפרש כפשוטו, לכאורה. הרי אדם המגביה פאה לעני לא זוכה בה לעצמו, אלא רק יכול לזכות בה – אילו יפקיר נכסיו. הביאור הוא שהגבהתו לחברו היא בעצם הרחבה של הגבהתו לעצמו. מתוך שחברו כלול בו – הרי שיכול הוא לזכות לו. סוגיית הגמרא (בבא מציעא ט’ ע”ב): משנה. היה רוכב על גבי בהמה

לשיעור המלא »

מלאכת מחשבת אסרה תורה

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל דבר שלא במקומו. תמצית השיעור: הביטוי “מלאכת מחשבת אסרה תורה” הוא ביטוי מרכזי, לכאורה, בהלכות שבת, אך הוא איננו מופיע כלל במסכת שבת. לדבר זה עשויה להיות השלכה על הבנת המושג. אחד המושגים היסודיים בהלכות שבת הוא (חגיגה י’ ע”ב): מלאכת מחשבת אסרה תורה. דווקא משום מרכזיותו הרבה בהלכות שבת מתמיהה העובדה שמושג זה לא נזכר במסכת שבת ולו פעם אחת! ודאי הוא כי יש דברים

לשיעור המלא »

שדה אילן

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מקורות פנימיים לסוגיות. תמצית השיעור: קושיות רבות על המשניות והירושלמי בפרק ראשון במסכת שביעית מתבארות לאור דברי הזוה”ק המבאר את ההלכה למשה מסיני של “עשר נטיעות”. יש ערך בחרישה בשדה הנטיעות ערב שביעית, משום שיש בחרישה זו תיקון של השדה, בחי’ ספירת המלכות, וחיבורה עם הנטיעות – בחי’ הספירות שמעליה. בלימוד הפרק הראשון של מסכת שביעית בירושלמי עולות כמה שאלות, המכוונות להבנה עמוקה של מבנה הפרק

לשיעור המלא »

ראש מעמד

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל דבר שלא במקומו. תמצית השיעור: המשנה המתארת את המעמדות איננה מזכירה את ראש המעמד, והוא מוזכר בהקשר לפתקידו בלבד. הדבר מלמד על מהות המינוי של “ראש מעמד”. המשנה במסכת תענית (פ”ד מ”ב) מתארת את תקנת המעמדות: אלו הן מעמדות: לפי שנאמר (במדבר כ”ח) “צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי”, וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו, התקינו נביאים הראשונים

לשיעור המלא »

“עני היה באותה שעה”

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מחלוקת שאיננה סימטרית. תמצית השיעור: לשונה של מחלוקת התנאים בענין בעל הבית הנזקק לצדקה מלמדת על שתי תפיסות ביחס לעניים, האם זו שאלה מציאותית או שאלה של הגדרה. בעל הבית שהיה עובר ממקום למקום, וצריך ליטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני – יטול, וכשיחזור לביתו ישלם, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים, עני היה באותה שעה (פאה פ”ה מ”ד). יש לעיין בסגנונה של מחלוקת זו, שאיננו סימטרי.

לשיעור המלא »

נשמת התורה

הכלל: הנגלה שבתורה הוא לבוש לנסתר, והנסתר בונה ומחיה את הנגלה. הגמרא במסכת סוכה (כ”ח ע”א) מספרת על מעלתו של ר’ יוחנן בן זכאי: אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה, גמרא, הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, קלים וחמורים וגזרות שוות, תקופות וגימטריאות, שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים, משלות כובסין, משלות שועלים, דבר גדול ודבר קטן. “דבר גדול” – מעשה מרכבה, “דבר קטן” – הויות דאביי ורבא, לקיים מה שנאמר “להנחיל אוהבי יש

לשיעור המלא »

גאולה ותשובה

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל שתיק רב. תמצית השיעור: שתיקתו של ר’ אליעזר באה כדי למקד את אמירתו העיקרית, שלא יתכן שתבוא הגאולה בלא תשובה. ר’ יהושע, לעומת זאת, מדגיש כי לא יתכן שיתקיים העולם בלא גאולה. לאור הבנה זו מתבארות שאלות ותמיהות בסוגיא. נחלקו אמוראים ותנאים האם הגאולה תלויה בתשובה, או שמא איננה תלויה בתשובה. מקורה של סוגיא זו במסכת סנהדרין (צ”ז ע”ב): אמר רב: כלו כל הקיצין ואין הדבר

לשיעור המלא »

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

נושאים