קטגוריה: מדרש

המדרש: ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת והלא יפת הוא הגדול אלא בתחלה אתה דורש שהיה צדיק, ונולד כשהוא מהול, ושייחד הקדוש ברוך הוא שמו עליו, ושאברהם עתיד לצאת ממנו, ששמש בכהונה גדולה ושנבנה בית המקדש בתחומו, שמעון בר חוטה אמר שמנין אותיותיו תלה הקדוש ברוך הוא לדורות מן המבול ועד הפלגה, שלש מאות וארבעים שנה.

המדרש: אמר רבי חנינא אין מיתה לעתיד לבא אלא בעובדי כוכבים בלבד, ר' יהושע בן לוי אמר לא בישראל ולא בעובדי כוכבים, שנאמר (ישעיה כה) ומחה ד' אלהים דמעה מעל כל פנים, מה עביד ליה רבי חנינא מעל כל פנים, מעל פניהם של ישראל, והכתיב (שם /ישעיהו/ סה) כי הנער בן מאה שנה ימות והא מסייע ליה לר' חנינא, מה עביד ליה רבי יהושע בן לוי, ראוי לכל עונשים, והא כתיב (תהלים מט) כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם […]

המדרש: [ו, י] ויולד נח ג' בנים את שם ואת חם ואת יפת, כתיב (שם /תהלים/ צב) שתולים בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו, שתולים בבית ה' זה נח ששתלו הקדוש ברוך הוא בתיבה, בחצרות אלהינו יפריחו, ויולד נח שם את חם ואת יפת, עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ינובון, זה נח, דשנים ורעננים יהיו, ויולד נח, א"ר יודן מה טעם כל דורות הולידו למאה שנים, ולמאתים שנה, וזה הוליד לחמש מאות שנה, אלא אמר הקדוש ברוך הוא אם […]

המדרש: [ה, לב] ויהי נח בן חמש מאות שנה כתיב (תהלים א) אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, אשרי האיש זה נח, אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר בשלשה דורות בדור אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה, רבי נחמיה אומר בדור המבול ובדור הפלגה אבל בדור אנוש היה קטן, על דעתיה דר' יהודה דאמר אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, זה דור אנוש, ובדרך חטאים לא עמד, זה דור […]

המדרש: מן האדמה אשר אררה ה', עשרה שני רעבון באו לעולם, אחד בימי אדם הראשון שנאמר (שם /בראשית/ ג) ארורה האדמה בעבורך, ואחד בימי למך, שנאמר (שם /בראשית/ ה) מן האדמה אשר אררה ה', ואחד בימי אברהם, (שם /בראשית/ כו) ויהי רעב בארץ, ואחד בימי יצחק שנאמר ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון, ואחד בימי יעקב שנאמר (שם /בראשית/ מה) כי זה שנתים הרעב, ואחד בימי שפוט השופטים שנאמר (רות א) ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ, ואחד בימי […]

המדרש: [ה, כט] ויקרא את שמו נח לאמר, ר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר לא המדרש הוא השם ולא השם הוא המדרש, לא הוה צריך קרא למימר אלא נח זה יניחנו או נחמן זה ינחמנו, אלא בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון השליטו על הכל, הפרה היתה נשמעת לחורש, והתלם נשמע לחורש, כיון שחטא אדם מרדו עליו, הפרה לא היתה נשמעת לחורש, והתלם לא היה נשמע לחורש, כיון שעמד נח נחו, ומנא לן נאמר כאן […]

המדרש: [ה, כד] ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אותו אלהים, אמר ר' חמא בר הושעיא אינו נכתב בתוך טימוסן של צדיקים אלא בתוך טימוסן של רשעים א"ר איבו חנוך חנף היה פעמים צדיק פעמים רשע אמר הקדוש ברוך הוא עד שהוא בצדקו אסלקנו, א"ר איבו בר"ה =בראש השנה= דנו בשעה שהוא דן כל באי עולם, אפיקורסים שאלו לרבי אבהו אמרו לו אין אנו מוצאין מיתה לחנוך, אמר להם למה, אמרו לו נאמרה כאן לקיחה ונאמרה להלן (מלכים ב […]

