קטגוריה: פרשת שבוע

"אני פרעה" על הפסוקים: "ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך. אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך"1, דרשו חז"ל2: 'רק הכסא' אמר ריש לקיש שתי פרשיות הכתיב לנו משה בתורה ואנו למדים מפרשת פרעה הרשע, כתוב אחד אומר 'והיית רק למעלה' יכול כמוני? אתמהא, תלמוד לומר 'רק' – גדולתי למעלה מגדולתכם, ואנו למדים אותה מפרעה הרשע 'אתה תהיה על ביתי' יכול כמוני? תלמוד לומר 'רק' […]

השקעה לטווח ארוך המאבק בין יעקב לעשו מהוה מקור להבנת היחס בין ישראל והאומות, ובצורה רחבה וכוללת – בין העולם הרוחני והעולם החומרי.יעקב ועשו רוצים שניהם להמשיך את דרכו של יצחק, והבירור ביניהם איננו פשוט והוא מלווה בסיבוכים רבים.פרשת "וישלח" מתארת את עיקר הבירור בין יעקב לעשו. מדברי חז"ל בזוה"ק בכמה מקומות בפרשה, כפי שנפרט בהמשך, עולה נקודה יסודית, שיש לה השלכות אף לחייו הפרטיים של כל אחד מישראל.חז"ל מסבירים שהנקודה בה נבדל יעקב מעשו, ובה הוכרע הבירור ביניהם, הוא […]

"דברים ישנים מפי זקן חדש" הפרשות המתארות את חיי האבות לא ללמד על עצמם יצאו – למען נדע את אשר עבר עליהם, אלא ללמד על הכלל כולו יצאו – למען נדע ונבין לעומקם את התהליכים העוברים על העולם, ונלמד כיצד מנהיג ה' את עולמו.פרשת יעקב ועשו היא בנין אב לכל יחסי ישראל והאומות בכלל, וישראל ומלכות אדום בפרט.עוד בהיותם בבטן התרוצצו הבנים ולא יכלו לחיות בשלום זה לצד זה. אף סדר יציאתם לאויר העולם מלמד על סדר הופעת המלכויות בעולם.המדרש […]

"ומי אורה של ירושלים?" על הפסוק: "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל", דורשים חז"ל1: 'ואברהם זקן וה' ברך את אברהם', אברהם היה מברך את הכל שנאמר 'ונברכו בך', מי ברך את אברהם, הקב"ה מברכו 'וה' ברך את אברהם בכל'.משה ניסן של ישראל דכתיב (דברים ל"ד) 'לכל האותות והמופתים אשר עשה משה', ומי הוא ניסו של משה, הקב"ה שנאמר (שמות י"ז) 'ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' נסי'.דוד רוען של ישראל שנאמר (דברי הימים א' י"א) 'אתה תרעה […]

מדוע מזכירים את בני ר' פפא בסיום מסכת? בסיום מסכת אנו מזכירים את עשרת בניו של ר' פפא. במה זכה ר' פפא לכך?נאמרו בענין זה הסברים שונים, ועדיין נראה שהניחו לנו בקעה להתגדר בה.הגמ' אומרת1: ואמר רבי יוסי יהא חלקי ממי שחושדין אותו ואין בו. אמר רב פפא לדידי חשדן ולא הוה בי (בי חשדו ולא היה בי). ר' פפא מעיד שחשדו בו, ולא היה זה אמת.במה חשדו בו?בגמ'2 מובא: ואמר רב פפא האי מאן דאפשר למישתי שיכרא ושתי חמרא […]

"וירא בשכינה, וירא במלאכים" פתיחת הפרשה מתארת את התגלות ה' לאברהם1: וירא אליו ה' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום. וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה. הכתוב מדגיש את ראייתו של אברהם. חז"ל במדרש עמדו על כך2: הדא הוא דכתיב 'וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו', 'וירא' בשכינה 'וירא' במלאכים. המדרש מסביר שהיתה כאן ראיה כפולה של אברהם, בשכינה ובמלאכים, ויש להבין את משמעות הדברים.נראה, וכך הבין […]

שמיני עצרת ושמחת תורה פרשת "וזאת הברכה" נקראת בשמחת תורה, שהוא גם יום שמיני עצרת.האם ישנו קשר בין עניינים אלה שחברו ליום אחד?בחוץ לארץ בה עושים יום טוב שני של גלויות, מספק, נחוג היום הראשון כ"שמיני עצרת", והשני כ"שמחת תורה". לדבר זה ישנה השלכה על סדרי הקריאה בתורה, כפי שכותב האבודרהם1: (ביום השמיני) מוציא שני ספרים באחד קורין בחמשה בפרשת 'ראה אנכי' מן 'כל בכור' עד סוף הסדר. ואם חל בשבת קורין בו שבעה ומתחילין מן (י"ד, כ"ב) 'עשר תעשר'. […]

"למנין שאנו מונים" בפרשת השבוע אנו נפגשים מחדש עם ראשית התאריך העברי, המונה את השנים לבריאת העולם. בספר הכוזרי מצאנו התייחסות מעניינת לענין זה. בתארו את מעלותיו של משה רבינו אומר החבר1: נביא זה הוא אשר הסיר פני הלוט מעל העבר בהודיעו איך היתה בריאת העולם, וכיצד התיחשו האנשים שלפני המבול אל אדם, ואיך היה המבול, וכיצד התיחשו שבעים האומות אל שם חם ויפת בני נח, איך נפרדו הלשונות, והיכן התישבו בני האדם, וכיצד צצו המלאכות ונבנו הערים, ושנות העולם […]

