קטגוריה: מדרש

המדרש: דבר אחר זה ספר תולדות אדם, כתיב (ישעיה נז) כי לא לעולם אריב עם אדם הראשון, ולא לנצח אקצוף, עם תולדותיו, כי רוח מלפני יעטוף, אמר רבי הונא הרוח הזה בשעה שהוא יוצא לעולם הוא מבקש להחריב את העולם, והקדוש ב"ה מרשלו בהרים ומשברו בגבעות, ואומר לו הזהר שלא תזיק בריותי, מאי טעמיה כי רוח מלפני יעטוף, מה הוא יעטוף משלהי ליה, היך מה דאת אמר (יונה ב) בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי, אמר רבי הונא ג' רוחות […]

המדרש: בר קפרא פתח (שם /תהלים/ סט) ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו, ימחו מספר חיים, מספר תולדות של מטה, ועם צדיקים אל יכתבו מספר תולדות של מעלה, תני בר קפרא בכל מקום שנאמר חי, צדיק, ארפכשד חי שלח חי, דבר אחר ימחו מספר חיים, מספר תולדות של אדם.

המדרש: דבר אחר זה ספר תולדות אדם, כתיב (תהלים קלט) גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם, רבי יהושע בר נחמיה ורבי יהודה בר סימון בשם ר"א בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון מלא כל העולם כולו בראו, ממזרח למערב מניין שנאמר (שם /תהלים קל"ט/) אחור וקדם צרתני, ומצפון לדרום מניין שנאמר (דברים ד) ולמקצה השמים ועד קצה השמים, ומניין אף בחללו של עולם ת"ל (תהלים קלט) ותשת עלי כפכה, רבי תנחומא בשם […]

המדרש: [ה, א] זה ספר תולדות אדם, רבי יהושע רבה פתח (ישעיה כט) הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואנו ומי יודענו, לארכיטיקטוס שבנה את המדינה חדרים וביבים ומערות, לאחר ימים נעשה גבאי, היו בני המדינה מטמינין מפניו בתוך החדרים ובתוך המערות, אמר להן אני הוא שבניתי את המערות ומפני מה אתם מטמינין עצמכם בהן, כך הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם (שם /ישעיהו כ"ט/) הפככם אם כחומר היוצר יחשב, מדמין צורה ליוצרה נטיעה […]

המדרש: (בראשית ד) אז הוחל, א"ר סימון בג' מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד, אז הוחל לקרוא בשם ה' (שם /בראשית/ ו) ויהי כי החל האדם (בראשית י) הוא החל להיות גבור בארץ, איתיבון והכתיב וזה החלם לעשות, אמר להם קיפח על ראשו של נמרוד ואמר זה המורדן עלי, אמר רבי לוי לאשה שאמרה לבעלה ראיתי בחלום שאתה מגרשני, א"ל ולמה בחלום הא לך בעלילות, א"ר אחא אתם עשיתם עצמכם עבודת כוכבים וקראתם לשמכם אף אני אקרא למי הים לשמי […]

המדרש: [ד, כו] ולשת גם הוא יולד בן ויקרא את שמו אנוש, בעון קומי אבא כהן ברדלא אדם שת אנוש ושתק, אמר ע"כ בצלם ובדמות מכאן ואילך נתקלקלו הדורות ונבראו קינטורין, ד' דברים נשתנו בימי אנוש בן שת, ההרים נעשו טרשים, והתחיל המת מרחיש, ונעשו פניהן כקופות, ונעשו חולין למזיקין, א"ר יצחק הן הן שגרמו לעצמן להיות חולין למזיקין, מה בין דגחין לצלמא, למאן דגחין לבר נש.

המדרש: [ד, כה] וידע אדם עוד את אשתו, נתוסף לו תאוה על תאותו, לשעבר אם לא היה רואה לא היה מתאוה, עכשיו בין רואה בין שאינו רואה הוא מתאוה, רבי אבא בר יודן בשם רבי אחא רמז למפרשי ימים שיהיו נזכרים את בתיהם ובאים מיד, ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר וגו', רבי תנחומא בשם רבי שמואל אמר נסתכלה אותו זרע שהוא בא ממקום אחר ואי זה זה מלך המשיח, תחת הבל כי הרגו קין, מחטייה […]

המדרש: [ד, כג – כד] ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי, רבי יוסי בר חנינא אמר תבען לתשמיש, אמרו לו למחר המבול בא, נשמע לך ונהיה פרות ורבות למארה, אמר להן כי איש הרגתי לפצעי, שיבואו עלי פצעים בשבילו, וילד לחבורתי, שיבואו עלי חבורות בשבילו, אתמהא, קין הרג ונתלה לו ז' דורות, ואני שלא הרגתי אינו דין שיתלה לי על זה, רבי אומר ה"ז ק"ו של חשך, א"כ מהיכן גובה הקדוש ברוך הוא שטר חובו, רבי יעקב בר אידי […]

המדרש: [ד, כ] ותלד עדה את יבל וגו' לשעבר היו מקנין להקב"ה במטמוניות, חזרו להיות מקנין אותו בפרהסיא, הה"ד (יחזקאל ח) אשר שם מושב סמל הקנאה, [ד, כא] ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תופש כנור ועוגב אדריכולין ובורבלין, [ד, כב] וצלה גם היא ילדה את תובל קין, רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר זה תבל עבירתו של קין, קין הרג ולא היה לו במה להרוג, אבל זה לוטש כל חורש נחושת וברזל, ואחות תובל קין נעמה, א"ר […]