המדרש: ר' תנחומא בשם ר"א ורבי מנחם בשם רב אמר כל האומניות אדם הראשון למדם מאי טעמיה (ישעיה מד) וחרשים המה מאדם, מאדם הראשון, רבנן אמרין אפי' סירגולו של ספר אדם הראשון למדו, שנאמר זה ספר הוא וסירגולו, ביום ברא אלהים אדם, הדא מסייעא לההיא דאמר ר"א בן עזריה, שלש פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות, בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול בתורה, ר"ע אומר (ויקרא יט) ואהבת […]

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כד סימן ו – ז ו ד"א זה ספר תולדות אדם אלין תולדות ואין הראשונים תולדות ומה הן אלהות, בעון קומי אבא כהן ברדלא אדם, שת, אנוש, ושתק, אמר להם ע"כ בצלם אלהים וכו' כדכתיב לעיל, ד"א אלו תולדות ואין הראשונים תולדות ומה הן רוחות דא"ר סימון כל ק"ל שנה שפרשה חוה מאדם היו רוחות הזכרים מתחממים ממנה והיו מולידים ממנה, ורוחות נקבות מתחממות מאדם ומולידים ממנו הה"ד (שמואל כו) אשר בהעותו והוכחתיו בשבט […]

המדרש: ד"א זה ספר תולדות כתיב (איוב כח) אז ראה ויספרה, רבנן ורבי אחא, רבנן אמרין כל דיבור ודיבור שהיה הקדוש ברוך הוא אומר למשה היה אומרו שתי פעמים בלבו ואח"כ היה אומר למשה ומ"ט אז ראה ויספרה חד, הכינה וגם חקרה חד, ואח"כ ויאמר לאדם זה משה, ורבי אחא אמר ד' אז ראה חד, ויספרה חד, הכינה חד, וגם חקרה חד, ואח"כ ויאמר לאדם זה משה, א"ר יהודה ב"ר סימון ראוי היה אדה"ר =אדם הראשון= שתנתן תורה על ידו, […]

המדרש: דבר אחר זה ספר תולדות אדם, כתיב (ישעיה נז) כי לא לעולם אריב עם אדם הראשון, ולא לנצח אקצוף, עם תולדותיו, כי רוח מלפני יעטוף, אמר רבי הונא הרוח הזה בשעה שהוא יוצא לעולם הוא מבקש להחריב את העולם, והקדוש ב"ה מרשלו בהרים ומשברו בגבעות, ואומר לו הזהר שלא תזיק בריותי, מאי טעמיה כי רוח מלפני יעטוף, מה הוא יעטוף משלהי ליה, היך מה דאת אמר (יונה ב) בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי, אמר רבי הונא ג' רוחות […]

המדרש: בר קפרא פתח (שם /תהלים/ סט) ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו, ימחו מספר חיים, מספר תולדות של מטה, ועם צדיקים אל יכתבו מספר תולדות של מעלה, תני בר קפרא בכל מקום שנאמר חי, צדיק, ארפכשד חי שלח חי, דבר אחר ימחו מספר חיים, מספר תולדות של אדם.

המדרש: דבר אחר זה ספר תולדות אדם, כתיב (תהלים קלט) גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם, רבי יהושע בר נחמיה ורבי יהודה בר סימון בשם ר"א בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון מלא כל העולם כולו בראו, ממזרח למערב מניין שנאמר (שם /תהלים קל"ט/) אחור וקדם צרתני, ומצפון לדרום מניין שנאמר (דברים ד) ולמקצה השמים ועד קצה השמים, ומניין אף בחללו של עולם ת"ל (תהלים קלט) ותשת עלי כפכה, רבי תנחומא בשם […]

המדרש: [ה, א] זה ספר תולדות אדם, רבי יהושע רבה פתח (ישעיה כט) הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואנו ומי יודענו, לארכיטיקטוס שבנה את המדינה חדרים וביבים ומערות, לאחר ימים נעשה גבאי, היו בני המדינה מטמינין מפניו בתוך החדרים ובתוך המערות, אמר להן אני הוא שבניתי את המערות ומפני מה אתם מטמינין עצמכם בהן, כך הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם (שם /ישעיהו כ"ט/) הפככם אם כחומר היוצר יחשב, מדמין צורה ליוצרה נטיעה […]