תיבת נח – מודל התנהגות בעת סערה חטאי האדם והשחתת דרכו גרמו להבאת המבול לעולם. רק נח ומשפחתו זכו להינצל, ועימם נציגים של מיני בעלי החיים השונים. כולם נכנסו אל התיבה, שסגרה עליהם מפני מי המבול.לענין זה משמעות עמוקה, לדרך התיקון של העולם כולו ושל האדם הפרטי.הרב קוק זצ"ל מתייחס לכך בספרו "מוסר אביך"1: והדבר הפרטי באדם נלמד הוא מהכלל כולו, שלמדנו החסיד רמ"ח לוצאטו ז"ל בפירושו לאדרא רבה מענין המבול ותיבת נח. שדומה לו היה האידרא דרשב"י ע"ה, שהתיקונים […]

הסנהדרין כיסוד למנהיגות בישראל שאיפתנו לחיים ממלכתיים שלמים דורשת הגדרה של כל סוגי המנהיגות. פרשת שופטים אשר בספר דברים עוסקת בענין המנהיגות, ועיון בפרשה מלמדנו על ארבעה סוגי מנהיגות: א. סנהדרין, ב. מלך, ג. כהן גדול, ד. נביא. שלושת הראשונים קשורים במישרין לנושא המשפט ואף הרביעי לא ימלט ממנו.א. סנהדרין – אין צורך להאריך בתפקידם אשר נאמר בו "והגידו לך את דבר המשפט"1.ב. על המלך כתב הרמב"ם2: …שאין ממליכין מלך תחילה אלא לעשות משפט ומלחמות שנאמר 'ושפטנו מלכנו וגו". ג. […]

"בקש שלום ורדפהו" המילה הפותחת את פרשת השבוע, "כי", היא מילה החוזרת פעמים רבות בפרשתנו בפתיחתן של מצוות רבות, ואף בפרשות אחרות.מצוות רבות שאנו מקיימים הם תגובה למה שקורה במציאות – כי יקרה כך וכך – עשה אתה כך וכך.המצוה מבטאת ענין זה בצורה בולטת היא מצות השכחה. לא ניתן לתכנן וליזום קיום מצוה זו. כך אומרים חז"ל במדרש1: רבי אלעזר בן עזריה אומר הרי הוא אומר 'כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה […]

מדוע האריה מתנפל על האדם? בתוך פרשת הברכות מופיעים שני פסוקים המשלבים הבטחה על הטוב שיבוא לישראל, עם התנאי הנדרש להצלחה זו1: יקימך ה' לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות ה' אלהיך והלכת בדרכיו. וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. ננסה להעמיק בעניינם של פסוקים אלה ובקשר ביניהם.הביטוי "והלכת בדרכיו" מהוה מקור למצוה מתרי"ג מצוות, כדברי הרמב"ם2: מצוה ח – היא שצונו להדמות בו ית' לפי יכלתנו והוא אמרו 'והלכת בדרכיו' […]

"נצבים וילך" – הקביעות והדינמיקה יש הדורשים את שמות הפרשות כחלק מהבנת הפרשיות. בפרשתנו הדבר בולט במיוחד. הצמד "ניצבים וילך" אומר דרשני. יש כאן חיבור בין דבר והיפוכו. "ניצבים" – יציבות וקביעות. "וילך" – הליכה וניידות.נראה שניתן לעמוד על משמעות הדברים מתוך פסוק בפרשה, הכולל אף הוא שתי מילים אלה1: ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד. ההליכה מסמלת את חילוף המשמרות שמתרחשת בפסוק זה, בחינת […]

הבחירה בטוב – לא ברירת מחדל1 בתחילת פרשת השבוע נותן ה' לפני ישראל שתי דרכים2: ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום. והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם. משמעות של שתי דרכים אלה מוסברות בהרחבה בספר "לשם שבו ואחלמה"3, ונלך בדרכו בביאור הענין.האדם נברא כך שיש בידיו בחירה, האם ללכת […]

מה אוכלת הנשמה? כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבתיכם. וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא. ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה […]

מה שעש יכול לעשות… דבר אחר 'ואתחנן אל ה". זה שאמר הכתוב (תהלים ל"ט): 'בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם'. מהו 'בתוכחות על עון', על ידי עון אחד שהיה ביד משה שהוכיח את בניך ואמר להם (במדבר כ') 'שמעו נא המורים' יסרת אותו והוכחת אותו. ואין איש אלא משה שנאמר (במדבר י"ב) 'והאיש משה עניו מאד'. מהו 'ותמס כעש חמודו', כל חמדה שהיה מתאוה משה ליכנס לארץ המסת אותו כעש הזה שנכנס בכלים ומרקיבן. […]

די לכיבוש?1 האם ישנה מצוה לשבת בארץ ישראל?הרמב"ם, כידוע, לא מנה מצוה זו כאחת מתרי"ג המצוות.הרמב"ן, לעומתו, מנה את ירושת הארץ וישיבתה, וזו לשונו2: מצוה רביעית שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. והוא אמרו להם (מסעי ל"ג ורמב"ן שם) 'והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה והתנחלתם את הארץ'. ונכפל כזה העניין במצוה זו במקומות אחרים כאמרו יתברך (דברים א) 'באו […]