קטגוריה: פרשת שבוע

בפרשת מסעי מופיעה מצוה חשובה שאנו מדברים עליה פעמים רבות: מצות ישיבת ארץ ישראל. חשוב ללמוד את המצוה כדי להבין מה משמעותה ואיך צריכים לקיים אותה בצורה טובה. כך נאמר (במדבר ל"ג, נ'-נ"ג): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם […]

בפרשת מטות אנחנו קוראים שיחת מוסר של משה רבנו. בני ראובן ובני גד באים למשה, ומבקשים להישאר בעבר הירדן המזרחי, בגלל שיש להם "מקנה רב… עצום מאוד". משה פותח בשיחת מוסר ארוכה וחריפה (במדבר ל"ב, ו'-ט"ו): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה. וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם ה'. כֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ. וַיַּעֲלוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרֶץ וַיָּנִיאוּ אֶת […]

בפרשת פינחס אנו עולים מדרגה נוספת בהכנות לכניסה לארץ. משה מתכונן לעליה להר העברים, קובע את דרך חלוקת הארץ, ומכין את עם ישראל לכניסה לארץ. לאחר מכן מופיע פסוק מיוחד במינו (במדבר כ"ז, ט"ו): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר. התורה מלאה בפסוק: "וידבר ה' אל משה לאמר". דיבור זה לשון קשה. "לאמר" – משה מצטוה לומר את הדברים הלאה, לבני ישראל. כאן זה בא בצורה הפוכה. כאילו יש כאן תביעה וציווי של משה כלפי הקב"ה. משה פונה לה' ומבקש: וַיְדַבֵּר […]

שמועה שמעתי, שקרה משהו בפוליטיקה השבוע… ניסיתי להתבונן מה אומרת לנו הפרשה על כך, וננסה לראות את המשמעות לאור דברי האר"י וה"שם משמואל". במיתתו של קרח נאמר (במדבר ט"ז, ל'): וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה' וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת ה'. ביטוי זה מופיע גם ביחס לרציחתו של קין את הבל (בראשית ד', י'-י"א): וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה. וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה […]

כדי להבין לעומק את חטא המרגלים, ננסה להתבונן בתגובה של התורה לחטא המרגלים. חטא המרגלים, והמעפילים שבא בעקבותיו, מסתיימים בפסוק כואב (במדבר י"ד, מ"ה): וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה. מיד אחר כך מופיעות כמה פרשיות של מצוות שונות. ההתחלה היא בפרשת המנחות והנסכים שבאים יחד עם הקרבנות מן הבהמה (במדבר ט"ו, א'-ה'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם. וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לה' […]

מתוך שלל הנושאים הרבים שבפרשה, נעסוק הפעם בפרשת הלויים, שמופיעה בה חזרה מרובה על מילים, שיש בה לימוד גדול וחשוב (במדבר ח', ה'-כ"ב): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם. וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ. וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר וּמִנְחָתוֹ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת. וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְהַלְתָּ אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהִקְרַבְתָּ אֶת […]

תחילת פרשת נשא היא המשך ישיר לסיום פרשת במדבר. בסיום פרשת במדבר מדובר על משא בני קהת, נושאי הארון, ואצלנו ממשיכים במשא בני גרשון – היריעות, ובמשא בני מררי – קרשי המשכן. הרבה עסקו בשמותם ובתפקידם של בני לוי. נלך על פי מי שאומר, שקהת, גרשון ומררי מכוונים כנגד המח, הלב והאיברים. את השלישיה הזו ניתן "לפגוש" גם בהמשך הפרשה, כפי שנראה בהמשך. ננסה לעמוד על המשמעות של המבנה: מח, לב, איברים, על ידי דוגמא. רבים שואלים: איך עובדים על […]

בפרשת ערכין, שנקראת היום (רביעי), חוזרת כמה פעמים המילה "ערכך" (ויקרא כ"ז, א'-כ"ה): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לה'. וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. וְאִם נְקֵבָה הִוא וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשִׁים שָׁקֶל. וְאִם מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְעַד בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים וְלַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים. וְאִם מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְהָיָה עֶרְכְּךָ […]

פרשת "בהר" נקראת בימים שבין יום העצמאות ליום ירושלים, ימי הגאולה של דורנו. מתאים לקרוא לה: פרשת הגאולה. הביטוי גאולה מופיע בפרשה פעמים רבות (ויקרא כ"ה, כ"ד): וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ. ובהמשך (ויקרא כ"ה, כ"ה-כ"ו): כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו. וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ. ועוד (ויקרא כ"ה, כ"ט): וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ יָמִים תִּהְיֶה […]