המדרש: (בראשית ד) אז הוחל, א"ר סימון בג' מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד, אז הוחל לקרוא בשם ה' (שם /בראשית/ ו) ויהי כי החל האדם (בראשית י) הוא החל להיות גבור בארץ, איתיבון והכתיב וזה החלם לעשות, אמר להם קיפח על ראשו של נמרוד ואמר זה המורדן עלי, אמר רבי לוי לאשה שאמרה לבעלה ראיתי בחלום שאתה מגרשני, א"ל ולמה בחלום הא לך בעלילות, א"ר אחא אתם עשיתם עצמכם עבודת כוכבים וקראתם לשמכם אף אני אקרא למי הים לשמי […]

המדרש: [ד, כו] ולשת גם הוא יולד בן ויקרא את שמו אנוש, בעון קומי אבא כהן ברדלא אדם שת אנוש ושתק, אמר ע"כ בצלם ובדמות מכאן ואילך נתקלקלו הדורות ונבראו קינטורין, ד' דברים נשתנו בימי אנוש בן שת, ההרים נעשו טרשים, והתחיל המת מרחיש, ונעשו פניהן כקופות, ונעשו חולין למזיקין, א"ר יצחק הן הן שגרמו לעצמן להיות חולין למזיקין, מה בין דגחין לצלמא, למאן דגחין לבר נש.

המדרש: [ד, כה] וידע אדם עוד את אשתו, נתוסף לו תאוה על תאותו, לשעבר אם לא היה רואה לא היה מתאוה, עכשיו בין רואה בין שאינו רואה הוא מתאוה, רבי אבא בר יודן בשם רבי אחא רמז למפרשי ימים שיהיו נזכרים את בתיהם ובאים מיד, ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר וגו', רבי תנחומא בשם רבי שמואל אמר נסתכלה אותו זרע שהוא בא ממקום אחר ואי זה זה מלך המשיח, תחת הבל כי הרגו קין, מחטייה […]

המדרש: [ד, כג – כד] ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי, רבי יוסי בר חנינא אמר תבען לתשמיש, אמרו לו למחר המבול בא, נשמע לך ונהיה פרות ורבות למארה, אמר להן כי איש הרגתי לפצעי, שיבואו עלי פצעים בשבילו, וילד לחבורתי, שיבואו עלי חבורות בשבילו, אתמהא, קין הרג ונתלה לו ז' דורות, ואני שלא הרגתי אינו דין שיתלה לי על זה, רבי אומר ה"ז ק"ו של חשך, א"כ מהיכן גובה הקדוש ברוך הוא שטר חובו, רבי יעקב בר אידי […]

המדרש: [ד, כ] ותלד עדה את יבל וגו' לשעבר היו מקנין להקב"ה במטמוניות, חזרו להיות מקנין אותו בפרהסיא, הה"ד (יחזקאל ח) אשר שם מושב סמל הקנאה, [ד, כא] ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תופש כנור ועוגב אדריכולין ובורבלין, [ד, כב] וצלה גם היא ילדה את תובל קין, רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר זה תבל עבירתו של קין, קין הרג ולא היה לו במה להרוג, אבל זה לוטש כל חורש נחושת וברזל, ואחות תובל קין נעמה, א"ר […]

המדרש: [ד, יח] ויולד לחנוך את עירד וגו' אמר רבי יהושע בן לוי כולן לשון מרדות הן, עירד, עורדן אני מן העולם, מחויאל, מוחן אני מן העולם, מתושאל, מתישן אני מן העולם, למך, מה לי ללמך ולתולדותיו, [ד, יט] ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה, א"ר עזריה בשם ר' יהודה בר סימון כך היו אנשי דור המבול עושין היה אחד מהן לוקח לו שתים, אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש, זו שהיתה לפריה ורביה היתה יושבת […]