המדרש: [ד, יח] ויולד לחנוך את עירד וגו' אמר רבי יהושע בן לוי כולן לשון מרדות הן, עירד, עורדן אני מן העולם, מחויאל, מוחן אני מן העולם, מתושאל, מתישן אני מן העולם, למך, מה לי ללמך ולתולדותיו, [ד, יט] ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה, א"ר עזריה בשם ר' יהודה בר סימון כך היו אנשי דור המבול עושין היה אחד מהן לוקח לו שתים, אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש, זו שהיתה לפריה ורביה היתה יושבת […]

המדרש: [ד, יז] וידע קין את אשתו וגו' (שם /תהלים/ מט) קרבם בתימו לעולם רבי יודן ור' פנחס, ר' יודן אמר מה סבורין הרשעים שקרבם בתימו לעולם וגו' (שם /תהלים מ"ט/) קראו בשמותם עלי אדמות, טבריה על שם טיבירואיס, אלכסנדריאה על שם אלכסנדרוס, אנטוכיה על שם אנטיוכס, ורבי פנחס אמר קרבם בתימו לעולם, למחר בתיהם נעשים קבריהם, (שם /תהלים מ"ט/) משכנותם לדור ודור שאינן לא חיים ולא נידונין, ולא עוד אלא שקראו בשמותם עלי אדמות, ויהי בונה עיר ויקרא שם […]

המדרש: [ד, טז] ויצא קין מלפני ה', מהיכן יצא, רבי יודן בשם ר' איבו אמר הפשיל דברים לאחוריו ויצא, כגונב דעת העליונה, רבי ברכיה בשם רבי אלעזר ברבי שמעון אמר יצא כמפריס וכמרמה בבוראו, רבי חמא בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר יצא שמח, היך מה דאת אמר (שמות ד) הנה הוא יוצא לקראתך וגו', פגע בו אדם הראשון א"ל מה נעשה בדינך, א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי, התחיל אדה"ר =אדם הראשון= מטפח על פניו, אמר כך היא כחה של […]

המדרש: [ד, טו] ויאמר לו ה' לכן כל הורג קין, ר"י ורבי נחמיה, רי"א נתכנסו בהמה חיה ועוף לתבוע דמו של הבל, אמר להן לכן אני אומר כל הורג קין יהרג, אמר רבי לוי בא נחש הקדמוני לתבוע דינו של הבל, א"ל הקדוש ברוך הוא לכן אני אומר כל הורג קין יהרג, ר' נחמיה אמר לא כדינן של רוצחנין דינו של קין, קין הרג ולא היה לו ממי ללמוד, מכאן ואילך כל הורג קין יהרג, וישם ה' לקין אות, רבי […]

המדרש: [ד, יג] ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא, לעליונים והתחתונים אתה סובל, ולפשעי אין אתה סובל, ד"א גדול עוני משל אבא, אבא על מצוה קלה עבר ונטרד מתוך ג"ע, זו שהיא עבירה חמורה שפיכת דמים על אחת כמה וכמה גדול עוני, [ד, יד] הן גרשת, אתמול גרשת את אבא, ועכשיו את מגרשני הן גרשת אותי היום שמא מפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ וגו'.

המדרש: [ד, יא] ועתה ארור אתה, אמר רבן שמעון בן גמליאל בשלשה מקומות דברו הכתובים בלשון מועט, ועתה ארור אתה (במדבר טז) ואם בריאה יברא ה' (שופטים יא) ואנכי פציתי פי לה', [ד, יב] כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה, רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא, רבי אלעזר אמר לך אינה נותנת, לאחר נותנת, רבי יוסי בר חנינא אמר לא לך ולא לאחר ודכוותה זרע רב תוציא השדה, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר זורע סאה ומכניס […]

המדרש: רבי יודן ורבי הונא ורבנן, רבי יודן אומר דם אחיך אין כתיב כאן אלא דמי אחיך דמו ודם זרעיותיו, רבי הונא אמר (מלכים ב ט) את דמי נבות, דם נבות ודם בניו אין כתיב כאן, אלא את דמי נבות ואת דמי בניו, דמו ודם זרעיותיו, רבנן אמרין (ד"ה ב כד /שמואל ב' ג כז/) וימת בדם יהוידע אין כתיב כאן, אלא בדמי יהוידע דמו ודם זרעיותיו אר"ש בן יוחאי קשה הדבר לאומרו, ואי אפשר לפה לפרשו, לב' אתליטין שהיו […]

המדרש: אמר רבי יוחנן הבל היה גבור מקין, שאין ת"ל ויקם אלא מלמד שהיה נתון תחתיו, אמר לו שנינו בעולם מה את הולך ואומר לאבא, נתמלא עליו רחמים, מיד עמד עליו והרגו, מן תמן אינון אמרין טב לביש לא תעביד וביש לא ימטי לך, ויהרגהו, במה הרגו, רשב"ג אמר בקנה הרגו שנאמר וילד לחבורתי דבר שעושה חבורה, ורבנן אמרי באבן הרגו, שנאמר כי איש הרגתי לפצעי, דבר שהוא עושה פצעים, רבי עזריה ורבי יונתן בר חגי בשם רבי יצחק אמר […]