פרשה ט – פסקה ז' – תפקידו של יצר הרע בעולם
המדרש: רבי נחמן בר שמואל בר נחמן בשם רב שמואל בר נחמן אמר הנה טוב מאד זה יצר טוב והנה טוב מאד זה יצר רע, וכי יצר הרע טוב מאד, אתמהא, אלא שאלולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה, ולא הוליד ולא נשא ונתן, וכן שלמה אומר (קהלת ד) כי היא קנאת איש מרעהו.
לחיות עם פרשת השבוע – ערכים, תורה ותפילה בעניין החטופים
לחיות עם פרשת השבוע – קרח – ערכים, תורה ותפילה בעניין החטופים "פרשת השבוע" מבחינה אקטואלית היא ודאי החטיפה של שלושת הנערים, שאנו מתפללים ומייחלים לשובם במהרה, בריאים ושלמים. נעמוד על שתי נקודות בענין. א. הצד הלאומי והצבאי של המאבק מול אויבינו. ב. חלקנו בענין. א.אירוע זה מבטא, ללא ספק, את השחיקה המתמשכת בכח ההרתעה של צה"ל מול אויבינו.במלחמה בכלל ומול טרור בפרט, עיקר הענין הוא כח ההרתעה. זה מה שימנע פעולות נגד מדינת ישראל ואזרחיה.איך בונים כח הרתעה? גם […]
פרשה ט – פסקה ו' – השינה – כוחות ממציאות עליונה
המדרש: אמר רבי שמעון בן אלעזר הנה טוב מאד והנה טובה שינה, וכי שינה טובה מאד, אתמהא, לא כן תנינן יין ושינה לרשעים נאה להם ונאה לעולם אלא מתוך שאדם ישן קימעא הוא עומד ויגע בתורה הרבה.
לחיות עם פרשת השבוע – לשון הרע, מחלוקת וריחוק הגאולה
לחיות עם פרשת השבוע – שלח – לשון הרע, מחלוקת וריחוק הגאולה עיקר מניינה ובניינה של פרשת שלח הוא חטא המרגלים. חז"ל מבארים, שאחת הנקודות העיקריות בחטא זה היא חטא לשון הרע. מדברי המרגלים למדו חכמים על דרכו של בעל לשון הרע, המשלב בדבריו אמת ושקר כדי שיתקבלו.הרצי"ה זצ"ל (לנתיבות ישראל ב' עמ' ג') עוסק בדמותו של ה"חפץ חיים", ובמפעלו הגדול – הלכות לשון הרע.וכך כותב: את יסודו ושרשו של מפעל-קודש זה מגלה הוא בהקדמת הספר: "נראה פשוט שהטעם שהחמירה […]
פרשה ט – פסקה ה' – הטוב שבמוות
המדרש: בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב, והנה טוב מאד והנה טוב מות, א"ר שמואל בר נחמן רכוב הייתי על כתפו של זקני ועולה מעירו לכפר חנן דרך בית שאן, ושמעתי את ר"ש בן אלעזר יושב ודורש בשם רבי מאיר, הנה טוב מאד הנה טוב מות, רבי חמא בר חנינא ורבי יונתן, רבי חמא בר חנינא אמר ראוי היה אדם הראשון שלא לטעום טעם מיתה ולמה נקנסה בו מיתה אלא צפה הקדוש ברוך הוא שנבוכדנצר וחירם מלך צור עתידין לעשות […]
התאנה – בשביעית, בחג הביכורים ובחג מתן תורה
התאנה – בשביעית, בחג הביכורים ובחג מתן תורה התאנה כמודל להשוואה ביחס לשאר העצים חז"ל במסכת שביעית קובעים ששלושה אילנות בתוך שטח של בית סאה, מקנים לשדה כולו שם של 'שדה אילן', וניתן לחרוש בו עד עצרת של שנה שישית. מכאן ואילך הדבר נאסר, מפני שמוסיפים על השנה השביעית פרק זמן מן השנה השישית. אך לא די בהימצאות שלושה אילנות, והמשנה מציינת קריטריון נוסף. על העצים להניב כמות פירות כזאת שניתן לעשות ממנה כיכר דבלה במשקל של שישים מנה איטלקי. […]