קטגוריה: מאגר תורני

על השקלים ועל השמחה בעומדנו בראש חודש אדר, נעמוד על דברי חז"ל הקשורים ליום זה1: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים.פירוש: באחד באדר מכריזים בכל ערי ישראל שיביאו את שקליהם, וכן מכריזים שיצאו לגינות ולשדות לנקותם מצמחי הכלאים2. בספר "אש דת" להאדמו"ר מאוז'רוב, עומד על כך שהמשנה קושרת את השקלים לכלאים. דבר זה בולט במיוחד בדברי הגמרא3: 'אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף וגו". אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד […]

על השקלים ועל השמחה בעומדנו בראש חודש אדר, נעמוד על דברי חז"ל הקשורים ליום זה1: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים.פירוש: באחד באדר מכריזים בכל ערי ישראל שיביאו את שקליהם, וכן מכריזים שיצאו לגינות ולשדות לנקותם מצמחי הכלאים2. בספר "אש דת" להאדמו"ר מאוז'רוב, עומד על כך שהמשנה קושרת את השקלים לכלאים. דבר זה בולט במיוחד בדברי הגמרא3: 'אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף וגו". אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד […]

משכן העדות ואוהל מועד כינויי המשכן שני כינויים עיקריים לו למקום השראת השכינה בישראל: 1. משכן העדות1: אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן 2. אוהל מועד2: בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מה משמעותם של שני כינויים אלו? האם ניתן לעמוד על חוקיות בשימוש בשני הכינויים? במבט ראשון נראה שניסיון למצוא סדר, יעלה […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ז "דברתי אני עם לבי" א' 2 הלב שמח, שנאמר: 'לכן שמח לבי ויגל כבודי'. הלב צועק, שנאמר: 'צעק לבם אל ה". הלב מתנחם, שנאמר: 'דברו על לב ירושלים'. הלב מצטער, שנאמר: 'ולא ירע לבבך'. הלב מתחזק, שנאמר: 'ויחזק ה' את לב פרעה'. הלב מתרכך, שנאמר: 'אל ירך לבבכם'. פירוש המדרשהלב שמח, שנאמר (תהילים ט"ז, ט'): "לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח".הלב צועק, שנאמר (איכה ב', י"ח): "צָעַק לִבָּם אֶל ה'".הלב מתנחם, […]

פרשת השבת הקהלפרשתנו נאמרת בהקהל, והדבר אומר דרשני מאחר ולא בכל מקום נאמר לנו שמשה מקהיל את העם להשמיע להם את ציווי ה'.משה פותח את דבריו בציווי על השבת, אולם הוא כבר עשה זאת בפרשה הקודמת (ל"א, י"ב – י"ז). ההסבר לכך פשוט, כל הפרשה הקודמת נאמרה למשה על מנת שיאמרה לבני ישראל, ובפרשתנו משה מבצע זאת. אולם לא נאמר למשה בציווי ב"כי תשא" שיאמר זאת בהקהל.ישנם מספר הבדלים בין פרשיית השבת ב"כי תשא" לבין הפרשייה אצלנו, ונעמוד על שלושה […]

הלב והציווי – על חוכמת הלב וקביעת גבולות חלוקה שרירותית, או עניינית?שתי הפרשות החותמות את חומש שמות, עוסקות בקיום הציווי על עשיית המשכן. פרשת ויקהל פותחת במצוות השבת, בתיאור הבאת הנדבה למשכן, מינויים של בצלאל, אהליאב ועושי המלאכה, ומכאן עוברת התורה לתיאור של עשיית המשכן, הכלים והחצר.פרשת פקודי פותחת בפקודי הזהב, הכסף והנחושת, ממשיכה בתיאור העשייה של בגדי הכהונה, הבאת המשכן וכליו אל משה, והקמת המשכן והשראת השכינה בו. לפנינו רצף הגיוני של תיאור עשיית המשכן, ולכאורה החלוקה לשתי פרשות […]

המן מן התורה מניין? – "המן העץ" אומרת הגמרא (מסכת חולין דף קל"ט ע"ב): משה מן התורה מנין? בשגם הוא בשר. המן מן התורה מנין? המן העץ. אסתר מן התורה מנין? ואנכי הסתר אסתיר. מרדכי מן התורה מנין? דכתיב מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא. הגמרא מחפשת רמזים למשה, המן, אסתר ומרדכי. נראה שהגמרא מחפשת כאן משהו משמעותי. אומר רש"י שם: ועוד זה שאלו ממנו – מנין למשה רמז קודם שבא שסופו לבא מחפשים רמז לכך שעתיד לבוא משה עוד לפני […]

מנהיגות בזמן משבר כי שיחת עמך ניתן ללמוד הרבה מן האופן שבו באה לידי ביטוי מנהיגותו של משה רבנו סביב חטא העגל. תחילה נראה כיצד מקבל משה את הידיעה על החטא1. וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא: וְעַתָּה […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ז, "דיברתי אני עם לבי", א', 1 'דברתי אני עם לבי'. הלב רואה, שנאמר: 'ולבי ראה הרבה'. הלב שומע, שנאמר: 'ונתת לעבדך לב שומע'. הלב מדבר, שנאמר: 'דברתי אני עם לבי'. הלב הולך, שנאמר: 'לא לבי הלך'. הלב נופל, שנאמר: 'אל יפול לב אדם עליו'. הלב עומד, שנאמר: 'היעמד לבך'. פירוש המדרש"דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי לֵאמֹר אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר הָיָה לְפָנַי עַל יְרוּשָׁלִָם וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת". המדרש דורש […]